כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    cafe is going down
    ';
    TheMarker Cafeבס"ד ישעיהו גלינסקיפעמיים כי טובשמחה ערב שבת פרשת ויצא-ישעיהו גלינסקי

    פעמיים כי טובשמחה

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    ערב שבת פרשת ויצא-ישעיהו גלינסקי

    ערב שבת פרשת ויצא-ישעיהו גלינסקי

    ‎2

    אקטואליה  

    3 תגובות   יום שישי , 27/11/09, 03:49

    בס"ד

    מוקדש ליום הולדתה של שושי מקפה שחל היום

     

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=1341055

    קצת הסטוריה לא תזיק לביבי ולכם

    על הלחימה והפתק שנמצא
    http://www.myim.co.il/main.php?mod=newsOpen&articleID=201




    הפיגוע בציר המתפללים

    הפיגוע בציר המתפללים ארע ב-15 בנובמבר 2002 (יום שבת, יא בכסלו תשס"ג), סמוך לציר המתפללים בחברון. הפיגוע התרחש בתוך סמטה צרה מימין ל"ציר המתפללים", המשמש כחלק מהדרך מקריית ארבע למערת המכפלה ובאזור ה"שער הדרומי" (השער לקריית ארבע) במקביל. במהלך הקרב נהרגו שלושת מבצעי הפיגוע ו-12 ישראלים - 5 שוטרי מג"ב, 4 חיילי צה"ל ושלושה אנשי כיתת הכוננות של קרית ארבע, ו-14 ישראלים נוספים נפצעו. בין ההרוגים היו אל"מ דרור וינברג, קב"ט חברון יצחק בואניש ורפ"ק סמיח סוידאן. כיום יש המכנים את המקום בשם "סמטת המוות" או "סמטת הגיבורים".

    [עריכה] מיקום הכוחות לפני האירוע
    אחד המחבלים מיקם את עצמו מול ה'שער הדרומי', שער היציאה מקריית ארבע לחברון. שני המחבלים הנותרים מיקמו את עצמם בקצה הקרוב לציר המתפללים של סמטת המוות.

    4 חיילי חטיבת הנח"ל בפטרול, בליווי ג'יפים של משמר הגבול היו בכיוון היציאה מסמטת המוות לאחר פטרול שם. עוד 2 חיילי נח"ל שהו על עמדת תצפית באזור. עוד מספר חיילי צה"ל בעמדת ה'שער הדרומי'.

    [עריכה] הקרב
    בשעה 18:55 החלו המחבלים לירות במקביל משני האזורים, באזור השער הדרומי לעבר כוחות צה"ל במקום ובאזור סמטת המוות לעבר הכוחות היוצאים מהפטרול בסמטה. כתוצאה מהירי 2 חיילי נח"ל בסמטה נפצעו. 2 חיילי הנח"ל האחרים החלו לירות לעבר המחבלים ששהו בסמטה וג'יפ מג"ב נכנס בכדי לחלץ את הפצועים ויצא חזרה החוצה כיוון שלא הצליח במשימתו. בעקבות הירי באזור השער הדרומי 2 חברי כיתת הכוננות קראו לכוחות נוספים לבוא למקום והחלו להשיב אש.

    מפקד כוח הפטרול של הנח"ל פקד על 2 חיילי הנח"ל שהיו בעמדת התצפית לרדת כיוון שהתוקפים ירו לעבר העמדה. בדיעבד התבררה החלטה זו כטעות כיון שלא היה מי שיתצפת על הקרב ועל מיקום המחבלים. אחד מחיילי הנח"ל שירדו היה פרמדיק, הוא החל לצעוד לעבר פצועי הנח"ל שהיו בסמטה ונורה למוות על ידי המחבלים.

    רפ"ק סמיח סוידאן שמע את היריות ונסע במהירות עם ג'יפ לאזור כאשר הוא נכנס לסמטה הוא פתח את דלת הג'יפ. ההערכה היא שהוא ניסה להכניס פנימה את הפצועים אך אחד המחבלים הרג אותו ואת נהגו. הג'יפ נותר עם אורות דולקים, תוך שהוא מסנוור את הנכנסים לסמטה.

    אחרי מספר דקות גם אחד הפצועים נפטר. בשעה 19:00 היו כבר 4 הרוגים.

    מג"ד עם קשר נכנסו לסמטה. שניהם והמחבלים החליפו אש עד שהקשר נפצע. המג"ד לקח את הקשר מחוץ לסמטה לאמבולנס חיכה וחזר פנימה להמשיך בחילופי אש. כעבור מספר דקות מת הקשר מפצעיו.

