כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע – ויצא

    12 תגובות   יום שישי , 27/11/09, 15:20

    צייר 

     Michael Lukas Leopold Willmann 1630–1706

    פרשת השבוע – ויצא

    בפרשתינו מסופר על יציאתו של יעקב את גבולות ארץ ישראל ולכתו חרנה .

    שתי סיבות למסע יעקב : האחת בורח הוא מאחיו עשיו שנדר לרצחו נפש מפני שגנב לו יעקב את הברכות

    והסיבה השנייה היא מילוי מצות אביו ,יצחק , לקחת אישה מבית האמא רבקה .

    בפרשתינו מופיע הספור המפורסם אודות החלום שחולם יעקב בשנתו בדרכו בו רואה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה ומלאכי אלוקים עולים ויורדים בו ובהקיצו מקדש הוא את המקום בבנותו שם מצבח ונודר נדר שיבנה שם בית אלוקים אם וכאשר ישיבינו אלוקים בשלום לארצו ולמולדתו .

    עוד מסופר בפרשתינו אודות המפגש של יעקב עם ביתו של לבן , אח אימו ,הלא היא רחל והאהבה ממבט ראשון שמתאהב הוא בה .

    יעקב אינו כאורח בבית דודו לבן , אלא נרתם הוא לעזור בעסק המשפחתי ,   רועה את צאן לבן .

    יעקב מגלה ללבן את דבר אהבתו לרחל ביתו ואת רצונו לשאתה לאשה .

    לבן נאות להצעה שכן מעדיף הוא כדבריו לתת את ביתו לאישה לאחיינו מאשר לאיש זר.

    לבן דורש מיעקב לעבוד שבע שנים תמורת תיתו לו את רחל לאשה .

    בחלוף שבע השנים נערכת החתונה ויעקב מופתע לגלות בבוקר שרומה ע"י לבן שהחליף את רחל בלאה ביתו הבכירה .

    ללבן תירוץ על מעשה המרמה שכן " לא יעשה כן במקומינו לתת הצעירה לפני הבכירה " ומציע ליעקב לעבוד עוד שבע שנים על מנת לזכות גם ברחל לאשה .

    וכך עובד יעקב במסירות אצל לבן עוד שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים מאהבתו וערגתו אל רחל .

    וכפי ההסכם בתום שבע השנים הנוספות על שבע השנים הראשונות , זוכה יעקב לשאת את אהובת ליבו .

    מסופר בפרשה אודות התחרות בין שתי האחיות , נשותיו של יעקב על רכישת לבו של יעקב .

    מסופר בפרשה אודות חייו הקשים של יעקב בעובדו את לבן וחשדנות האיש כלפיו למרות נאמנותו ומסירותו של יעקב .

    פרשתינו מסתיימת בהחלטתו של יעקב בעצה אחת עם נשותיו לעזוב את ארץ מגוריהם פדן ארם ולשוב לארץ ישראל בתום 21 שנות העדרות ממנה .

    יעקב ובני ביתו עוזבים את ארץ פדן ארם כגנבים בלילה ולבן רודף אחריהם כמו אחרי פושעים נמלטים .

    בהדביקו את שיירתו של יעקב עורכים לבן ויעקב מין חשבון מכוער כאשר כל צד שוטח את טענותיו כלפי הצד השני ולבסוף נפרדים במעין הסכם שביתת נשק בקובעם מציבה ומבטיחים שלא יעבור איש לצידו של חבירו .  

         נסיונות לבן להראות עצמו כאיש אמת

    מדף פרשת השבוע שכותב בני , צביקה 

    יעקב מגיע לחרן שם הוא פוגש את לבן, לאורך כל הפרשה מופיעה ההתנהלות שהייתה בין לבן ליעקב.

    ראשית, נציג את נקודות המפגש והחיכוך שבין לבן ליעקב:מיד לאחר שמספר יעקב ללבן

    'את כל הדברים האלה' (רש"י- שהגיע אליו בגלל אונס ונטל אליפז את ממונו ממנו...) אז מקבל אותו לבן בזרועות פתוחות: "אך עצמי ובשרי אתה" ולאחר חודש  "הכי אחי אתה ועבדתי חינם?! הגידה לי מה משכורתך".

    יעקב אומר מפורשות "אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה",

    ולבן - "טוב תיתי אותה לך מתיתי אותה לאיש אחר...",

    אך בבוא העת לקיים את הצד של לבן- "ויהי בבוקר והנה היא לאה!".

    כאשר מנסה יעקב לומר ללבן למה רימיתני, הרי שללבן יש תשובה ברורה - לא רימיתי שהרי

    "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה..."

