חלקים מהרהורי
פוסטים פופולאריים
-
תרנגול אטומי- טעמתם כבר?
6/3/09 | 2506 צפיות
-
GUITAR HEROES- חמשת הגיטריסטים האהובים עליכם ברוק.
11/10/08 | 3401 צפיות
-
ומי לא בא? - ניל
6/2/10 | 2791 צפיות
-
בילי הולידיי אדומת עור- Karen Dalton
20/10/11 | 1446 צפיות
-
הכניסה מעל גיל 18 - jinx titanic
22/1/09 | 2255 צפיות
-
אפילו ויקי לא פתחה להם jan dukes de grey ועוד
20/1/11 | 1324 צפיות
פוסטים אחרונים
- the grass is always greener in amsterdam 5/11/12
- "גניבת" הפרפלים 15/9/12
- שני סרטים וגלן יוז אחד 26/5/12
- בכל זאת הדיק . 7/3/12
- אלבום אלבומי הטריביוטים 27/2/12
- יחסיי עם שדרניות 88 ועוד. 16/2/12
האבן שהתגלגלה לדוכן המיצים
בצד המערבי של רחוב דיזינגוף, בקטע שבין הכיכר לבין מה שהיה לפני שנים מקום איני מאד והיום גרוטאה, פסאג' הוד, בתוך נישה צרה שבין שני בניינים, נמצא דוכן קטן של בחור המוכר מיצים טבעיים. במספר מקרים שעברתי שם, שמעתי תמיד מוסיקה איכותית בוקעת מרמקול גדול יחסית, המונח על המדרכה. לא יודע מה הסיבות לכך, אולי הרמקול הישן עם הסאונד של פעם, אולי האקוסטיקה המיוחדת שנוצרת שם, אולי כי מקור השמע מגיע מתקליטים ישנים, מרופטים, המנוגנים מפטיפון המוצב לו בחזית משטח הדוכן, בצמוד לפירות המיועדים לשחיטה, אך ככל שמתקרבים לשם שומעים, כבר מרחוק, יופי של סאונד ויופי של מוסיקה. (נדמה לי בעיקר בערב). בלוז, ג'אז, סול וכדו'. לפני מספר ימים עברתי שם בערב ותפס אותי בדיוק השיר של מאדי ווטרס I Can't Be Satisfied שאני מאד אוהב, מנוגן מתוך תקליט ישן שלו. דפדפתי קצת בתקליטים, אותם הוא מניח שם לראווה באיזו קופסה. כפי שאמרתי, מרופטים לחלוטין, אבל אילו אוצרות היו שם! ניהלתי איתו גם שיחה קצרה, ראש טוב לבחור.
השיר - נגינת סלייד גיטאר נהדרת, וביט מקפיץ לכל אורכו , פשוט וגאוני גם יחד. פתיחה (או אם אפשר לקרוא לזה ריף) מיוחדת ואהובה עלי במיוחד. בוצע גם על ידי הסטונס (ששמם אומץ מאחד משירי ווטרס- רולינג סטון בלוז) .
עובדה שאולי ידועה לחלק מאיתנו, השיר הזה של מאדי ווטרס, היווה מקור השראה לדברים נוספים. ביניהם, שמו של מגאזין המוסיקה היוקרתי the rolling stone , השיר של דילן, like a rolling stone, וגם, שירו של הנדריקס voodoo child .
כאן ביצוע של הסטונס מהאלבום . כאן הסטונס עושים חימום להופעה עם השיר הזה, בטריו גיטרות (במסע ההופעות A BIGGER BANG- שהייתי, לשמחתי – ולמחלתי הבריאה- בשתי הופעות ממנו, במקומות שונים בארה"ב ).
עם כל אהבתי לסטונס, הביצוע של ווטרס עדיף עלי. הסיפור מספר שאי שם בתחילת ה-60, באחת ההקלטות שלהם באולפני צ'ס בשיקגו , פגשו הסטונס את מאדי ווטרס, אלילם, כעובד שכיר, צובע את האולפן, הם פעלו מייד לתקן את המצב.
בחזרה לדיזינגוף. באותו סיבוב, עלתה לי שוב, כמו במקרים רבים בעבר, אותה צביטה על ירידת האזור, בו הסתובבתי המון כילד/נער, מגדולתו מה-60-70. בצד הדרומי של פרישמן , בצמוד לפסאג' הוד, לא רחוק ממדרגות העלייה מבחוץ לקאמרי שגם הוא ז"ל משם, הייתה ממוקמת מסעדת קליפורניה הידועה של אייבי נתן. בלא מעט מקרים שעברתי שם כילד, יכולתי לראות את אריק, קראוס, חנוך ,גורליצקי, זוהר ודומיהם, על חתיכותיהם, יושבים ליד שולחנות כאלו בחוץ. הצ'רצילים מתכננים (אולי) איזה לחן חדש, דוגמניות ושחקניות , דוגמת מונה זילברשטיין, הלית קטמור, וגם פנינה מפ"ת הסתובבה שם. יכול להיות שחלק מהנ"ל אני מבלבל עם דברים שראיתי בכסית/רוול, קצת דרומה משם, או בפינתי. גם היום, באותו אזור, יושבים ליד שולחנות, אך השייכים לדואו פלאפל-סביח, בתיאבון.
