כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אפריקה

    70 תגובות   יום ראשון, 29/11/09, 22:53

     

     

    * ברשות yochi2323 (תודה :-)) צירפתי אחת מהתמונות הרבות והמקסימות שלה, שמככב בה כמובן  אחד מיקיריי: חזיר היבלות..... *

     

    זכרונות אהבה מאפריקה 

     

     

     

    מאז ומתמיד אפריקה הילכה עלי קסם. היא היתה בשבילי משהו אקזוטי , רחוק, בלתי נתפש  - חלום . 

    בעבר נסעתי פעמים רבות לחו"ל בעיקר לאירופה, בעיקר בטיולים מאורגנים, מתוזמנים כאלה: לראות כמה שיותר ו"להספיק" זו מילת המפתח. 

    ואכן ראיתי המון. מתישהו מישהו אמר לי כבדרך אגב: "עם כל האהבה שלך לטבע ולבעלי החיים איך זה שאת לא נוסעת לאפריקה?" .  וואלה, אמרתי לעצמי , בעצם ...  "איך זה שעוד לא נסעתי לאפריקה...".

     

    קלטתי כמה הייתי מקובעת, נוסעת  לטיולים רגילים ושבלוניים, ושהגיע הזמן לראות את מה שאני  ב א מ ת  אוהבת.

    יצאתי מהריבוע ושיניתי כיוון נסעתי בעקבות החלום. רק אז התברר לי עד כמה אפריקה יכולה להיות "פלנטה אחרת"....    

     

    הטיול ליבשת הפך מטיול לטיולים, וכך במשך  תקופה ארוכה טיילתי בכל פעם למדינה אחרת באפריקה, לאיזור אחר, כשהתיאבון, התפעלות וההתרגשות גדלים בכל פעם, עם כל פיסת אדמה שאני גומעת אל נשמתי, עם כל מפגש עם אנשים, עם חיות, עם איתני הטבע – הצמא רק גדל. 

     

    בניגוד לטיולים מאורגנים באירופה עם האוטובוסים הממוזגים ובתי המלון המפוארים הטיולים באפריקה היו טיולי שטח קשים פיזית ונפשית, אבל לא שבעתי. בכל שנה שנתיים מצאתי את עצמי שוב על המטוס בדרך לאפריקה. 

    אפריקה שינתה בי המון.

    דרך חשיבה, נקודת השקפה, ערכים, הבנת הטבע, הרגלי אכילה, ואפילו האהבה לבעלי חיים השתנתה.  

    שם,  למדתי  לאהוב את הצבוע למשל ואת חזיר היבלות וחדלתי להתפעל מהאריה "הפופולרי"( נוכחתי לדעת שהוא לא הכי מעניין). 

     

    באפריקה נבט לראשונה זרע ראשון  לצמחונות שלי....  ודווקא במסעדת "קרניבורים".

    ישבתי שם, טועמת מהבשר הזה ומההוא...ופתאום  מבינה שאני לא מסוגלת לאכול בעלי חיים שאני אוהבת.

    קלטתי  שזה מה שקוראים רק "האסימון הראשון".

    עם הזמן התחלתי לשאול את עצמי בעצם, מה ההבדל....הרי  את כל בעלי החיים אני אוהבת ואז הפסקתי לאכול אותם, אבל זה כבר סיפור אחר.  

     

    באפריקה למדתי על ענווה וצניעות. הבנתי שהאדם הלבן אינו כה נאור כפי שהוא חושב, שיש אנשים שחורים, אולי בלי השכלה אבל עם יותר חכמת חיים וערכים.

    שלאנשים שונים דרכים שונות והשקפות שונות ואם התרגלתי לחשוב בדרך מסויימת, זה ממש לא אומר שזאת הדרך הנכונה... . 

     

    אם היושב במרומים שומר על הטפשים הוא שמר עלי במיוחד באחד הטיולים בסוואנה.

    לאחר עונת יובש ראיתי מרחוק נקבת צבוע מתקרבת למחנה. רזה, (ראו שהיא מניקה לפי העטינים) ועצם העובדה שהיא התקרבה  היתה עדות לחוסר מזון וציד עקב עונת היובש. היא היתה מורעבת. ....  

