כפי שכתבתי בפוסט הקודם בקרתי במוזיאון תל אביב ובשעת הצהריים שמתי את פעמי למסעדת "חדר האוכל" הסמוכה, הנמצאת ברחבת מתחם גולדה - משכן לאמנויות הבמה, תיאטרון הקאמרי ועוד - כדי לסעוד את נפשי.

זו אינה הפעם הראשונה שאני אוכלת במסעדה זו. סעדתי בה, באותן נסיבות מוזיאליות, בסמוך למועד פתיחתה ראשית מתוך סקרנות, שנית בגלל סמיכות מקום ושלישית בשל המחיר הנוח של הארוחה.

גם הפעם סמיכות המקום והמחיר הטו את הכף לטובת "חדר האוכל".

הגם שהגענו - היינו שתיים - למסעדה שלא היתה מלאה, הרעש בה לא נעם לאזנינו. במאמר מוסגר אוסיף שהזכרתי בעבר את נושא הרעש בחלק מבתי הקפה והמסעדות בארץ בהקשר של "מנטה ריי". אנא, עשו משהו לפתור את בעית האקוסטיקה במקום. 

דבר שני שמפריע לי מאוד הוא שמציעים ארוחה עסקית במחיר קבוע ו - 4 מתוך 8 המנות העיקריות המוצעות הן בתוספת מחיר. אני יכולה להבין שמתוך כוונה להציע ארוחה במחיר עממי - 49 ש"ח - ומתוך רצון לרצות גם לקוחות המוכנים לשלם יותר ולקבל תמורה טובה יותר אתם מציעים מנות מסויימות בתוספת מחיר. ראיתי כזאת בארץ ובעולם במסעדות רבות. אך נוהגים כך בעיקר בתפריט "א לה קארט" ובפרט שכמציעים מנות מיוחדות. יש מסעדות שפתרו נושא זה בהציען מספר ארוחות עסקיות השונות זו מזו, ולכל אחת מחיר שונה.

זה נראה לי בסדר גמור. נותנים את הבחירה בידי הסועד. אבל לסבר את האוזן שהארוחה העסקית היא "זולה" - 49 ש"ח בלבד - ויחד עם זאת על כמחצית התפריט יש להוסיף כסף, האין זה נראה קצת מטעה?

שאלות אחדות נשאלות כאשר מציעים במסעדות ארוחות עסקיות במחיר קבוע:

מה מקבלים בתמורה למחיר הקבוע?

האם התמורה טובה ביחס למחיר?

מה מחיר אותה מנה המוצעת בתפריט העסקי בתפריט א לה קארט?

ב"חדר האוכל" הציעו בתמורה ל - 49 ש"ח מנה ראשונה - סלטים או מרק, מנה עיקרית ולימונדה. נשמע נפלא. חכו.

ראשית אתחיל במחמאה. אהבתי את הגילוי הנאות של המלצרית, מבלי ששאלנוה, שעלינו להתייחס לסלטים המוצעים בתפריט במחיר הקבוע כאל תוספת למנה העיקרית. כלומר, מדובר במנה עיקרית + לימונדה. עדיין המחיר סביר. אלא שהאופציות הן מוגבלות ולא  מרתקות כל סועד, למשל שניצל אותי לא מרתק, והאופציות האחרות הן בתוספת מחיר שזה כמובן מייקר את הארוחה.

אני לא אהבתי את הקונספט, אבל אולי זה מפריע רק לי ולא מפריע לאחרים, שהרי המסעדה די התמלאה.

דבר נוסף הוא נושא הגיוון. אם למשל אינך אוכל אוכל מטוגן, מסיבות כאלה או אחרות אתה די בבעיה כי המגוון במסגרת התפריט העסקי במחיר קבוע שהוצע לנו בעת ביקורנו במסעדה לא היה גדול.

לבסוף בחרנו כל אחת רק מנה עיקרית אחת מהתפריט "א לה קארט": קבב טלה, האחת, ופרגית, השניה - שתי מנות שעשויות בגריל.

מנת קבב הטלה עלתה 49 ש"ח, ללא שתיה. מה היה בצלחת? שיפוד ועליו קבב המחולק ל - 3,  מעט שעועית וגזר מוקפצים ו-3 טריזים דקים של תפו"א. כל אחד מהירקות האלה אהובים עלי אלא שחבל שהם שחו בצלחת בשמן.

אמנם מדובר במנה שעולה 49 ש"ח בלבד. ואני מודעת לכך שמדובר בטלה, אך אפשר שהמנה הזאת שהוגשה תיראה אחרת.

ואם בקבב עסקינן הרי שב"מסעדת סופיה", עליה כתבתי כאן לפני חודשים אחדים, התמורה עבור הכסף הרבה יותר טובה: מנה ראשונה היא מנה ראשונה ולא תוספת למנה עיקרית, והקבב הוא פשוט מצויין.והאמינו לי אין לי כל זיקה אל "סופיה" ואני לא אינטרסנטית.

אבל טוב שיש מסעדות רבות ומגוונות וכל אחד יבחר לו את מה שמתאים לו ושהוא אוהב. על טעם וריח אין להתווכח.

מנת הפרגית שנבחרה על ידי חברתי מהתפריט "א לה קארט" - 52 ש"ח - לא השביעה אותה נחת. חלקים מהמנה נותרו בצלחת.

ועוד שתי מחמאות למקום:

1. השרות של המלצרית ששרתה אותנו היה טוב מאוד.

2. מאחר שהם אחרו בהוצאת המנה שלנו, כדברי המלצרית, ניתנה לנו בתום הארוחה מנת קינוח אחת, עבור שתינו, כפיצוי: תפוח  עץ שסופר לנו כי בושל  3 שעות בסוכר והוא הוגש ברוטב לבן - יסלחו לי הקוראים שאיני זוכרת איזה רוטב זה היה, אך אני לא טעמתי מהמנה. חברתי אכלה ונהנתה.

לתיאבון ושבת שלום.