    בשעה 19:15, אל"מ דרור וינברג שמע את היריות וניסה להגיע בדרך המהירה ביותר, אך גילה שהיא חסומה. הוא הקיף את קריית ארבע והגיע לאזור הפיגוע. בזמן זה המחבלים הפסיקו לירות וארבו לחיילי צה"ל שיכנסו. וינברג ארגן כוח של שלושה ג'יפים ונכנס לתוך הסמטה. הוא ירד מהג'יפ ופסע לעבר הג'יפ הפגוע של רפ"ק סמיח סוידאן. בשלב זה נורה לעברו כדור והוא נפגע, הוא אמר בקשר לקשר שלו שהוא נפצע והקשר פינה אותו אל מחוץ לסמטה שם הוא מת מפצעיו.

    במקביל לקרב בסמטה התפתח קרב באזור ה'שער הדרומי'. קב"ט יצחק בואניש הרג את המחבל ששהה שם, וארגן כוח של חברי כיתת הכוננות. הוא רץ לעבר הסמטה והגיע לשם ב-19:40. הכוח נכנס לתוך הסמטה בליווי ג'יפ. בואניש זיהה מחבל מימין וצעק לחבריו שהמחבל מימינם בינתיים הופיע המחבל השני משמאל. בתקרית זו נהרג יחד עם שני חברי כיתת כוננות של קריית ארבע וחברון, ועוד 2 חיילי מג"ב. השעה 19:50 והיו 11 חיילים וחברי כיתת כוננות הרוגים ומחבל אחד שנהרג.

    אליהו ליבמן, תושב חברון, נכנס לסמטה עם ג'יפ 451 בכדי להשיג מידע על המחבלים. הוא לא נפגע, הצליח לצאת מהסמטה והעביר את המידע שהשיג.

    בשעה 19:50 הגיעו מפקדי צה"ל לאזור ונכנסו בנגמ"שים לסמטה. הם יצאו ממנה בזריזות כיוון שהמחבלים ירו ללא הרף לעברם. בשעה 20:15 הפסיקו המחבלים לירות. הכוח נכנס שוב לסמטה וירה לעבר המחבלים וחילץ את מי שהיה שם (כולל המתים). המחבלים לא החזירו אש.

    בין השעות 20:30-21:30 ערכו המפקדים תכנית. בשעה 21:30 סמג"ד לביא נכנס לסמטה עם נגמ"שים. מפקד הפלוגה זיהה אחד מהמחבלים וניסה לירות לעברו, כיוון שהוא לא הצליח הוא יצא מכיפת המפקד בנגמ"ש וכך הוא נורה על ידי מחבל ונפצע קשה. בזמן שניסו לחלץ אותו מהסמטה הוא מת מפצעיו. הוא ההרוג ה-12 בפיגוע.

    כעבור זמן מה יצאו מפקדי צה"ל וחיילים מ-2 כיוונים שונים לעבר המחבלים, לאחר קרב הם הרגו את 2 המחבלים ששהו בסמטה. יותר מאוחר מצאו את גופת המחבל השלישי על יד "השער הדרומי". השעה הייתה 23:00 כאשר הקרב הסתיים. 14 אנשים נפצעו ו-12 חיילים וחברי כיתת הכוננות של קריית ארבע וחברון נהרגו. כל המחבלים שהשתתפו בפיגוע נהרגו.





    ערב שבת קודש פרשת ויצא התשס"ג [2003] סיור לוחמי צה"ל נתקל בחוליית מחבלים סמוך לקרית ארבע. במכת האש הראשונה של המחבלים נפגעו מספר חיילים. כח מג"ב שחש לעזרתם בפיקודו של רפ"ק סמיח סועידאן נפגע גם הוא. למקום הגיעו כוחות צבא ומשטרה נוספים ואיתם לוחמי צוות הכוננות של קרית-ארבע וחברון. במהלך סערת הקרב נוצר כאוס- ואקום פיקודי. אף אחד לא נטל את הפיקוד, לא הצבא לא מג"ב ולא שוטרי וקציני משטרת ישראל למרות שבמקום קצינים וחיילים רבים.

