פרק ו' ברכות קיבצתי מספר שאלות שצצו עקב הנושא של מלחמת האור בחושך.אנסה לתת את נקודת ראותי ז"א כפי שאני חווה את האנרגיות. ראשית אתן נגיעה מהאנרגיה שלי. רוב האנשים יכולים לתאר ויזואלית את החושך והאור.החושך שחור והאור לבן.בסיס זה של תפיסה "מתוכנת" בראש ומאפשר לנו לעשות הפרדה בין האנרגיות השליליות (חושך) לבין האנרגיות החיוביות (אור).דימוי נוח זה צרוב כל כך שצריך "לצאת מהקופסה" כדי להבין את האנרגיה המאחדת את שני קטבים אלו. הדימוי שבחרתי לתת ייתן לכם אולי נגיעה ביופייה של "האחדות" וגם מושג אנושי ציורי לרב גוניות. דמיינו קרן אור לבן בצד ימין וקרן אור שחורה (כמו פיח)בצד שמאל.שני הקרניים מאירות כלפי מעלה ונפגשות בנקודה למעלה באמצע .מנקודה זו עולה לאין סוף קשת מרהיבה המכילה את כל ספקטרום הצבעים והגוונים.פשוט ובסיסי.אני מחובר לנקודה ממנה מתחברת הקשת לאור והחושך ולכן האנרגיה שלי יכולה לזרום על כל התדרים הצבעים והגוונים שיש. בחרתי לקרוא לאנרגיה זו "אחדות" והיא נראית כמו קרן אור בצבעי הקשת .המאסטרים עזרו ועוזרים לי לספוג עוד ועוד מהאנרגיה ה"מאוחדת" הזו ואספר על כל בפרקים הבאים. שאלות: ש:מהם בני החושך ובני האור ומאיפה הם באים ונוצרים? ת:הבריאה התחלקה לשני פרדיגמות הנלמדות מאותה נקודת ראות של הפרדות.ראשית היפרדות מהאחדות והיפרדות נוספת לאינדיבידואלים .ממצב זה יש התחלקות שווה כמותית לשני הפרדיגמות.האחת חרטה על דיגלה "שיבה לאחדות מתוך חמלה ואהבה" ,והשנייה "שיבה לאחדות מתוך נבדלות בוטה ". שני כוחות אלו מנוגדים אחד לשני ויוצרים את הדואליות שאנו חווים כ"רע" ו"טוב".איני רוצה לעסוק במה שטוב ומה שרע אבל ברור שאישית אני בוחר בפרדיגמת האור על פני החושך.מהמקום שבו נפרדו כוחות אלו נוצרו ישויות של אור וישויות של אופל.שני סוגים מנוגדים אלו מנסים כל אחד בדרכו להשיב לאחדות כמה שיותר אנרגיה שנפרדה ומוכנה לחזור לאחדות. טכנית לנו כבני אדם נראות ישויות אלו כמלאכים של אור או כשדים שטניים.לפי מה שראיתי ישנו "מקור" של אנרגיה שבו ישנה המהות של כל אחת מכוחות אלו.מהמקורות האלו באים והולכים הישויות כדי להתחבר למהות שנותנת להם הנחיות אנרגיה והדרכה. ש:מאיפה באנו? מהחושך...מהאור? ת:כולם באו מהאחדות. בדרך לאנושיות חלקנו עבר דרך האור וחלקנו דרך החושך.לאלו שבאו מהחושך אין כל כך בחירה והם מובלים אנשים למצב של הרס וחורבן שמתוכם הם אמורים לצמוח ולחזור לאחדות.לאלו שבאו מהאור יש דבר ראשון בחירה ולאחר מכן התחברות ליעוד של אהבה וחמלה לזולת. ש:האם החושך הוא אנרגיה בפני עצמה? ת:החושך הוא אנרגיה יותר דחוסה מהאור ויכולה לזרום בכוח לכל מקום.האור היא אנרגיה רכה הזורמת ממקום של עוצמה ופשוט מעלימה את החושך.משול הדבר לשני חדרים המופרדים בדלת ובאחד מהם דולק נר.כשפותחים את הדלת אור הנר חודר לחדר החשוך ומאיר גם אותו. ש:איך בעצם יכולות הישויות האלה לא לדעת את המקור שלהן? ת:אחת מדרכי העבודה של החושך היא רמייה.ישנם אנרגיות חשוכות המסוגלות לעקור מישויות אחרות את מהותם ולתת להן "תיכנות" הפוך לגמרי.משול הדבר לתיאטרון בובות שלבובות יש חוטים בלתי נראים והם נותנות את ההצגה הכי מוארת בעיר... ש:כיצד אתה מגן על עצמך מפני החושך? ת:הסוד הוא שאיני צריך הגנה.כאשר הדלקתי את האור בתוכי שום דבר שלילי לא יכול לפגוע בי.השונה בדרך עבודתי הוא שהאור שבי בא מהאחדות (באדיבות המאסטרים) ולכן ישויות החושך יודעות שלא אפגע בהן כאשר האור בפנים דולק.חוצמזה כשהן מזהות את האנרגיה המיוחדת הזו הן מתמלאות באנרגיה היכולה להטמיר את מהותם ,אז מגיע שלב שהן צריכות לבחור.