כל כך הרבה שנים אתה בטוח, שמצאת, שאתה במקומך. הנה אתה נפגש עם הים שלך, לפגישת היסוסים נבוכה.
החול הרך מנחם אותך, "זה קורה להרבה אנשים". עבר זמן מאז שבאת לכאן, אבל הצדפים נראים מוכרים.
שש אחר הצהריים, תמיד כמו שעה אחרונה. אתה כלוא בתוך הגוף שלך, תוגתך חברה לעצמה.
העננים מתקרבים אלייך, בעיניהם סימן שאלה. "מה אתה עושה עם החיים שלך?" לועגים הגלים בלחישה.
החושך ירד ופנית ללכת, ללא פתרונות בכיסך. בגבך הרוח נחושה ודוחפת, צועד מהורהר, מכונס במעילך.
שש אחר הצהריים, תמיד כמו שעה אחרונה. אתה כלוא בתוך הגוף שלך, תוגתך חברה לעצמה.
.כל הזכויות שמורות לשרון בלודוברובסקי |
Dolce Vita
בתגובה על אז הוא עף
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך מולי,
בדיוק דיברתי על כך השבוע עם חבר, איך הבדידות לפעמים מתייצבת גם כשנמצאים בין משפחה וחברים קרובים,
אבל את צודקת, לפעמים גם נולדת ממנה יצירה ותובנות...
(ואני אוהבת את הציורים שלך...)
הבדידות יכולה להיות מבורכת,
אוהבת את השירים שלך.
(-: יש גם משהו קצת יהיר בקצף הזה שלהם...
"מה אתה עושה עם החיים שלך?"
לועגים הגלים בלחישה.
אני לים איני הולך לחפש נחמה,
הגלים, יש להם טבע אכזר,
הם באים, לוחשים לך את הלעג
וכשנדמה כי הלכו, הם שבים ובאים,
פעם אחר פעם...
בני
וואו, מזל שאיך שהוא הגעת! תודה רבה מאוד (-: הוחמאתי.. שרון
איך שהוא הגעתי -
ותודה על כתיבתך.
את מצליחה להחזיק גם את המתח השירי,
גם את המבנה והמקצב,
גם את הנרטיב, גם את רמת הכתיבה
והעיקר - את עושה שימוש נפלא במעיל.
ברוכה הנמצאת.
תודה מתוקתי,
גם לך
תוגתך חברה לעצמה.
אוהבת את הדימויים
המתארים ברגש את הרהורי הנפש
והלב,השואלים מי ומה....
כתיבתך יפה וקל להתחבר
תודה ויום נעים.
שלך,גרטה*
תודה יקירה,
מתחברת למחזוריות הנשימה והנשיפה הגאות והשפל, לפעמים שוכחים לחזור לנשום (-: תודה
וכמו הים והנשימה
פנימה החוצה, שבירה ואנחה
יש מחזוריות של עליה מתונה ונחיתה
וחוזר וחלילה
(כתבת מקסים !)
(((-: תודה שטותשנח ושבוע טוב שיהיה
תודה רבה (-: נעים לקרא...
את ממש מוכשרת!!
יפייפה!
כן, מכירה את התחושה...
זה אמנם שיר ישן שכתבתי, אבל אהוב.
תודה על המילים, שרון
לפעמים, אתה קורא משהו שמישהו כתב ונדמה לך שאתה קורא את עצמך, אז זהו :))
תודה.
שמחה שאהבת Late (צילומי רומא שלך מדהימים, כרגע הייתי)
תודה flicker, ונעים לארח אותך (-:
יפה מאד.
יפה