"כמה שיותר חרא ככה יותר טוב" לחשה לי ציפור גן עדן באוזן...
אמרתי:"סליחה...?!" , "אני אפילו לא מכיר אותך, מה את מתערבת באמצע השיחה?!"
"סליחה....מצטערת...באמת שלא התכוונתי... " לחשה ציפור גן העדן במבוכה...
"פשוט המאניות שלי בדפרסיה כבר כמה זמן...."אז אני לוחשת לעצמי,ככה כל כמה דקות : "כמה שיותר חרא,ככה יותר טוב..."
"וזה עובד בשבילך...?" שאלתי...
"לא ממש " אמרה הציפור גן עדן,וסימנה לי בעיניה ,בבקשה לבוא ולהתיישב לידי. סימנתי לה במבט אדיש,שזה ממש לא מזיז לי אם היא תשב לידי או לא...
ידעתי מראש שהשיחה הזאת לא תלך לשומקום.
"...פייר,היה לי חרא של יום..." אמרה ציפור גן עדן תוך כדי שחרור אנחה קורעת לב... "סגריה?" הציעה,בעודה שולפת אחת לעצמה בתנועת מקור מיומנת ( ומרשימה ביותר יש לציין...) "מה את מעשנת?" שאלתי "טיים" "באסה איתך...טיים..."
"אין מה לעשות מאז הצבא אני לא מצליחה להיגמל..." אמרה הציפור גן עדן וכחכחה בגרונה...
"הרגלים,זה חרא של דבר" אמרה "וכמה שיותר חרא,ככה יותר טוב לא? " אמרתי........"אחלה של מנטרה הבאת לי פה ציפור גן עדן...."
ציפור גן עדן ,נראתה שקועה במחשבות ,מכונסת כנף,ולא נראה ששמעה כלל משהו ממה שאמרתי...
"תגיד,איך אמרת שקוראים לך? שאלה לפתע,כאילו ניעורה פתאום מאיזה חלום... " שקל... קוראים לי שקל תשעים...."
"שם יפה.. שקל תשעים,אהבתי...זה מוכר...אנשים אוהבים כסף , זה בדם שלהם"
"את נשמעת לי טיפה ממורמרת ציפור גן עדן...אף פעם לא ראיתי אותך ככה" אמרתי.
"מה לעשות שקל....זה אחד מהימים האלה,אתה יודע....
"לא קל לי בחיים שקל,לא קל בכלל.... "יש לי,גם יש לי קצת בלגנים בעבודה בזמן האחרון..." האמת? נימת הבכיינות שלה הביאה לי את הסעיף...
שתקתי...
היא המשיכה.... " זה יושב לי על המקור,מגרד לי בכל הגוף,אני בכלל אמורה להיות בצום עכשיו אתה יודע....?!
"...הכולסטרול שלי על הפנים,כולם רוצים ממני כל הזמן דברים,אני מרגישה שאני עושה את המקסימום בשביל לרצות את כולם,ובסוף אחד לא מרוצה...ואני שקל,עושה הכי טוב שאני יכולה,ת'ה מבין?!
אני קורעת את התחת בשלוש עבודות,אנשים לא מבינים איזו עבודה כפוית טובה זו, לתחזק מקום כמו גן עדן...
פה ,באמת מצפים ממך שהכול יהיה מושלם! פרפקט! אתה מבין?! הכול חייב לתקתק... "
נימת הדיבור ההסטרית והצווחנית שלה ,ממש הביאה לי את הבחילה עכשיו... "צרות בגן עדן אהה?, ציפור גן עדן...?" אמרתי...
"אבל למה אני צריך לשמוע את כל החרא הזה תגידי,אהה?" הרגשתי איך הדם ממלא לי את העיניים...
"כמה שיותר חרא,ככה יותר טוב..." אמרה ציפור גן עדן... ואז קמה בשנייה ועפה לה לתוך המאוורר.
דממה.
ואחר כך
עוד דממה.
אחר כך שתי דממות רצופות....
כמו בומים על קוליים אילמים.. בום של שקט...
ואז עוד אחד...
"ידעתי שאסור לי לעשן ת'ג'וינט הזה לבד...." חשבתי לעצמי...ציפור גן עדן מזויינת...." |