עכשיו אין  מילים רק עניים כואבות והליכה מעורערת

אתה פוקח ענייים חזק על העולם שלך ,

וממצמץ על שלי

הייתי רוצה לתת לך ורד לבן ועליי שלכת

אבל השמש בחוץ לפרקים,

עושה עלינו צל וצבע דהוי.

איך קרה שהפכת אותי מתבוננת מאושרת,

ילד

הלוואי וירחק הרגע בו תרגיש כאב בלב,

את אותה השנייה שהיד תושיט כדי לגעת תישאר קפואה,

כי מישהו שם לא מבין אהבה.

ילד

שאל אדם בדמי ימיו מה רצה להשיג לו בחייו,

יאמר האיש

הו... הכי הייתי רוצה לדעת

שהייתי נאהב!!!!

(צעקות,נשיקות, לחישות....?)

ואתה דולה משם את פסקול ילדותך.