ישבנו אתמול על שפת הים

היה חמים ונעים והים היה חלק כמראה

אני קיבלתי SMS מתוק, שייצר לי דימעה בפינת העין. http://www.youtube.com/watch?v=eYSbUOoq4Vg

הוא ריחם על עצמו.

אמרתי שדי. שהגיע הזמן שיכיר מישהי.

שאי אפשר שיסתפק רק בפגישות כאלה, כשאני מתפנה.

אבל הוא אמר :

אני יודע שלא יהיה לה מה שיש לך. אז לשם מה...

מצד אחד - וואואוו, איזה מחמאה.

מצד שני - אחי, איפה המקום של הפנטזיה?

לי תמיד יש.

כשאני מטיילת, אני אף פעם לא חושבת על "כמו".

כל מקום, כל טיול, הוא אחד ויחיד ומיוחד.

אני נוסעת אל הלא נודע, רק כי הוא שם.

ואותו דבר עם אנשים.

בליינד דייט?מה רע?!?
יכול להיות אחלה טיול, לא?!?

ומקסימום -    כמו  מטיול פחות מוצלח - חוזרים ואומרים היה חרא של אוכל/נוף/מפגשים.

בעיני - לצאת  החוצה, למקומות הלא נודעים (או אל האנשים הלא נודעים עדיין)

זה העניין.

והוא אמר שאני ילדה פנטזיונרית ולא מבינה. שאני מקשיבה רק לעצמי.

שאין סיכוי שאבין על מה הוא מדבר.

ואני אמרתי לעצמי , אחרי שנעלבתי - אני מודה - שאולי אני אינפנטילית, אבל אני לא רוצה להיות בעולם אפור. כמוהו.

כי אני מעדיפה כתום.

וחוצמזה - אני יודעת שיש אפשרות כזו.כי הייתי וראיתי.

וזה לא "כמו".

זה אחר...

וטוב שכך!