    בעצם כן, קציני הבטחון האזרחי של הישוב היהודי בקרית ארבע ובחברון נטלו פיקוד ואליהם הצטרפו 12 לוחמי צוות הכוננות של קרית ארבע. ואיתם עוד שלושה לוחמי מג"ב, כשמטרתם חילוץ חיילי צה"ל ולוחמי מג"ב שנפצעו.

    בקרב שנמשך למעלה משעה הצליחו צוותי הכוננות של קרית ארבע לחלץ את לוחמי צה"ל ומג"ב, אך המחיר היה כבד, כבד מאוד.

    שלושה מלוחמי צוות הכוננות ובהם קצין הביטחון של קרית ארבע נהרגו, ו-9 אחרים נפצעו.

    אמירת התודה של לוחמי מג"ב והמשטרה איחרה לבוא והגיעה כעבור 6 שנים.

    ערב שבת קודש פרשת ויצא התשס"ט [2008] גירשו כוחות מג"ב ומשטרה (וכן... יתכן וחלקם אפילו חולצו ע"י תושבי בית השלום שהם גם לוחמי צוות הכוננות) את תושבי בית השלום, אך בכך לא הסתיימה תודתם. הם הסתערו לכיוון קרית ארבע וכל תושב שהעז ללכת ברחובות קרית-ארבע ולא ברח, נענש.

    א.מ., לוחם צוות הכוננות שחזר מעבודתו, הלך לכיוון ביתו. לוחמי מג"ב "קלטו אותו" והשליכו לעברו חזיז שהתפוצץ בקול רעש אדיר וגרם לבריחתו.

    הרב מ', שמזמן חגג את יום הולדתו ה-50, הזדעזע על המעשה וגער במג"בניקים. אלו בתגובה הסתערו עליו, והיכו אותו והפילו אותו על הכביש.

    אל גן השעשועים הראשי בקרית ארבע, בו משחקים ילדים בגילאי 3-5, זרקו לוחמי היס"מ 2 רימוני הלם ורימון גז והבריחו את הזאטוטים בבכי לבתיהם.



    ג', לוחם נוסף בצוות הכוננות, עמד בסמוך לקרית ארבע ומנע מערבים לפרוץ לתוך הקריה ונאלץ לירות באויר מעל לראשיהם.

    י', ילד כבן 12 שרצה ללכת לביתו וניסה לעקוף את לוחמי מג"ב עזי הנפש, גם אליו הגיע לוחם יס"מ ו"כיבד" אותו באגרוף לחזה. אביו של י', ש', מורה שהיה שותף גם הוא בקרב עם המחבלים ובחילוץ הנפגעים, הרים ידיים מעל הראש, למחות ולהראות שאיננו חפץ באלימות. בתגובה הסתערו עליו לוחמי מג"ב עם אלות והיכו אותו בברכיים ולאחר שהתקפל מכאבים, סיימו איתו בבעיטות לחזה. בסופו של דבר מה שלא הצליחו המחבלים, הצליחו לוחמי היס"מ והיס"ג.

    וכעבור שש שנים מהקרב נסגר המעגל. ג', הלוחם, עצור במשטרה, וגם ש', לוחם הצוות, מאושפז בבית-החולים הפעם בזכות לוחמי מג"ב.

    אכן סגירת מעגל ותודה ראויה.
    http://www.netanyahu.org/9.html
    אור זיכרון


    הם היו לבושים בלבן. בדיוק סיימו לקדש על היין של ערב שבת קודש.

    "על שתי לחם יבצעו תמימים", טרם הספיקו לסעוד את סעודת השבת כשהתייצבו למשימת הקודש בקריאת הביפר: "חיילים פצועים... חיילים לכודים!"

    ללא היסוס, בנחישות ובמסירות נפש, הם רצים החוצה.

    המבט קדימה, המשפחה מאחור... הבעה של כאב על פניהם.

    לובשים שחפ"ץ של אמונה בה' ובצדקת הדרך.

    ערב שבת, פרשת "ויצא" תשס"ג.

    ציר המתפללים בחברון.

    סמטה חשוכה... יריות, פיצוצים...

    המח"ט דרור ויינברג הי"ד שהגיע ראשון למקום, נהרג.

    צוות הכוננות בפיקודו של קצין הביטחון, יצחק בואניש הי"ד, מגיע למקום דקות ספורות לאחר מכן.

    קרב עם מחבל נוסף מתנהל בשער של קרית ארבע.

    חיילים פצועים בתוך הסמטה, פנימה.

    יריות, פיצוצים... ושקט.

    "לא נחזור על הביזיון של קבר יוסף... אין מנוס... נכנסים!"

