יָמִים קוֹרְאִים אֶל אֶרֶץ רְחוֹקָה, אוֹסֶפֶת עזובת מִלִּים מִשָּׂדֶה הַבָּר צְלִילֵי כִּנּוֹר עוֹטְפִים גְּלִימַת דָּרְכָה.
הוֹ דִּמְמַת הַדֶּרֶךְ הוֹ נְּגִינַת יָמִים הוֹלֶכֶת הִיא אֶל יָמִים חֲדָשִׁים.
שָׁמַיִם פּוֹתְחִים יָדַיִם צִפּוֹר הַחֹפֶשׁ קוֹרֵאת לָהּ דְּרוֹר, חִיּוּךְ כְּאֵבָה צוֹבֵעַ כַּנְפֵי פַּרְפַּר בְּאַלְפֵי גְּוָנֵי פְּרִידָה.
הוֹ דִּמְמַת הַדֶּרֶךְ הוֹ נְּגִינַת יָמִים פּוֹסַעַת הִיא בשבילי הַכּוֹכָבִים.
קוֹל הַתּוֹף נִשְׁמַע מֵעֵבֶר לְהָרִים הֵדֵי הָאַהֲבָה מִשָּׁם חוֹזְרִים, אִלְמָלֱא אוֹתָהּ אָהַבְתִּי מְלוֹא חַיִּים לֹא הָיִיתִי נוֹתֵן לָהּ לָלֶכֶת לְעוֹלָמוֹת אֲחֵרִים.
הוֹ דִּמְמַת הַדֶּרֶךְ הוֹ נְּגִינַת יָמִים עַל שְׁבִיל כְּאֵבֵי הֲלָכָה לָעוֹלָמִים. |