חומר רקע מקדים  

חשוב להכיר ולהבין את המהפכה החקלאית לפני שניגשים לדון בסוגית המודל הפטריארכאלי. באופן כללי ניתן לומר שמהפכה זו הגיעה בעקבות שינוי טכנולוגי – האפשרות להישאר במקום אחד ולייצר כמויות מזון גדולות עבור חברות גדולות (להבדיל ממודל הציידים-לקטים ששלט ללא עוררין עד תחילת המהפכה החקלאית).חשוב להבין כי למעשה מהפכה זו היא שאפשרה את עלייתם של הציוויליזציות השונות ונחשבת על פי דעת רוב למהפכה החשובה ביותר בהיסטוריה האנושית. בין השאר היא הביאה לתפיסות מנטאליות שונות (דאגנות, חמדנות, "זמן=כסף"), הגעתן של המחלות המדבקות והמגפות (בעיקר בעקבות צפיפות אוכלוסין והדבקות במחלות בעלי חיים שגודלו בסמוך לאוכלוסיה), ירידה בשעות הפנאי, מעבר לישיבת קבע, גידול דמוגרפי מסיבי, תזונה פחות בריאה.

השלכות המהפכה על מבנה החברתי

מה שמשותף לכל החברות החקלאיות הוא ריבוד חברתי. סוגי הריבוד משתנים אך דבר אחד מאפיין את כולם – פטריארכאליות. הסברה היא כי בקרב מודל הציידים-לקטים המצב היה שוויוני בהרבה. החברות גדלו מבחינה מספרית באופן משמעותי וישנה חלוקה פנימית לקבוצות. הכוח שנמצא בידי האנושות גדל, וכמו כל משאב חדש, מיד עולה השאלה כיצד מחלקים אותו. רוב המחשבה הפוליטית-חברתית-דתית מתרחשת סביב שאלה זו. כאמור, אצל ציידים-לקטים השאלה הייתה פשוטה בהרבה כיוון שהיה הרבה פחות כוח והרבה פחות אנשים לחלק אותו ביניהם. בחברות חקלאיות ישנה חלוקה לקבוצות ובדרך כלל קבוצה אחת מקבלת כמעט את כל הכוח. החלוקה היא בדרך כלל "שרירותית", ומטרתה האמיתית היא שהרוב יעבור להיות קבוצה אחת עובד עבור הקבוצה השולטת. מה שמשותף, באופן שניתן להגדירו כמעורר שאלות, הוא שבכל החברות האלו הנשים יצאו כשידן על התחתונה בכל הנוגע לסוגית חלוקת הכוח. אין תשובה חד משמעית לשאלה מדוע חלוקה זו מוחלטת ומאפיינת את כל החברות החקלאיות.

חברה פטריארכאלית (הגדרה) – רוב הכוח מרוכז בידי גברים. יתכן אפילו שמדובר במעט גברים אך בכל זאת רוב העוצמה בידם. זוהי חלוקה הקיימת ברבדים העמוקים ביותר של העם (למשל החלוקה של רציונאלי-רגשי, גוף-נפש. בכל התחומים ישנה סוג של עליונות למה שנחשב "גברי"). בדרך כלל רמת הפטריארכאליות נמדדת ע"י בדיקה של מיהם המחזיקים בתפקידי מפתח בפוליטיקה, בצבא, בעיצוב התרבות ומה מעמדם במערכת החוקים.

  ההסברים והתיאוריות השונות :

1)     תיאוריות שונות הגורסות כי הבדלים ביולוגים הובילו לכך. ההסבר הפשוט ביותר עוסק בעוצמה הפיזית העדיפה של הגברים. הבעייתיות של מודל זה היא שרואים שבעולם החי אין הדברים עובדים כך. ובכלל, באופן כללי לא נראה שההומו- ספיאנס מצליח בגלל כוחו הפיזי אלא בגלל יכולות מנטאליות-קוגניטיביות עדיפות. כמו כן, ברוב התקופות, השליטים הם אנשים מבוגרים שוודאי אינם נמצאים בשיא כוחם הפיזי.

 2)     הניסיון לקשור הריון ולידה להתפתחות המודל. ברור שבתקופת ההיריון עצמו ובזמן גידול הצאצא ישנה מוגבלות מסוימת. עדיין אין ההסבר משכנע לאור העובדה שגם בקרב המעמדות הגבוהים, בהם נשים יכלו למצוא חלופות כדי להתגבר על "מוגבלות" זו, הן לא הגיעו לדרגים הגבוהים.

3)     הסבר נוסף מהזווית הביולוגית – גבר יכול להעמיד צאצאים רבים ונשים הרבה פחות. התיאוריה הזו גורסת כי גבר ירצה להפיץ את זרעו כמה שיותר ולכן ירצה כמה שיותר נשים, דבר שיגביר את התחרותיות והאגרסיביות שלו. אלו נשים יכולות להצליח במצב כזה? אלו ש"דואגות לגבר שלהן" ולצאצאים. תיאוריה זו באות מכיוון של תפיסת האישה כ"עזר כנגדו".

