בטח, אני אומרת, תמיד שמחה לראותו, בדיוק לפני שבוע החלפתי מספר טלפון וחשבתי לי אם כדאי לעדכן אותו במספר החדש. מכיוון שהחלטתי שלא, רצה הגורל ונתקלתי בו ברחוב בדרך לא' צהריים. נשיקות, חיבוקים, התגעגע, התגעגתי, דברי איתי הוא אומר אני מהנהנת וכל אחד הולך לדרכו. עוד באותו יום התקשרתי, מתעדכנים, מפרגנים, כל אחד יוצא לדרך חדשה משלו, השיחה מסתיימת אני עדיין נרגשת וחושבת שבטח לא אשמע ממנו עוד הרבה זמן.
הוא מתיישב אצלי במרפסת הקטנטנה, הוא תופס את כל החלל המצומצם וצוחק שכל מה שנשאר זה שהוא ישים את הרגליים על הראש לי... הוא מספר לי על אהבה שנגמרה, שהחורף מתחיל והוא מרגיש קצת בודד, אני מיד מבינה במה מדובר,הוא מגיש את זה כל כך בעדינות שאין לי צורך לצאת להגן על תומתי, אני מספרת לו שאני בגיוס מערכות כללי, מבחינתי או חתן או כלום (או אם אין לחם אין תורה). הוא מהנהן כמבין, אני בשלווה משונה, מרגישה מנצחת. |