המטרה: א.ו.ש.ר (זרעים של א.ו.ש.ר לשעבר)
איך אני הופך דימיון למציאות. המסע שלי בדרך לא.ו.ש.ר.
*ועוד משהו, אני לא רוצה לרשום כל הזכויות שמורות (למרות שהן כן). אם את/ה מעתיק/ה מצטט/ת ממני זה בסדר ובכיף, בתנאי שתפנה/י קישור למקור ותיתן/י קרדיט. תודה.
פוסטים אחרונים
- הדלתות 29/4/20
- לבד. מונולוג. 19/6/18
- דיאלוג לבבי 20/3/18
- חיבוק 3/10/16
- תנינים של חרדה 10/4/15
- אפס מאמץ 10/2/15
ארכיון
0
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הקסם באמת
איזה שיר מקסים!!!
*
ולאן כולם הולכים לאן...
דו-שיח עם הגעגוע-
מצד אחד מתרפקים עליו
מצד שני,בורחים ממנו.
*
זהו - שזאת לא האהבה שכואבת בכלל
לפעמים, אהבה זה כואב.
אני דורש פוסט שלם שכולו מוקדש רק לי, נו אתה יודע לבן הזוג הסלבריקה שלך...
אתה יכול לקרוא את זה גם בלשון זכר אם זה עושה לך את זה...
נשמעת אופטימי עד המשפט האחרון
"מוליך הישר אל האין..."
לא מסכימה... (-: