יחדיו נמתיק סוד - לימוד סודות התורה ע"פ ה"מתוק מדבש" והחסידות
פוסטים אחרונים
- טורח בעלי חיים 23/1/16
- אישה צדיקה שוות ערך לצדיק הדור ויכולה להציל את דורה מכיליון 1/11/15
- אכילת בשר על פי התורה 18/10/15
- כי תצא - כי תבוא 6/9/15
- ישראל ערבים זה לזה 23/8/15
- אפס כי לא יהיה בך אביון 16/8/15
ארכיון
ה' יראה ללבב
ב"ה
אחת מהחברות כאן ב"קפה" שלחה לי את השאלה הבאה:
יש לי שאלה קטנה, אם יורשה לי בזמן האחרון, אני עושה עבודה פנימית-רוחנית עם עצמי. במסגרת העבודה הזו סלחתי ומחלתי בלב שלם לכל אלו שציערו אותי במשך השנים מאז היותי ילדה וגם ביקשתי אחד לאחד מהם סליחה, אם פגעתי וציערתי אחד מהם. כולם הודו או שלא פגעתי בהם כלל, או שהם מוחלים וסולחים לי. רק אח שלי שהקשר בייננו עלה על שרטון לפני יותר מעשרים שנה, כתבתי לו מכתב וביקשתי את סליחתו על כך שלא יכולתי בזמנו לעזוב את ארץ הקודש ולבוא אליו לארה"ב מקום מגוריו, כאשר הזמין אותי אליו. הסברתי לו שזה לא קשור אליו כלל, אלא קשור בשורש נשמתי שאיני יכולה לעזוב את ארץ הקודש, ולו לזמן קצר. כתבתי לו מכתב מאוד עדין ויפה ומרגש (בעיניי ובעיניי עוד שתי קוראות) ולצערי הוא לא ענה לי עליו כלל כבר חודש וחצי. זה גורם לי צער גדול כי הוא לא מכיר אותי ואני לא אותו, ושנינו כבר בוגרים כיום ושנינו סבים לנכדים. אני יודעת ומבינה שאני את שלי עשיתי, אבל האם לא מן הנימוס שהוא יענה לי? וגם אם אינו חפץ להיות ידיד-נפש שלי, הרי אפילו מילה אחת לומר לי בכתב או דרך הטלפון... אני מלאת מחשבות על העניין וזה מצער אותי מאוד. מה דעתך?
מחמת חשיבות השאלה, בחרתי להשיב על שאלה זו בפוסט.
בספר סדורו של שבת (שורש ו, ענף ב, עלה א, דבור המתחיל: "והוא על דרך שאמרתי") מרחיב בעניין זה, של עבירות שבין "אדם לחברו" שאין באפשרות האדם לתקנן, ולפעמים ימנע מן התשובה מכיוון שאין בידו לתקן מה שעִות, ומראה את הדרך נלך בה, ואת המעשה אשר נעשה, כדי לכפר גם על עונות כאלו:
"מה שכתוב בחובת הלבבות בשער התשובה (פרק י), וזה תוכן דבריו: שלפעמים נמנע האדם מן התשובה עבור [בגלל] מה שאין בידו לתקן מה שעִות, כמאמר חכמינו ז"ל (חגיגה דף ט עמוד א): איזהו מְעֻוָּת אשר לא יוכל לתקון [להִתקן], זה הבא על הערוה [אשה שהתורה אסרה עליו לשאתה, כגון: אשת איש וכדומה] והוליד ממנה [וולד, הרי הוא] ממזר. שכל זמן שהעבירה בעולם, כדמיון הממזר הזה או כדומה, אז חרון אף בעולם, אם לא שימות זה הממזר בעולם בלא זרע של קיימא. או הגוזל את חברו והנגזל חלף והלך למדינת הים [למדינה רחוקה], ואין בידו [של הגזלן] להוליך [ללכת] אחריו, גם זה הוא מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקן. ואך אף על פי כן לא ימנע אדם עצמו מן התשובה. כי זה הוא חסדי המקום [הקב"ה] עלינו, אם לבבו יבחן שבכל לבו שב אל ה' – הן בעברות שבין "אדם למקום" שאין צריך בזה לשוב כי אם אל ה', הן בעברות שבין "אדם לחברו" שיש בו שתי השבות [שני מיני תשובה], כי לשתים נחשב חטאו: אחד שחטא נגד המקום ועבר על צוויו ב"לא תגזול" או "לא תגנוב" וכדומה, ונוסף עוד שעשה רעה לרעהו, שזה אפילו הביא כל אילי נביות [אוצרות] שבעולם אינו נמחל לו עד שירצה את חברו (בבא קמא דף צא עמוד א) – הנה הוא יעשה תשובה לפי כוחו באמת בזה החלק שחטא נגד המקום, וכיון ששב השב בכל לבבו ונפשו בצד היותר טוב [במה] ששיך לה', והשם הטוב המוחל לו על חלקו יודע שלבו נתן באמת לתקן העברה, ורוצה [השב] לתקן הכול ורק שאין סיפק [אפשרות] בידו כמבואר, על כן זאת עושה הקדוש ברוך הוא עמו להיות הוא בעצמו אשר בידו כוח וגבורה להעביר העברה מן הארץ להמית הממזר, או שנותן ה' בלב הנגזל באשר הוא שם להיות מוחל לו בכל לבבו מה שגזל ולקח ממנו, ואז נתבטל העברה מכול וכול, [הן] בחלק השמים [והן בחלק] הבריות. עד כאן דברי "חובות הלבבות" בקצת באור להבין דבריו".