    יצחק מארגן כוח המורכב מחיילים וצוותי כוננות.

    נכנסים פימה.

    כתף אל כתף. חולצות לבנות ומדי צה"ל.

    להציל חיים, לחתור למגע עם המחבלים, באמונה שלמה, ביראת ה' נשגבה, במסירות נפש אין קץ.

    "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה והנה מלאכי א-לוהים עולים ויורדים בו".

    הם היו שנים-עשר.

    כשנים-עשר שבטי י-ה, שעלו בסערה השמימה באותו ערב שבת קודש, פרשת "ויצא".

    "קוה אל ה', חזק ויאמץ ליבך וקוה אל ה' ".


    אל"מ דרור ויינברג

    יצחק בואניש

    אלכס יונתן דוכן

    אלכס צביטמן

    סמ"ר נתנאל מכלוף

    רפ"ק סמיח סוידאן

    סגן דן כהן

    סמל איגור דרוביצקי

    סמ"ש תומר נוב

    סמ"ש גד רחמים

    סמ"ר דוד מרכוס

    סמ"ר ישעיהו דוידוב


    ה' יקום דמם!


    כתבה: רבקה בואניש – רוטשטיין

    http://www.zanhanim.org.il/Info/hi_show.aspx?id=36143


    והנה שוב נסיון דקירה בתאריך זה פרטים בלינק

    http://news.google.co.il/news/story?pz=1&cf=all&ned=iw_il&ncl=ds0KL27OdeSPypM5HhIV8VxvmjXtM&topic=n

    פיגוע דקירה בקרית ארבע: מחבל חמוש בגרזן וסכין ביצע היום פיגוע דקירה באדם מבוגר ובצעירה בת 16, סמוך לתחנת הדלק ביישוב קרית ארבע. השנים נפגעו ופונו לבית החולים הדסה עין כרם. המחבל עצמו נפגע מירי של חיילי חטיבת כפיר ונפצע באורח אנוש.
    http://www.kikar.net/22255.html

    הקריאה הראשונה על הפיגוע התקבלה בשעה עשרה לשלוש ועם קבלתה הוזעקו למקום כוחות הצלה ובטחון.

    ראשי היישוב היהודי בחברון הביעו זעם ואמרו כי מדובר בתגובה פלסטינית ישירה לצעד "בונה האמון" של נתניהו כנגד הפלסטינים, בהודעה אתמול על הקפאת הבניה בהתיישבות.

    "זהו מחיר החולשה והפחדנות", אומר נעם ארנון דובר היישוב היהודי, "בכל פעם שהממשלה מפגינה חולשה, הערבים מגבירים את הטרור".



    על דרור ויינברג

    http://www.google.co.il/search?source=ig&hl=iw&rlz=1G1GGLQ_IWIL356&q=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8+%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&meta=lr%3D&aq=1&oq=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8+%D7%95


    http://images.google.co.il/images?source=ig&hl=iw&rlz=1G1GGLQ_IWIL356&q=%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A8%20%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92&lr=&um=1&ie=UTF-8&sa=N&tab=wi
    קורות חיים
    מעל פסגת הר הצופים
    תמונה