ישנה בעיה כללית עם כל התיאוריות הביולוגיות – עד כמה משפיעה השארות הנשים בבית? עדיין יש להן הזדמנות גדולה להיות בעלות כוח השפעה בחברה... בהרבה יותר מהמצב בפועל. מוכרות גם לא מעט חברות בהן דווקא הנשים הן אלו שיוצאות מהבית והגברים נשארים שם, ובכל זאת הם השולטים. כדוגמא אפשר לראות למשל חברה חרדית בה הבעל לומד והאישה מפרנסת. כמו כן נראה שההומו-ספיאנס הפך לדומיננטי בעולם דווקא בזכות היכולת לשתף פעולה ולא בגלל תחרותיות. נשאלת השאלה למה אם כך הנשים לא "מנצחות" בזמן שהגברים רבים ביניהם? לכאורה על פי ההסברים לעליית ההומו-ספיאנס דווקא יכולת שיתוף הפעולה הטובה יותר של נשים הייתה אמורה להוביל אותן ל"ניצחון" על הגברים.

 4)     התיאוריה של אנגלס – במרכזה עומדת שאלת הרכוש וכיצד מורישים אותו. אצל ציידים לקטים כלל לא היה את העניין הזה כיוון שהם לא החזיקו ברכוש (הואיל ונדדו ממקום למקום רוב הזמן). לנשים (לרוב) אין בעיה לדעת למי הן אמורות להוריש את הרכוש כיוון שהן יודעות מי האב ואילו הגבר אינו יכול להיות בטוח. על פי אנגלס, כל המערכת הפטריארכאלית נועדה להגביל את החירות המינית של נשים, כדי שהגברים יהיו בטוחים יותר. עדיין נשאלת השאלה כמובן מדוע בכלל הגברים הם אלו שקובעים כיצד מתבצעת הירושה וכיצד הצליחו להשליט את רצונם זה.

5)     התיאוריה של לרנר – פיתוח של התיאוריה של אנגלס. היא הכניסה אלמנט נוסף לתיאוריה של אנגלס והוא אלמנט המלחמה. בשלב מסוים הנשים הופכות לסוג של רכוש ברוב החברות, מה שעומד בבסיס המודל הפטריארכאלי. דבר זה נובע, על פי לרנר, ממלחמות. המערכת הפטריארכאלית מטבעה גם מעודדת מלחמות נוספות ונוצר מעין מעגל קסמים. מאז המהפכה החקלאית עלה מספר המלחמות בצורה משמעותית מאוד. זה מאוד הגיוני כיוון שיש יותר על מה "לריב" – מזון, רכוש, טריטוריה ועבדים (בשלב מסוים האנשים נמצאים במקום אחד וניתן לפקח בקלות יותר על עבדים). הסכסוכים נעשים אלימים יותר כיוון שהמוטיבציה ו"הפרס" גדלים. ציידים-לקטים שהגיעו לקונפליקט פתרו את העניין בקלות יחסית (הצד החלש נסוג לשטח אחר). עבור חקלאי, עזיבת המקום שלו היא טראגית ותביא, קרוב לוודאי, למותם של רוב האנשים בחברה. "שווה לו" להלחם אפילו עד מוות עבור השטח שלו. אנשים התחילו לבנות חומות גדולות סביב השטח שלהם. ההישרדות מתחילה להיות תלויה ביכולת להלחם, ומכאן והלאה נוצרת שכבה חברתית חדשה של לוחמים שעתידה לשלוט בחברה כולה. יש הרואים את התפשטות המלחמות כמגפה. ההינדוארים (אירופאים/איראנים/קאסטות עליונות בהודו) היו ככל הנראה מאוד לוחמניים וסחפו אחריהם את העולם כולו.  הלוחמים, על פי לרנר, היו רובם גברים והם שלטו במלחמות, מה שהוביל לחיזוק המודל. אחר כך הם השתלטו גם על הדתות וחיזקו את המודל עוד הרבה יותר. ישנה שאלה כיצד החזיקו הגברים בסדר זה, ולרנר סבורה שהם השיגו זאת בזכות המשך המלחמות. נשים אחרי מלחמות הפכו בדרך כלל לשלל ולפילגשים. הגברים חוששים שהשבט השכן "יגזול" את הנשים שלהם. בחברות רבות רואים כי הנשים קבלו ממש מעמד של רכוש בספרי החוקים.

 סימן שאלה גדול לגבי תיאוריה זו הוא מדוע מלכתחילה הגברים שלטו במלחמות. ההסבר הגורס שזאת בזכות הכוח המתפרץ העדיף שלהם, אינו מספק כיוון שעדיין יש נשים רבות המתאימות להיות לוחמות. מעבר לכך, נראה שלנשים, לכל הפחות, יש את אותה יכולת סיבולת כמו לגברים ויכולת זו נחשבת ללא פחות חשובה במלחמה (במיוחד באופי של מלחמות בהן מעורבות מסעים ארוכים). סימן שאלה זה נשאר פתוח.  בנוגע לתיאוריה זו ישנה הרחבה בספר

  Gender and War:
How Gender Shapes the War System and Vice Versa
by Joshua S. Goldstein    (Cambridge University Press, 2001)