נו.. למה הרמזור הזה אטי כל-כך מתי כיוונו אותו בפעם האחרונה, אני צריכה להספיק לעצור לרדת לגן, לקטוף פרח מיוחד (אדום), לומר בוקר טוב יפה וחייכני לכל הגננות, לנשק לחבק להיפרד, איך יהיה הכי נכון להדגים להם בידול? הדיון היום מתמקד בשונה ,באחר, באיך באמת אפשר להבליט את הערך המוסף מול כל השאר. האם באמת יש שוני או שהכל אותו הדבר, ורק צריך לבנות את הסיפור השיווקי הנכון?
מה אתה נדחף? חושב שהוא שונה. עושה את עצמו לא מסתכל לצדדים ונוסע כל-כך צמוד שאין ברירה אלא לוותר ולתת לו לעבור – גבר (מצוי), או שאולי הוא באמת אחר? לא סתם גבר, אלא גבר-גבר? (מצוי – מצוי?). רגע מה שמתי בתיק האוכל? יוגורט, אקטימל, ותפוח ירוק – שיא הבריאות לילד בן 3 ,הנה מתוק הגענו לגן בוא ניקח את התיק המקסים, ויחד איתו ניתן לגננת פרח אחר לחלוטין (ומיד אני רואה שכל השאר הביאו פרחים בשלל צבעים, אחרת לגמרי מאיתנו...) "בוקר טוב איזה יופי של תיק חדש, ובפנים בטח המון דברים טובים" שואלת מרטה הגננת?, ודאי ודאי אני מפטירה בחיוך ומציצה לשולחן ושם בתוך שלל של תיקים חדשים שכולם שונים (גיבורים מצוירים) אני מזהה מילקי מעדנים ,קרלו, דני, הכל מתוק??? ללא ספק הבן שלי מבודל יוגורט אקטימל ותפוח ירקרק, נשיקות חיבוקים ושוב אני בדרכים לעזאזל למה אין דרך קיצור מרחק אוירי של 4 קילומטר רק בשבילי? אבל גם שם בטח ידחקו יותר מדי מכוניות, כולן שונות זו מזו (מאזדה), בתוך כל אחת יושב אדם אחר בודד על-יד ההגה, רגוע כזה – אבל מנסה להדחף יותר מהר לנתיב (השמאלי), וכולם נראים שונים לחלוטין, אבל אותו הדבר. האמנם? |