ולפי זה פירש ה"סידורו של שבת": "ואך [ורק] מֵאֵת יְהוָ"ה הָיְתָה זּאת,הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינו (תהלים קיח, כג) – שהדבר הנפלא ונמנע מן האדם [לעשותו] נעשה לו מה' עזר וישועה".
גם בספר פלא יועץ (ערך "תשובה") עוסק בנושא, והעתיק מדבריו הנוגע לענייננו בקיצור רב: "אם המצא ימצא שיבוא איש הישראלי אצל החכם [הרב] לדרוש אלקי"ם ולבקש תיקון על עונותיו ופשעיו, יתחיל [הרב המורה לו את דרכו] לומר לו שצריך לתקן את מעוותו [את אשר עוות], וזה יצא ראשונה [זה הדבר הראשון שיש לעשות, והוא] עבודה קשה וניסיון חזק שאם יעמוד בו מובטח לו שיקיים כל דרכי התשובה. והוא מה שאמרו [חז"ל] שבעבירות שבין אדם לחבירו אין לו תקנה עולמית עד שירצה [יפייס, יבקש מחילה] את חבירו. ויש מי שרצה לומר דמי [שמי] שיש בידו עבירות ש"בין אדם לחבירו"אין יום הכיפורים מכפר לו אפילו על עבירות שבינו למקום. הנה כי כן, [האדם] אשר נדבו רוחו רוח נכון לשוב אל בוראו, זה [הדבר שצריך] לעשות ראשונה: את אשר הקניט בדברים, יפייס בדברים, עד שיתפייס חבירו, ואח"כ ישוב אל בוראו ונרצה לו [ונתקבלה תשובתו במלואה, הן על מצות שבין "אדם למקום" והן על מצות שבין "אדם לחבירו]". והן אמת כי זה דבר קשה מאד מכמה סיבות: אחד, מצד הבושה, כי כבושת גנב כי ימצא במחתרת, כן יבוש לשאול מחילה וכו' [כאן מונה ה"פלא יועץ" עוד סיבות שמאהבת הקיצור לא הבאתי אותן]. וכהנה מניעות [שונות ומשונות], יש [מניעות] שעושה אותם היצר הרע כחומה גבוה וכמחיצה של ברזל, עד שחושב האדם [שנתקל במניעות כאלו] שבלתי אפשרי לשוב בתשובה. אבל האיש אשר נדבו רוחו לשוב אל בוראו בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו, כאשר יאות [ראוי] לא ישוב [אחור, כלומר לא יירתע] מפני כל, ו"לפום צערא אגרא" [כפי הצער כך השכר (תנא דבי אליהו זוטא פרשה יז)] שהרי אמרו (במסכת ברכות דף יב עמוד ב, ובילקוט שמעוני, יחזקאל פרק טז סימן שנז): ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו, מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז,סג): לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבשְׁתְּ וְלֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד פִּתְחוֹן פֶּה מִפְּנֵי כְּלִמָּתֵךְ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית נְאֻם אֲדנָ"י יֱהוִ"ה.
ויאמין האדם באמונה שלימה שכל מה שיתבייש בעולם הזה אינו אחד מיני אלף אלפי אלפים מהבושה וכלימה שיבוש ויכלם לעולם הבא בפני בית דין של מעלה [ששם] רבי רבבות מחנות קדושים. אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה, ומוטב לו לאדם שיכלם בעולם הזה ונסלח לו, ואל יכלם לעולם הבא ו[בנוסף] יסבול [שם] עונשים קשים [כלומר, כשאדם נכלם בעולם הזה ע"י כך נסלחים לו הרבה מעוונותיו ונחסך לו ע"י כך כלימה וסבל בעולם הבא].