אגב, דוכן המיצים הנ"ל היה פעם דוכן של גלידה אמריקאית שכילד אהבתי ללכת עם אמי ולהתפנק בה.(אבל אהבתי אז יותר את גלידה ויטמן, באלנבי, מול הכרמל).
אז העברתי כאן קצת muddy memories .
|
תגובות אחרונות
-
פו3
בתגובה על the grass is always greener in amsterdam
-
eranfox
בתגובה על יחסיי עם שדרניות 88 ועוד.
-
ההלך
בתגובה על "גניבת" הפרפלים
-
ההלך
בתגובה על שני סרטים וגלן יוז אחד
-
ultramag
בתגובה על בכל זאת הדיק .
-
clear1
בתגובה על my sweet beloved babies
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה איריס.
"הוד" תרתי משמע...
מעוניין לקרוא את הכתבה שציינת.
פעם הבאה שאני עוברת ב"גרוטאה" הזו, מלאת הוד, אנסה להעצר ולהקשיב למוזיקה.
לגבי המסעדה של אייבי, בדיוק העלתה בקפה הלנה היפה, היא לאה הסופרת והמשוררת, סיפור בהמשכים
על הימים מאז, כולל תמונה של המסעדה.
ותודה, מתברר שגם כתיבתך קולחת, בנוסף למוזיקה. שמחתי.
מסכים על אבבא, הבת שלי חולה עליהם ושרה כמעט את כל המילים בע"פ.
אם הייתי באופיי "עסקן" הייתי עושה את האירגון הזה.
אבל אתה יודע מה, נכון, בזה יש את הקסם, לא של כולם, תמיד נמשכתי לכייון הזה, "לא של כולם" ואולי לכן הגעתי תמיד ללהקות האלו.
תודה.
אני מבין על מה את מדברת ב-"משעמם".
אבל את יודעת מה, קצת נמאס לי מה"משולש" הזה.
לפעמים מעדיף מקום קצת רגוע יותר.
הופעות רחוב (אם הן אכן טובות9 זה כיף,
ראיתי כמה כאלו בחו"ל.
חיוך זה תמיד הכי טוב.
ראיתי ב-85 באמסטרדם הופעת רחוב של מישהו כפיל של הנדריקס, שחור עם מגבר ברחוב, הוא ועוד מתופף עד כמה שזכור לי.
אני חיב להעלות את התמונה שלו, הרביץ מופע "לייב" ברחוב חבל על הזמן, כל הרפטואר של הנדריקס, שר ומרביץ על הגיטרה.
גם זיז טופ מגניבים עם הזקנים, המכוניות והבחורות היפות.
האמת, הלוואי שהיום יעשו פופ סטייל "אבבא", שירים יפים ומלודיים וזמרות מעולות.
יאללה, בוא נתחיל לארגן חתימות להביא את הדינוזאורים של המטאל.
אין מה לעשות, ליאונרד זה מיין-סטרים והמטאל עדיין נשאר במחתרת (בתכלס, זה חלק מהקסם שלו).
אחלה פוסט אותנטי בכל המובנים.
עוזי......חייכת אותי.
קצת משעמם לי בדיזינגוף, עדיפות למשולש קינג ג'ורג -
שיינקין- שד. רוטשילד.
גם שם בשדירה ישנו זקן חביב שניראה לי כאילו יצא ישר
מז'ורנל סטייל זיזי טופ ,יושב על ספסל עם גיטרה חשמלית ומגבר ומרביץ
בלוזים,רוק ועוד...
בכלל אוהבת הופעות חיות ברחוב ,זה כייף לנשמה.
תודה.
דווקא חשבתי שאתה גר בתל אביב.
תעבור פעם, דפדף לו בתקליטים...
היי עוזי חברי.
דווקא היה לי נחמד שם.
היום כשנסעתי באוטו עם בתי הקטנה והיא שמעה אבבא, חשבתי אולי בשביל ה"כיף" פוסט עם שיריהם...( אולי עוד יגיע).
אבל אתה משחק אותה עם הגדולים בפוסטים האחרונים שלך.
יאללה, עצומה להביא את הפריסט!
כמה יחתמו, בטוח אחוזים ספורים לעומת אלו של ליאונרד.
אני לפחות פעם בשבוע בת"א.
אבל לא הייתי בדיזינגוף די מזמן
או בעצם הייתי אבל בצפון של דיזינגוף
פוסט יפה
אני אוהב גם את מאדי ווטר
קליר, חזרת לעצמך, מאפיזודה חולפת של שירי הטוטי-פרוטי היישר למאדי ווטרס השורשי,
פוסט נוסטלגי ומחכים כמו שצריך!
בבשר ובמילים :)
תודה על טריו השיבוחים, ועל כך ששמת לב לשחוטים.
אז עסיסיות הולך אצלך לא רק בבשר?
אהבתי מאד את המוזיקה, את תיאורי תל אביב שלך והוהוהו את הפירות השחוטים! כמה בשרני ומענג
התגובה שלך היא פוסטון בפני עצמו.
בנוגע לאזהרה, יש לך בלוזיסט המלווה אותך טוב יותר , פשוט תתמסרי.
אחלה סיפור על כסית בגיל ההוא והפתיחות סביבו.
כל השמות בפסקה האחרונה הם סינית עבורי.
זוכר רק חנות בגדים לגברים באזור- נדמה לי שניידמן.
תודה.
גם הפוסט שלך קצת מזכיר קטע שלו בטון בו הוא כתוב -אהבתי, יפה.
האמיני לי ,יש הרבה מאד, הכוללים דופי .
תודה.
תודה.
מתאים התיאור עם הסוסים והעגלות.
יפה השיר שלך, הגבתי שם.
אחח איזה פוסט מפניק לצהרי שישי חמימים של חורף.
בסוף אני באמת אוהב את כל הבלוז הזה, קליר, ראה הוזהרת!
לגבי דיזנגופרישמן, הזכרונות שלי אולי קצת מאוחרים יותר אבל עדיין מוקדמים למדי, כי כשהייתי ילדת פרובינציה בת 12 דודתי הבוהמיינית (פעם זה היה השם של הברנז'ה :)) לקחה אותי לסיבוב בעיר הגדולה, ובצהריים אכלנו ב"דיצה" (נדמה לי שככה קראו לה), ואחהצ ישבנו בכסית ולמרות שלא הכרתי אף אחד מהאנשים האלה הייתי מרוגשת שבועות אחכ.
ממרחק שנות דור, בין אם אני מבקרת בהיכל הציפרניים האימתני שהקימה שם יוליה, מקדש טיפוח יוקרצ'י, או בחנויות הגרביונים ובגדי המועדונים, זו תמיד תהיה פינה נוסטלגית מבחינתי.
אין כמו מאדי ווטרס.
גם הפוסט שלך קצת מזכיר קטע שלו בטון בו הוא כתוב.
יש לך טעם ללא דופי במחוזות הבלוז והג'אז, בחיי.
תודה.
"בקטע שבין הכיכר למה שהיה לפני שנים מקום איני מאד והיום גרוטאה"
אחלה מקום אחלה מיץ
גם לי הפטיפון והמקום עשו את זה
כמעט ראיתי סוסים ועגלות ברחוב
במקום מכוניות ונזכרתי בזאת
שפעם ראשונה לקחה אותי מהככר למלון :-)
תודה אבנר
תודה לכן חמודות.
לכבוד לי.
תיארתי שתבין ותכיר.
סידרת לי את הבוקר עם הג'אם הנהדר הזה של הסטונס עם ווטרס.
לא יודע, אותי זה מרגש לראות מפגשים כאלו של אמנים שגדלו על ברכי המוסיקה של היוצרים השחורים האלו, עם אליליהם.
כידוע היו עוד סשנים כאלו שאף הוקלטו. פליטווד מק (ה"אמיתיים" ) אין שיקגו, עם וילי דיקסון ואוטיס ספאן, הוואין וולף- לונדון סשיונס עם קלפטון, וינווד ועוד, סוני בוי ויליאמסון עם האנימלס, היארדבירדס ואני זוכר שהיה איתו עוד משהו , ברח לי כרגע. נדמה לי גם משהו עם ג'ון לי הוקר, ויתכן שיש עוד.
יצא לי בלא מעט מקרים לחשוב על כך שזמרים לבנים, שבדרך כלל יש להם קול עמוק יחסית, הופכים פתאום, ליד הזמרים השחורים האלו, כבעלי קול קצת פיצפון .
אפילו כאן, ג'אגר מול ווטרס , ועוד מקרה דומה ששמעתי, ואן מוריסון ששר עם ג'ון לי הוקר.
לשיר בקליפ שהבאת Mannish Boy ,סיפור.
הוא בא "על גבו" של שירו של בו דידלי i`m a man שאני אוהב מאד את הביצוע שלו ,שבא על גבו של של זה של ווטרס ווילי דיקסון Hoochie Coochie Man.
ונכון, הערגה לפעם לא צריכה לבוא על חשבון האהבה הנוכחית.
איזה יופי נוסטלגי הבאת לנו. אהבתי מאד
הפוסט מומלץ.
אני זוכר את הקטע הזה , ממפגש בין הסטונז למאדי ווטרס אי שם באייטיז .
אני זוכר שקית סיפר שהוא ורוני ווד היו בעננים במפגש עם האליל שלהם .
המקום הזה בפרישמן באמת מגניב . זה אולי לא דוכן המיצים החביב עלי , אבל במוזיקה הוא תמיד מצליח להפתיע אם זה בלוזים ענתיקות או תקליטי ג'אז שלא נס ליחם .
והכי גדול בשבת בבוקר הם שמים מערכונים של הגשש
מאוד הזדהיתי , יכול להבין את הערגה לתל אביב של פעם , ומצד שני אוהב אותה היום לא פחות