    קורות חיים

    דרור נולד בכפר סבא ב נולד 26/10/1964 כ' חשון תשכ"ה,
    בכור להוריו אוריאל ובת שבע. בצעירותו למד בבית ספר ממ"ד "בר-אילן" בכפר סבא, ולאחר מכן בחטיבת הביניים "קריית הרצוג" ובמדרשיית נעם. בכיתה י' עבר ללמוד בישיבת "ירושלים" לצעירים ליד מרכז הרב. בלימודיו בירושלים ביסס את אהבתו לתורה וערכי העם והארץ. לאחר סיום לימודיו בתיכון, למד מספר חודשים במכון מאיר.
    באותה תקופה דרור הכין עצמו לגיוס כאשר הוא מייעד עצמו לסיירת מטכ"ל, דרור עבר את הגיבוש בהצלחה. הוא היה סמל לכוח רצון ותכונה זו באה לידי ביטוי בכל שלב בחייו.
    בתשמ"ג התגייס דרור לסיירת מטכ"ל ושם סומן כמי שצפוי לגדולות.
    הוא יצא לקורס קצינים וחזר ליחידה בתור מפקד צוות.
    בהיותו מפקד צוות נישא להדסה לבית הריס וקבעו ביתם בירושלים. לדרור והדסה נולדו שישה ילדים: יואב (תשמ"ח), יעל (תשנ"א), איתן(תשנ"ד), ישי(תשנ"ז), אורי אברהם (תש"ס) ודרור נחמיה (תשס"ג) שנולד אחרי מות אביו ונקרא על שמו.
    לאחר ארבע שנים בסיירת מטכ"ל, בהן השתתף במבצעים רבים, עבר דרור לחטיבת הצנחנים, לגדוד 890-אפעה. תפקידו הראשון בגדוד היה סמ"פ בפלוגת מסלול, ולאחר מכן מונה למ"פ בפלוגה המסייעת, שם הטמיע ערכים של משמעת ומקצועיות.
    אחרי תפקיד מ"פ מונה דרור לסמג"ד ואחר כך למפקד אימון מתקדם בבא"ח צנחנים.
    בשנת תשנ"ג דרור יצא ללימודי פו"ם ואחר כך חזר לחטיבה 35 כקצין אג"ם. בשנת 1995 דרור קיבל את הפיקוד על גדוד 890 – תפקיד ששאף לו מאז הגיעו לחטיבה. בגדוד דרור עשה מהפך. כל מ"פ שגייס פלוגה בבא"ח חיכה בכיליון עיניים לרגע בו יזכה להצטרף "לגדוד". המושגים "הילדים של דרור" ו"אנחנו וכל העולם", הפכו שם דבר בחטיבת הצנחנים ונטעו בקרב כל המפקדים בגדוד תחושה של גאוה רבה.
    תחושה זו יצרה אמון במסגרת הגדודית ונאמנות משפחתית שהפכה עם הזמן לנאמנות אישית לדרור.
    יחד עם הדרישה האולטימטיבית למצויינות דרור גם דאג לכל פרט ופרט על כל בעיותיו וצרכיו.
    לאחר תפקיד מג"ד 890 יצא לפסק זמן מהחיים הצבאיים והשלים את לימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית. הוא למד מדעי המדינה ומזרח תיכון וסיים בהצלחה את לימודיו.
    בסיום לימודיו קיבל את הפיקוד על יחידת "מגלן". למרות שהתחום המקצועי של "מגלן" שונה ממה שדרור היה רגיל, הוא למד את הנושא והאמין כי בתובענות, דייקנות, וסבלנות, אפשר יהיה להגשים את כל השאיפות הגבוהות שהציב בפני חייליו.
    בחלוף תקופה לא ארוכה, לבשה היחידה את דמותו של דרור. הצלחותיה של היחידה הביאו לידי כך שכל חייל הרגיש סיפוק וגאווה להשתייך למשפחת "מגלן".
    בשנת תשנ"ט הועלה לדרגת אל"מ. בתפקיד הראשון שירת כמפקד מרכז המודיעין והסיור ובמקביל כמפקד חטיבת צנחנים מילואים מרכזית.
    כמפקד מו"ס דרור נטע זרעים של גדודי הסיור בחטיבות החי"ר על ידי שינוי יסודי בתפיסת הסיור בצה"ל. להלכה, הקים גדוד כזה בחטיבת המילואים שפיקד עליה. דרור הפיח רוח חיים חדשה בחטיבה והחזון הפך למציאות, כשהוא מצליח לרתום את כל המפקדים להתוות את הדרך בצבא כולו.
    בשנת תשס"א מונה למפקד חטיבת יהודה. גם בתפקיד הזה, כמו בכל תפקידיו הקודמים היה חדשני, נועז ונחוש לנצח את הטרור למרות המצב המורכב. דרור תבע מונח של "דיפרנציאציה"- נלחמים המחוללי הטרור עד חורמה ומאפשרים אורח חיים נורמלי לאזרחים.
    גם פה, ניכרה השפעתו בלחימה ביהודה ושומרון בכלל. הצלחתו בתפקיד זה, כמו בתפקידים הקודמים, הביאו להכרזה על מינויו הבא כמפקד חטיבת הצנחנים ,יחידה 890 .
    בליל שבת פרשת ויצא, י"א בכסלו תשס"ג , נפל דרור בקרב מול מחבלים בתוככי עיר האבות, חברון-ציר המתפללים ,נקבר בכפר סבא . בנופלו היווה מופת ודוגמא ללוחמיו כשנפל והוא הראשון להסתער.
    דרור הותיר אחריו אישה , שישה ילדים , הורים , שני אחים ואחיות .

       
    דרג את התוכן:

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי