| עַל אשלית הַזְּמַן רָכַבְתִּי לְדַרְכָּהּ שָׁם בינות לְהָרִים כְּסוּתָהּ הִשִּׁילָה, מָמוֹנִי אתנן לָבַשׁ אֶת קידר גּוּפָה כַּנְפֵי חֲלוֹם צָלְחוּ עִמְקֵי יוֹפְיָהּ.
נוֹפִים אֲחֵרִים מַסֵּכַת הַמִּלִּים לְעוֹלָם לֹא שִׁקְּרָה רִיקוּד ערפילים.
חוגת הַזְּמַן לֹא עָצְרָה סִמְּנָה יָמִים שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם אַחֶרֶת, כְּנִסֵּית הַמּוֹלָד מִשְׁתַּקֶּפֶת אַל כֹּתֶל מַעֲרָב צחוקה יוֹמִי צָבַע בִּגְוָנֵי הַשָּׁרָב.
נוֹפִים אֲחֵרִים מַסֵּכַת הַמִּלִּים לְעוֹלָם לֹא אָמְרָה מִלּוֹת אַהֲבָה.
בַּיּוֹם הַהוּא נִתְּזֵי זֶהָבִי כלו עָמַדְתִּי לְפִתְחָה עֵירֹם ועריה, "אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ אֲבָל זֶה לֹא מַסְפִּיק" לְדַרְכִּי אוֹתִי שִׁלְּחָה.
נוֹפִים אֲחֵרִים מַסֵּכַת הַמִּלִּים כָּבוֹד וְכֶסֶף גווילי הַיָּמִים. |