תודה מקרב לב לכול התגובות, המככבים.

וגם אלו שבאו לרגע.

שמחתי בביקורכם.

"בכל ריבוע סיפור"...אהבתי..מאיר.....

והחיים הם הרבה ריבועים..

שמתאחדים לריבוע אחד גדול...

בטי.

וְהַגּוּף צָרִיךְ לְהִשָׁעֵן אֶל כִּוּוּן הַתְּנוּעָה.

אהבתי את המילים שהן חומר למחשבה

ובעיקר את הציטוט

אפרת*

עבורי מחברת משבצות מסמלת את האין סוף...

אחזור לככב

נויה

בְּמַחְבֶּרֶת הַמִּשְׁבָּצוֹת

הַמַּחְשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת

מִשְׁבָּצוֹת מִשְׁבָּצוֹת

כמו סיפור משובץ באבני החושן של החיים. אשוב ותודה לכתיבה רבת יופי.

מאיר -

הרעיונות שלך לשירים - מקסימים!

והנה שוב...מחברת חשבון

ריבועים ריבועים

מקסים

לך התודה

אשוב בחזרה

מַחְבֶּרֶת מִשְׁבָּצוֹת

וּלְכָל מִשְׁבֶּצֶת עוֹלָם

וּבְכָל רִבּוּעַ סִפּוּר

המחשבות יוצאות מהמשבצת

כששירתך יהלומים משובצת ..

(:

מאיר יקר,

יפה ומקורי לתאר את גבולות חיינו כמשבצות,

שמצד אחד מוגבלות, מצד שני מתניידות.

מרגש. אהבתי. תודה ושבוע טוב. 

כציפורים נודדות..

וּמִלְּכַתְּחִלָּה דָּבָר שֶׁנּוֹצָר מֵאֵלָיו

סוֹפוֹ לִדְעֹךְ בְּעַצְמוֹ כְּרוּחַ שֶׁסְּעָרָה

וְהַגּוּף צָרִיךְ לְהִשָׁעֵן אֶל כִּוּוּן הַתְּנוּעָה

העולם מתפתח והרובוטים יתפסו מקום יותר ויותר חשוב בחיינו. הם יעבדו על משבצות.

דברים ברורים, אין אי וודאות ואין אפור, רק שחור ולבן.

מאיר,

מאד מאד אוהבת את כתיבתך.

רותי.

הַמַּחְשָׁבוֹת נוֹדְדוֹת

וצריך לזכור להניח כל דבר במשבצת המתאימה לו בחיים

וסופו של כל דבר לשקוע, כך או אחרת

וְהַגּוּף צָרִיךְ לְהִשָׁעֵן אֶל כִּוּוּן הַתְּנוּעָה

מאיר, כמה נוח לנו להכניס הכל למשבצות הנכונות, לסגור בתוך קוביות והעולם שלנו מסודר. רק הרוח פורץ גבולות אך אצלך הוא צריך להשען אל כוון התנועה. דימוי כל כך יפה מאיר.

תודה ו*

לאה