    - אני מקיים את חוקי מקומנו, אני איש אמת וישר אין בי כל רמאות.לאחר תקופה ארוכה בה נולדו ליעקב בניו עד יוסף, מבקש יעקב מלבן לחזור אל מקומו ואל ארצו".

    לבן עונה לו "נחשתי ויברכני ה' בגללך" ואולי בכך מבקש שיעקב ימשיך לשהות אצלו.

    יעקב טוען לעומתו 'מתי אעשה גם אנכי לביתי' אז מסכים לבן להצעת יעקב שיעקב יקבל את כל הצאן הנקוד והחום ולבן את הלבנים וכך פורץ וגדל יעקב מאוד, עד אשר בני לבן טוענים 'לקח יעקב את כל אשר לאבינו', כבודו של יעקב בא אליו מאבינו לבן וזאת בניגוד גמור לדברי לבן קודם לכן שברכת ה' באה למקומו בגלל יעקב. אז משכנע יעקב את נשיו להקשיב לצו ה' ולשוב אל ארץ אבותיו ולמולדתו.

    לאחר שמשיג לבן את יעקב, אז טוען לבן כלפיו: "... למה נחבאת לברוח ותגנוב אותי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשירים בתוף ובכינור...",

    ואף בסיכום המפגש אומר לבן: "הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא, ולבנותי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו (רש"י- איך יעלה על ליבי להרע להן). ועתה לכה ונכרתה ברית... אם תענה את בנותי ואם תיקח נשים על בנותי...".

    הרשע תמיד יצדיק את מעשיו ויהיה לו טיעון טוב ואמיתי על צדקת מעשיו להיפך, העומד מולו הוא שחטא, הוא זה שאינו נוהג באמת אלא בשקר והוא זה שצריך להיזהר ממנו.כך מצדיק לבן את מעשה החלפת רחל בלאה (למרות שסיכם על נתינת רחל ואף אמר שהוא רוצה בכך).

    כמו כן, לבן אמנם הודה שהברכה באה לו בזכות יעקב והסכים לתת ליעקב את שצאן הנקוד והחום אך בני לבן טוענים שכל שיש ליעקב נלקח מאביהם לבן.

    אף על בריחתו של יעקב מלבן טוען לבן שאם היה מבקש ממנו יעקב (כנראה שכח לבן את 'שלחני ואלכה אל מקומי") הרי שהיה עושה זאת בשמחה , במשתה, בתופים ובמחולות ,

    ודווקא יעקב הוא חסר הרגש שלא נתן ללבן להיפרד כראוי מבנותיו- ששייכות ללבן יחד עם הנכדים וכך גם דין הצאן שהשיג יעקב, יעקב הוא זה שלפי דברי לבן גנב אותה ורימה אותה.

    אבל לבן באמת נוהג 'לפנים משורת הדין' ולמרות שהבנות שייכות לו(...) הוא מסכים לכרות ברית שלפחות חצי מהתוכן שלה הוא חשש גדול מפני יעקב שיענה את נשיו -

    את בנותיו של לבן או שייקח לעצמו עוד נשים נוספות.ללבן חשוב להראות צודק ועל כך הזהירות מרשעתו צריכה להיות רבה יותר, כלפי חוץ הוא תמיד יצדיק את מעשיו ויציג את עצמו כשומר על החוק וכדואג ברגישות למשפחתו.

    אך האמת היא בודאי הפוכה ואילו הסתרת האמת וניסיון לטייח אותה או להפוך את השקר לאמת הרי שזהו השקר הגדול ביותר של לבן והרמאות הגדולה שלו בניסיון להצדיק את מעשיו ולהציג את יעקב כשקרן .

    כנראה שלבן מנסה לנצח את יעקב בכלי מלחמתו - במידת האמת .

    אך יעקב לא משנה את מידת האמת שלו למרות ניסיון מצד לבן להציג שמידת האמת קיימת אצלו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/12/09 19:26:

      צטט: ורד א. 2009-12-02 18:11:18


      אני נהנית לקרוא.

      התמונה מקסימה.

       

      שיהיה לך המשך שבוע נפלא.

       

      תודה לך ורד המקסימה

      שמח שנהנית - שכה יהיה לך תמיד בכל

        3/12/09 19:24:

      צטט: אפרת Jeki 2009-12-02 09:54:51


      יופי של העשרה למרת  שאף אני למדתי מקרא בבית הספר אפרת

       

      תודה אפרת

      שמחתי שלמדת עוד משהו ותמיד יש מה ללמוד עוד אחרת היו חיינו משעממים

        3/12/09 19:22:

      צטט: ((-: 2009-11-29 20:00:13


      אני מודה שהציור עניין אותי הרבה יותר....

