בצד המערבי של רחוב דיזינגוף, בקטע שבין הכיכר לבין מה שהיה לפני שנים מקום איני מאד והיום גרוטאה, פסאג' הוד, בתוך נישה צרה שבין שני בניינים, נמצא דוכן קטן של בחור המוכר מיצים טבעיים. במספר מקרים שעברתי שם, שמעתי תמיד מוסיקה איכותית בוקעת מרמקול גדול יחסית, המונח על המדרכה. לא יודע מה הסיבות לכך, אולי הרמקול הישן עם הסאונד של פעם, אולי האקוסטיקה המיוחדת שנוצרת שם, אולי כי מקור השמע מגיע מתקליטים ישנים, מרופטים, המנוגנים מפטיפון המוצב לו בחזית משטח הדוכן, בצמוד לפירות המיועדים לשחיטה, אך ככל שמתקרבים לשם שומעים, כבר מרחוק, יופי של סאונד ויופי של מוסיקה. (נדמה לי בעיקר בערב). בלוז, ג'אז, סול וכדו'. לפני מספר ימים עברתי שם בערב ותפס אותי בדיוק השיר של מאדי ווטרס I Can't Be Satisfied שאני מאד אוהב, מנוגן מתוך תקליט ישן שלו. דפדפתי קצת בתקליטים, אותם הוא מניח שם לראווה באיזו קופסה. כפי שאמרתי, מרופטים לחלוטין, אבל אילו אוצרות היו שם! ניהלתי איתו גם שיחה קצרה, ראש טוב לבחור.
השיר - נגינת סלייד גיטאר נהדרת, וביט מקפיץ לכל אורכו , פשוט וגאוני גם יחד. פתיחה (או אם אפשר לקרוא לזה ריף) מיוחדת ואהובה עלי במיוחד. בוצע גם על ידי הסטונס (ששמם אומץ מאחד משירי ווטרס- רולינג סטון בלוז) .
עובדה שאולי ידועה לחלק מאיתנו, השיר הזה של מאדי ווטרס, היווה מקור השראה לדברים נוספים. ביניהם, שמו של מגאזין המוסיקה היוקרתי the rolling stone , השיר של דילן, like a rolling stone, וגם, שירו של הנדריקס voodoo child .
כאן ביצוע של הסטונס מהאלבום . כאן הסטונס עושים חימום להופעה עם השיר הזה, בטריו גיטרות (במסע ההופעות A BIGGER BANG- שהייתי, לשמחתי – ולמחלתי הבריאה- בשתי הופעות ממנו, במקומות שונים בארה"ב ).
עם כל אהבתי לסטונס, הביצוע של ווטרס עדיף עלי. הסיפור מספר שאי שם בתחילת ה-60, באחת ההקלטות שלהם באולפני צ'ס בשיקגו , פגשו הסטונס את מאדי ווטרס, אלילם, כעובד שכיר, צובע את האולפן, הם פעלו מייד לתקן את המצב.
בחזרה לדיזינגוף. באותו סיבוב, עלתה לי שוב, כמו במקרים רבים בעבר, אותה צביטה על ירידת האזור, בו הסתובבתי המון כילד/נער, מגדולתו מה-60-70. בצד הדרומי של פרישמן , בצמוד לפסאג' הוד, לא רחוק ממדרגות העלייה מבחוץ לקאמרי שגם הוא ז"ל משם, הייתה ממוקמת מסעדת קליפורניה הידועה של אייבי נתן. בלא מעט מקרים שעברתי שם כילד, יכולתי לראות את אריק, קראוס, חנוך ,גורליצקי, זוהר ודומיהם, על חתיכותיהם, יושבים ליד שולחנות כאלו בחוץ. הצ'רצילים מתכננים (אולי) איזה לחן חדש, דוגמניות ושחקניות , דוגמת מונה זילברשטיין, הלית קטמור, וגם פנינה מפ"ת הסתובבה שם. יכול להיות שחלק מהנ"ל אני מבלבל עם דברים שראיתי בכסית/רוול, קצת דרומה משם, או בפינתי. גם היום, באותו אזור, יושבים ליד שולחנות, אך השייכים לדואו פלאפל-סביח, בתיאבון.
אגב, דוכן המיצים הנ"ל היה פעם דוכן של גלידה אמריקאית שכילד אהבתי ללכת עם אמי ולהתפנק בה.(אבל אהבתי אז יותר את גלידה ויטמן, באלנבי, מול הכרמל).
אז העברתי כאן קצת muddy memories .
|