ואם יקשה בעיניו להתבייש עם חבירו פנים אל פנים, יכול לעשות ע"י שליח, או ע"י כתב, כי באמת הכתיבה היא סמא טבא [סם טוב, כלומר פתרון טוב], לכל הדבר הקשה לדבר מפני הבושה, יכתוב ידו ולא יראו פניו עם שכנגדו. וישראל קדושים הם, והם רחמנים, ובוודאי שבבֹא אחיו הישראלי לשאול ממנו מחילה, לא יהיה המוחל אכזרי, ותכף יתרצה למחול לו מחילה גמורה כדי שלא ייענש אחיו הישראלי בסיבתו. ואם לא ימחל לו, באופן שאין לו תקנה, אפילו הכי [במקרה שכזה] לא יתייאש מן הרחמים, שנאמר (מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א): "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו", [כלומר, אין הקב"ה בא בטענות כלפי מי שעושה ככל יכולתו], רק ישפוך נפשו לפני ה' שיעזרהו על דבר כבוד שמו, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב (שמואל א.טז, ז) וירחמהו עושהו".
|
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מובא במדרש רבה, אבא כהן ברדלא אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה וכו'. יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו אחיו יכולים לעמוד בתוכחתו, שנאמר "ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו".
לכשיבוא הקב"ה ויוכיח לכל אחד ואחד לפי מה שהוא, שנאמר בתהילים "אוכיחך ואערכה לעיניך" על אחת כמה וכמה!
דברי המדרש צריכים ביאור: א. איזו תוכחה יש בדברי יוסף, הרי רק אמר "אני יוסף העוד אבי חי"? ב. מדוע יום הדין ומהו יום התוכחה? ג. מדוע יום הדין קודם לתוכחה? ד. מה הפירוש שהתוכחה (לכל אחד) לפי מה שהוא?
עוד צריך לבאר: א. מדוע יוסף שאל "העוד אבי חי", והרי מדבריהם על צערו של יעקב הובן שהוא חי? ב. מדוע האחים לא ענו על שאלתו והיא נשארה תלויה באוויר?
הנה למשל, אנחנו רגילים להשתמש במשפט: "אני רק בן אדם", "זה אנושי לטעות", ועוד כהנה וכהנה. אבל אנחנו חייבים לשאול את עצמנו, האם כשהחבר טועה זה גם אנושי? או כשמישהו אחר שוגה הרי הוא גם בן אדם, אנחנו כל כך סלחנים אליו?
כך נוכל באמת לתקן את מידותנו. זהו דין אמיתי! זוהי עוצמתה של התוכחה!
שבת שלום!
אבקש להתפלל שהקב"ה ירחם על
אורלי בת עליזה
שני רוית בת חיה רבקה
נחמה בת שרה
אירית בת רות-ג'נט
וברחמיו הרבים יעשה להן נס ויתן להן תינוק חי ובריא!
שלמה
כולי תקווה...שהאח יבין
שמשפחה...היא מעל הכל...
ימחל ויסלח...
ויצור קשר עם החברה.
*
שבוע נפלא
מהדס
חולקת על דבריך,ישנה אהבה ונתינה כאן לרוב..
תראה כמה בתיי תמחוי וגמ"ח יש כדי לעזור לאנשים
כדי לפתוח את הלב לאנשים,ואת זה אתה מוצא בכל מקום
בכל אזור, אז יש אולי אנשים שהם במקום של "אדם לאדם זאב"
אבל הם במיעוט, ואולי אין עדין אחדות מלאה.. אבל היא עוד תגיע
ותגיע בקרוב בע"ה,
שבוע טוב לך,
בימים ותקופה טרופה זו
אדם לאדם - זאב
כיום לצערנו ולבושתנו
אין מצב של אחווה רעות אהבת האדם במלא מובן המילה
מכאן שאין אחדות ימיי העבר
את ביקשת סליחה מאחיך
והוא לא קיבל את התנצלותך
אין לך על מה להצטער
כי את יודעת מה????????????
גם הדם הופך למיים
עם אח כמוהו מי צריך אוייב
בס"ד
ר' שלמה הי"ו
יישר כוח גדול !! *
תודה רבה לך על דברי התורה המעוררים נפש יהודי. תודה.