      שבוע טוב

       

      תודה לך ראדה אכן הציור יפה לכל הדעות

      ובאשר לטעם כבר אמרו חז"ל שעליו אין להתוכח

      ולנער יש לחנוך על פי דרכו - יש האוהב ציור ויש האוהב פילוסופיה

      ואני אוהב את שניהם .

        3/12/09 19:20:

      צטט: medifoot 2009-11-29 19:09:01

      שלמה ..........שבוע טוב,

      תמונה מדהימה

       

      ולגבי לבן .......שאלת השאלות - מהי האמת?

       

      מעניין,

       

      תודה לך זלפה - תמיד לומדת מתוך ענין .

      ולגבי שאלתך כלפי לבן אדע להשיב רק על פי ההגיון

      שזה ודאי לא שחור או לבן .

      כלומר בטוח שלא "לבן"

        3/12/09 19:16:

      צטט: mick9 2009-11-29 09:04:57


      תודה  רבה  לך  שלוימה

       

      על  פ'ש  כ'כ  מבוארת  ויפה

       

      יישר  כוחך  !

       

      סליחה  שבאתי  עם  ידיים  ריקות

       

      אשוב  בל'נ

       

      שבוע  טוב

       

      למיכלי

      ברוכה הבאה ותמיד מלאה , רצון טוב וחמדה

      שבוע מצוין והנה שבת שוב בפתח

      ונברך

      שבת שלום

        2/12/09 18:11:


      אני נהנית לקרוא.

      התמונה מקסימה.

       

      שיהיה לך המשך שבוע נפלא.

       

        2/12/09 09:54:

      יופי של העשרה למרת  שאף אני למדתי מקרא בבית הספר אפרת
        29/11/09 20:00:


      אני מודה שהציור עניין אותי הרבה יותר....

      שבוע טוב

        29/11/09 19:09:

      שלמה ..........שבוע טוב,

      תמונה מדהימה

       

      ולגבי לבן .......שאלת השאלות - מהי האמת?

       

      מעניין,

        29/11/09 09:04:


      תודה  רבה  לך  שלוימה

       

      על  פ'ש  כ'כ  מבוארת  ויפה

       

      יישר  כוחך  !

       

      סליחה  שבאתי  עם  ידיים  ריקות

       

      אשוב  בל'נ

       

      שבוע  טוב

        29/11/09 08:58:

      צטט: נאוה פלד 2009-11-29 08:25:48


      ציור מאוד ממחיש לחלום מאוד ציורי.

      באשר ללבן, לא מתאים יותר "אפור"? 

      שבוע טוב שלמה. חיוך

       

      לנאוה

      כבוד גדול עבורי ביקורך ותגובתך - תודה לך .

      הציור אכן יפיפה אבל הרקע איננו בדיוק כפי המסופר בסיפור .

      העצים והדשא ופלג המים לא היו שם במציאות אלא אולי בחלום השתוקק יעקב שכך יהיה

      באשר לצבע בו נכתבו הדברים על אודות לבן מקרה הוא שנכתבו בשחור , התכונתי רק להבדיל באמצעות שינוי בצבעים בין ציטוט לפרשנות - ומתוך מקרה אכן יצא מה שיצא .

      ואמרו כבר חכמים ש מקרה אותיות רק מ - ה' .

      כנראה שאכן ראוי היה שיכתב בשחור .

      אמנם שמעתי במוצ"ש פרשנות של דב אלבוים המחבב את האבא לבן שדואג להשיא את ביתו הלא מוצלחת לאה וכן שכאילו יעקב הרמאי העקבי שרימה את אחיו עשה כן גם ללבן והתעשר על חשבונו וברח מבלי לתת לנשותיו להפרד מעל אביהן ולסבא החביב , לבן ,להפרד מעל נכדיו .

      לדעתי מניעיו של לבן היו אגואיסטים לחלוטין : הוא רוצה להשיא את לאה , לא לטובתה אלא לטובת עצמו ,ושוב שלא במתכוון ממלא האיש שליחות למלא רצונו של האלוקים להיות לאה בעצם אם רוב עם ישראל .

      ובאשר להתעשרותו של יעקב , לא באה זאת ליעקב על חשבונו של לבן שכן מודה לבן שבזכות יעקב נתברכו עסקיו .

      מכוערת צרות העין של לבן וקנאתו בעושרו משל יעקב , שכן למי שייך רכושו של יעקב אם לא לבנותיו ולנכדיו .

      לא הייתי רוצה לעצמי חותן מסוג האיש הנ"ל . 

      די אם נקרא את את דבריו של לבן בהשיגו את שיירתו של יעקב : " יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלוהי אביכם אמר אלי לאמור הישמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע "

        29/11/09 08:25:


      ציור מאוד ממחיש לחלום מאוד ציורי.

      באשר ללבן, לא מתאים יותר "אפור"? 

      שבוע טוב שלמה. חיוך