| למה הוא עוצר בצד – תהתה. הם כבר עוד מעט מגיעים. הוא בא לאסוף אותה מהתחנה המרכזית והיא כל כך שמחה לראות אותו. תמיד כשהיה מחבק אותה היתה מרגישה כל כך הרבה ביטחון! אשתו דווקא לא היתה כל כך נחמדה אליה, אבל היא ידעה שהיא מאוד עסוקה, ורק מדי פעם היתה מרגישה שלא בנוח תחת מבטה. "אני רוצה להראות לך משהו", אמר לה בחיוך, והיא לא ידעה להסביר את הרעד שעבר בה. אבל היא ידעה שמבוגרים תמיד צודקים ואסור להתווכח איתם. היא גם לא רצתה לבקש שיזדרז כי פחדה שיכעס עליה ואז אולי יפסיק לאהוב אותה. הם יצאו יחד מהאוטו והיא הלכה אחריו, כושלת מעט. הוא חיבק אותה ובבת-אחת שבה אליה תחושת הביטחון. כשהוא לידה, שום דבר רע לא יקרה לה. הם פסעו יחד והיא סיפרה לו על נירית, הילדה המעצבנת הזאת שתמיד מציקה לה, והוא היה כל כך קשוב! איך תמיד הוא יודע להגיד את הדברים הנכונים! היא היתה שקועה בשיחה שלהם, מנופפת בידיה ומחייכת אליו, שמחה שהוא מקשיב לה ומתייחס אליה כאילו שהיא מבוגרת ולא ילדה קטנה. הוא עצר פתאום, מחבק אותה, והיא נענתה לו באהבה רבה. "ברגע שהורדת את המשקפיים ידעתי שאת רוצה", אמר לה והיא לא ידעה מה הוא חושב שרצתה. היא באמת רצתה שיראה שהיא יפה. את הגשר הורידו לה כבר, ובלי המשקפיים רואים יותר טוב את העיניים היפות שלה ואת השיער שגולש ומכסה חלק מפניה. הוא קרא לה לשבת לידו על הרצפה בבניין הנטוש שהגיעו אליו והידיים החמות שלו שכל כך אהבה ליטפו אותה בצורה מביכה מאוד. היא רצתה להגיד לו שאשתו והילדים שלו מחכים להם בבית עם הארוחה, אבל לא היה לה נעים להפריע לו באמצע. היא חשבה שאולי כדאי לחשוב על דברים אחרים כמו שהיתה עושה כשאמא שלה היתה מעמידה אותה מול הקיר, אבל היה לה קשה להתרכז בדברים אחרים. "תגידי לי דברים גסים", לחש לה, והיא לא ידעה את נפשה מרוב בושה. "תגידי מילים כמו 'תזיין אותי' ו'כוס', ביקש. והיא לחשה "לא, אסור", אבל הוא המשיך כאילו לא אמרה דבר, ואולי באמת לא שמע אותה, והיא הרגישה שהוא הולם בה למרות שגם חיבק ונישק אותה אבל זה כבר לא היה אותו דבר, והיא פחדה שזה יימשך עוד הרבה, אבל ידעה שאין לה מה להגיד כי היא אשמה, הוא הרי ניחש שהיא רוצה, אז היא פשוט לא היתה צריכה להוריד את המשקפיים. |