שבת שלום ומבורך, ישי
מכובדי,
האם לא יתכן שהגב' שכתבה את המכתב בין שהוא לאדם שבקשה להפנותו לאדם שהיא מנסה להתיעץ עמו כאן, ובין שכתבה לעצמה או לאחיה, יכולה גם לעשות עכשיו נקיון פנימי בעצמה, וגם לא היתה מסוגלת לנסוע אליו לפני 20 שנה -בגלל משהו שקשור בשורש נשמתה?
מה הדבר שגורם לכם לראות סתירה בין שתי התקופות או המציאויות?
החיים הם לא רק מה שנכתב על הנייר אלה גם מה שלא נכתב , ויש לקראו בין השורות - ביחוד כשהטקסטים שמדובר בהם הם בעלי אופי מעורפל או מיסטי, כמו הטקסטים הנידונים פה.
נכון שטוב היתה עושה המתיעצת אילו היתה פונה לאחיה ומנסה לתקן את המעוות - בעצמה או על ידי עזרה מאדם נוסף [באידיאל - איש מקצוע בתחום הטיפול המשפחתי]..
מאחר שלא עשתה כן - ופנתה לעזרת זרים כאן - צריך להסיק כי הצעד הנראה לכולנו כצעד הנכון, הפשוט, והמתבקש - אינו הצכד הפשוט מבחינתה, ואולי אינה בטוחה כלל שהוא גם הצעד הנכון או המתבקש.
אשה שאולי טובעת בתוך עצמה זועקת פה לעזרה - ולא כדי שיידו עליה אבני תוכחה.
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה אילנה
אכן מה שכתבת הוא כוונת הדברים "ה' יראה ללבב פנימה".
תודה לך
כול טוב, ידידכם דורש שלומכם הטוב שלמה
בע"ה
אלוקים בוחן כליות ולב כידוע
תודה שהבאת כבוד הרב
תבורך מפי עליון.
אילנה'
ב"ה
שלום לידידי ורעי הנכבד קובי
עקב הדברים "הקשים" שכתבתי חשבתי להוסיף הבהרה:
מייד כשהעלתי את הפוסט שלחתי לגברת אימייל ובו כתבתי לה שעניתי לה בפוסט.
כשעברו מספר ימים ולא נתקבלה תגובה, לא בפרטי ולא בפוסט, ביררתי את העניין, והתברר לי כי הגב' עזבה את ה"קפה", ולכן הרשיתי לעצמי לכתוב דברים "קשים" שאינם מופנים אליה, אלא מטרתם להרחיב ולהבהיר כיצד יש לבקש מחילה ממי שפגענו בו, חלילה.
מי שיקרא את דברי הפלא יועץ" בפוסט יראה איך שהוא כותב "עד שיפיסו ויחזור ויפייסנו עד שיתרצה".
כול טוב, ידידך דורש שלומך הטוב, ומקווה שאתה חש בטוב, שלמה
ב"ה
מודה שטעיתי ב"פירוש" הכתוב. חשבתי שאכן הגברת עשתה כל שביכולתה, ולכן יימחל לה ואין לה סיבה להתענות.
אולם תשובתך המסכמת מערערת פרוש זה..
אכן דברים קשים, ובהחלט מעוררים מחשבות.. הרבה מחשבות.
תודה כל הכל.
ב"ה
שלום לידידי הנכבד קובי
ברשותך אצרף את תגובתה של ורד שרה - "זאת שבדרך":
צטט: זאת שבדרך 2009-11-27 01:10:23
ואם לא ימחל לו, באופן שאין לו תקנה, אפילו הכי [במקרה שכזה] לא יתייאש מן הרחמים, שנאמר (מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א): "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו", [כלומר, אין הקב"ה בא בטענות כלפי מי שעושה ככל יכולתו], רק ישפוך נפשו לפני ה' שיעזרהו על דבר כבוד שמו, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב (שמואל א.טז, ז) וירחמהו עושהו".
החלק הזה הרגיע אותי ...
מאחלת לחברה שתזכה לחידוש הקשר עם אחיה,
שבת שלום,
והנה תגובתי:
ברוך ה' אני יודע לקרוא וקראתי את שאלת הגברת, שהייתה: מה לעשות עם האח שאינו מתייחס אליה ולוא במילה אחת?
כלומר, היא נהגה בסדר, היא בסדר גמור, ובשאלתה כתבה במפורש: "אני מבינה שאני נהגתי בסדר". מי שלא בסדר הוא האח שלה שלא מוכן לדבר איתה אחרי 20 שנות נתק שנבע מצעד שלה.
ולכאורה בתשובה שלי לא הייתה תשובה לשאלה שלה.
רק לכאורה לא הייתה תשובה.
