הגיע עת לסיים את העסק הזה,

את ההגיגים הארעיים האלה.

נלסון ישן על הספה לצידי,

אני חושב כי רק דבר אחד חסר.

יכולתי להפליג כאן ושם במחשבותי,

מלהתקשכש...לשנינו לא נימאס,

אבל לא כל מחשבה ראויה לכתיבה,

אני עוד מנסה להבין את מדוע.

כלבים רבים עברו במשפחתי הגרעינית,

לא תמיד השכלתי להבין את מהותם,

לא תמיד נתתי להם נוכחות,

לא כמו היום בכל אופן.

היה סנופי...בילדותי...שנדרס על ידי אוטובוס,

והיתה ליזי...שהורדמה בגיל מופלג להפליא.

לכלבים יש זכויות יותר מאשר לבני באדם,

גם מאלה הסובלים מאלצהיימר.

והיה דוכס שנדרס על ידי ג'יפ בשטח,

ואת סיזר שללא ספק הצדיק את שמו,

כלב חכם,פיקח,שורד,עצמאי,ומבסוט מחייו,

הורדם בשיבה טובה כמעט...קדחת הקרציות.

והיה אחד,ששון שמו,שנפטר בגלל כשל מערכתי בכליות או בכבד,

והייתה לוסי שנפגעה ממשהו על גלגלים

אך נפטרה בגלל טעות של וטרינר,

כי על הרופאים האלה אין פיקוח ולא תמיד ידועה איכותם.

והייתה ג'ובה המיוחדת,הגורה של נלסון,שנקראה על שם מה שחסר...

סמוך ליום הולדתה הראשון ברחה עם נלסון מהחצר ונדרסה,

שברה את עמוד השדרה ולא הבינה מדוע היא לא מצליחה לעמוד

בכדי לקבל את פני אחי ואישתו במרפאה...

וטימי וג'ימי וליידי וליסה,

ומגייק וטוש ושנה וטיפי,

ויש עוד כמה שכנראה שכחתי,

כולם של חברי הקרובים.

ויש את צ'ולה הצעירה של אחי ואשתו,

ויש את מוקה,של אחותי ומשפחתה,

ויש את נלסון שישן על הספה לידי כעת,

וכל עוד נשמה באפינו...

יהיה לפחות כלב אחד בקרבתנו!!!!