הבעיה שהם לא יודעים מה זה בחירה... ש:מהו המאזן בין החושך והאור עכשיו והאם יש איזון כמו בסמל יין-יאנג שחייב להתקיים איזון בין האור והחושך כדי שאחד יגדיר את עצמו על בסיס קיום האחר? ת:לפעמים יש תקופות בהן החושך גובר על האור כמו בתקופת ימי הביניים ולפעמים יש מצב שבו האור גובר על החושך כמו בתקופות של למוריה ואטלנטיס שלבסוף נכחדו כשהחושך ניצח את האור.אם מביטים אחורה וכעת בתקופה המודרנית אז יש אזורים בעולם שבהם יש יותר אור ואזורים בהם החושך נותן את המהות.כרגע נכון למה שקורה ואמור לקרות האור מועצם דרך אנרגיית האחדות וכך החושך פחות ופחות משפיע אבל (סורי,תמיד יש אבל) מה שנשאר מהחושך הוא נקודתי ונמצא במקומות בהן יש לו אפשרות להשפיע על אנשים רבים(מנהיגים חשוכים). בנוגע לעניין של הגדרות אז חלק מהאנרגיה של האור מופנה לפתיחת "צפנים של אור" המגדירים את התודעה האנושית כ"אור טהור" ובמצב זה אין צורך בניגודיות של האור והחושך.מניסיוני הרבה אנשי אור פשוט נזכרים במי שהם באמת וכך הם מקרינים את האור סביבם ללא מאמץ או מחשבה וכאשר אור זה מגיע לאנשים לידם הוא מפעיל אצלם את "צפני האור" ואחרי שהם בוחרים האור מתעצם יותר באלו שמזרימים אותו בריפוי למשל.באלו הבוחרים להיות לא פעילים האור נשאר במצב סטטי ומחכה לשינוי. ש:ידוע לי שהחושך יעלם לא באמצעות מלחמות אלה באמצעות הגברת האור.המעבר של אנשי החושך לאור דורש תהליך של מודעות.כך למשל את בני הפליאדות שהיוו פעם ישויות חושך והיום הם נמצאים בצד האור ועוזרים לתושבי כדור הארץ לעבור את התהליך. אתה מתאר תהליך מיידי של מעבר מחושך לאור.למה אתה חושב שניתן לעשות זאת בכזו מהירות? ת:ראשית איני מעביר אנשי חושך לאור.אני מעביר אנשי חושך "לאחדות".לאחר שהם מומרים לאחדות כמותם מתמעטת ולכוחות האור יש יותר מרחב פעולה.בקשר לבני הפליאדות אז יש פה עניינים של פוליטיקה.יש כאלו שיגידו שהפליאדות יישארו במהותם לנצח בני חושך ויש כאלו שיגידו שמעבר מהחושך אל האור מבטל כל עכבות חשוכות.ובקיצור תלוי את מי שואלים? לי אישית אין דעה למרות שאסטרטגית יש פה סיכון של גייס חמישי.כיום נושא זה כבר אינו חשוב בגלל דעיכת הקוטביות במימדים אחרים והתעצמות אדירה של האור. ש:כשאני מתקשרת אני מתחברת דרך האור,אולם תמיד קיים החשש הזה...איך ניתן לדעת שזה לא מתחזה? ת:אי אפשר לדעת ! בעבודה במימדים אחרים לפעמים הקוטביות מעומעמת ואז החושך יכול לשתול אנרגיה שמטעה.לפעמים אני מצליב מידע ואז אולי אפשר לראות "הפרעות" אנרגטיות.תכלס אין "גלאי חושך" .לפעמים זה מתסכל להילחם באויב בלתי נראה... ש:מהיא מהותו של המימד השלישי ? ת: אפשר לכתוב ספרים רבים על המהות ואכן רבים כבר נכתבו.בתמצית קטנטנה אוכל לומר שהמטרה היא לחזור לאחדות מתוך הנפרדות. ש:במדינה שלנו נמצאים שערים אנרגטים כמידת הצ'קרות בגוף.למה לא נעשית עבודה לפתיחת השערים הללו?הרי דובר כבר שמה שקורה כאן מקרין על כל כדור הארץ ולכן החשיבות של המודעות והלמידה כאן בארץ הזאת ובמיוחד של העם היהודי? ת:אכן לאורכה של מדינתנו יש שערים כמו הצ'קרות.השערים נפתחים בסינכרוניזציה עם האור החושך ומימד הזמן.העניין הוא לא עם השער פתוח או לא.העניין הוא איזו אנרגיה תזרום דרך השער.אני עובד רבות עם השערים ומזרים דרכם אור בעיקר בימי מפתח בהן הצ'קרות פתוחות ובכך אני מעצים את האור.הימים האלו בדרך כלל הם ימי השוויון היום הקצר והיום הארוך. התהליך כולו של התעצמות האור דורש זמן ואי אפשר ביום אחד להזרים את כל האור וכך לסיים את התהליך. יש שיקולים שבהן אין להבנתי הארצית מושג ולכן אני מקבל באהבה את העניין שהתהליך יארך מעט זמן אבל בסופו כולם יהיו במקום הרבה יותר מואר. כולי תקווה שעניתי על חלק מהשאלות לשביעות רצונכם. תודה ויום קסום יעקב אבידן |