כדי לא לפגוע בגברת לא כתבתי אותה במפורש, אבל בין השורות הייתה וגם הייתה תשובה.
ומכיון שהנקודה הועלתה "אשים את התשובה על השולחן".
התשובה היא: "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו", [כלומר, אין הקב"ה בא בטענות כלפי מי שעושה ככל יכולתו]."
מי שעושה לפחות ככול יכולתו ורצוי מעל ומעבר ליכולתו - ולכן לא הסתפקתי בדברי ה"סדורו של שבת" וצרפתי לדבריו את דברי ה"פלא יועץ", שכתב שלא להתבייש מלבקש מחילה, ומוטב להיכלם בעולם הזה ולא בעולם הבא וכו' - כלפיו אין הקדוש ברוך בא בטרוניא!
לא התרשמתי מהגברת שזה מה שהיא עשתה.
אינני בא לדון אותה חלילה, אלא נשאלתי שאלה ואני משיב עליה.
עשרים שנה לא הייתה בקשר עם אחיה, לאחר שנותק עמו המגע, מכיון שלא הופיעה כשהוא היה צריך אותה.
והנה אחרי 20 שנה, כשהיא נמצאת בתהליך של "נקיון פנימי", היא מספרת לו ש"מצד שורש נשמתה" לא הייתה יכולה לעזוב את ארץ ישראל, אז לפני 20 שנה.
האם לפני 20 שנה כשזה קרה היא הייתה בתהליך הנקיון הפנימי? היום היא בתהליך! כך שזו לא תשובה משכנעת למה שקרה אז!
ובכלל תשובה כזו באה לתרץ לעצמה, להצדיק את עצמה בפני עצמה, זו לא תשובה לאח שנתקנו עמו מגע ל20 שנה!
גם אני לא הייתי מקבל תירוץ משונה כזה כתשובה, אחרי 20 שנה, מהיכן היא מבינה בשורשי הנשמה?
לעניות דעתי הגברת כתבה מכתב לעצמה ולא לאחיה, אם הגברת רוצה באמת לחזור ולחיות בשלום עם אחיה היא צריכה לכתוב מכתב אליו, בשפתו. ומקובל אצלנו ש"כמים פנים לפנים כך לב האדם אל האדם".
כשאחיה יקבל ממנה מכתב שנכתב מעמקי לבה, מתוך חרטה אמיתית ונכונות לבקשת סליחה, ודאי שימחל לה מיד!
אבל כשהוא קרא את המכתב שלה, הוא הבין מדבריה, שהיא כתבה לעצמה, כדי להשקיט את המצפון שלה, ולא כדי לבקש באמת מחילה ממנו!
הרשיתי לעצמי לכתוב בחריפות מכיוון שאף אחד לא יודע במי המדובר, וכדי להראות כיצד מבקשים מחילה באמת.
כול טוב, ידידכם שלמה
ב"ה
שלום לחברתנו הנכבדה טלי
מבין מדבריך שאת נמצאת עכשיו בתקופה קשה.
הקב"ה ירחם עליך וישלח לך ישועה, כהף עין.
תודה על תגובתך,
כול טוב,ידידכם שלמה
ב"ה
שלום לך ורד שרה
שמח מאוד שחלק זה שימח אותך.
ראי גם תגובתי לקובי.
תודה לך.
כול טוב, ידידכם שלמה
הכל צפוי והרשות נתונה.
איך יגיב האדם האחר, (במקרה זה האח) הוא לא בידנו. לא בידי האחות,במקרה זה. אולם איך עלינו- במקרה זה עליה לנהוג- לדעתי אנו מבינים. ונראה שנהגה כפי שצריך, ומאחל לה שתמשיך כך ותתחזק. לא לאבד את האמונה ולנסות לעשות טוב.. קל לאמר, לא תמיד קל לביצוע..
תודה מיוחדת לכבוד הרב שזכינו למילותיו.
ואוו זה ממש נגע בי
במיוחד עכשו
מקווה לטוב
ולישעות
שבת שלום
שלמה ידידי
טלי
ואם לא ימחל לו, באופן שאין לו תקנה, אפילו הכי [במקרה שכזה] לא יתייאש מן הרחמים, שנאמר (מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א): "אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו", [כלומר, אין הקב"ה בא בטענות כלפי מי שעושה ככל יכולתו], רק ישפוך נפשו לפני ה' שיעזרהו על דבר כבוד שמו, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב (שמואל א.טז, ז) וירחמהו עושהו".
החלק הזה הרגיע אותי ...
מאחלת לחברה שתזכה לחידוש הקשר עם אחיה,
שבת שלום,