     

    לקחתי שאריות מזון ועצמות עוף ולאט לאט וצעדתי לעבר הצבועה. 

     

    ידעתי מההדרכה שקיבלנו שאני מוכרחה לצעוד לאט, לשמור על קשר עין,  ללא תנועות מהירות, תוך שאני מראה לה בידיים גלויות את המזון....

    המדריך שראה אותי פתאום וידע כמה מסוכן הדבר, ניסה "לצעוק" בשקט (כדי לא להבהיל אותה) ועשה לי סימנים לחזור, ואני המשכתי בשלי,  אני רציתי לתת ליצור המורעב הזה לאכול.

    ברקע ראיתי את המדריך תולש לעצמו את השערות בראש...המשכתי בצעידה איטית וזהירה ולפתע בחוש, הרגשתי שאסור לי ללכת אף לא צעד אחד נוסף, חדרתי לתחום שלה....

    קלטתי את שפת הגוף שלה נדרכת.

    הנפתי את "המשלוח" שהבאתי בהילוך איטי, מול עיניה, והשלכתי  אותו לכיוונה. היא זינקה על המזון, חטפה אותו, ופנתה לרוץ. 

     

     

    לפתע היא עצרה, הסתכלה לאחור לתוך העיניים שלי כאילו אומרת  לי תודה, ואז נעלמה.

     

    עכשיו, בדיוק כמו אז, עיני נמלאו דמעות. 

     

     

    חזרתי לחבר'ה המבוהלים ואל המדריך שצעק ונזף  ואת האמת....? ממש לא היה לי אכפת.

    מה שנשאר לי בלב, עד היום - זה המבט הזה של הצבועה המורעבת עם התחושה הברורה שהיא אמרה לי "תודה". 

     

     

    זה היה קצת, על קצה המזלג חוויות, רשמים, ומה אפריקה שינתה בי.... 

     

    וגם אני אומרת תודה ליוכי שהצילומים שלה מעלים בי בכל פעם מחדש את הריחות, הצבעים והנופים של אפריקה. 

     

     

     

    אם  רק הייתם רואים כמה היצור הזה שנראה  כעור, מאובק ומסורבל - מהיר כבזק הייתם  נשארים המומים.... בשנייה הוא נעלם מהעין ומשאיר אחריו אבק...

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (67)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/12/09 08:06:

      כיף...
        3/12/09 21:22:

      צטט: bonbonyetta 2009-12-01 19:00:08

      ככה זה תמיד, זה שיושב למעלה המון פעמים נותן אגוזים למי שאין שיניים , וכשיש שיניים הוא לא נותן אגוזים....  :-)

      זה פתגם כל כך נכון -

      כמה הייתי רוצה להצטרף אליכם לטיול הזה לאפריקה, אבל הרגליים כבר לא...

      אז יאללה - ספרי עוד - מרתק ונחמד ומצחיק (קראתי גם את הפוסט העוקב)

      ותודה על כל התמונות היפות של יוכי, כאן ובדף שלה.

      אני גם לגמרי בטוחה שהגב. צבוע אמרה תודה!!

       

        2/12/09 18:36:

      צטט: יסמין shelan 2009-12-02 11:35:41

      צטט: yochi2323 2009-12-01 22:42:22

      במיוחד בשבילך

      בוק שעשיתי לחזיר היבלות.

       

       הוא באמת מכוער באופן נוגע ללב מאד!

      בהחלט יסמין....זה חלק ממה שאני מרגישה...איך אפשר לא לאהוב יצור מכוער כזה? ראית מקרוב? הקסם גדל וגדל לא להאמין...:-)

        2/12/09 18:32:

      צטט: yochi2323 2009-12-02 10:27:06

      והנה אחד אפור. ניסיתי למצוא הסבר לשוני בצבעים אבל לא מצאתי... אולי פשוט כמו ההבדלים בצבע שיער אצל אנשים

       

       

      תודה יקרה, קסם פשוט קסם

      תגידו כולם, איך אפשר לא לחייך ולא לאהוב יצור מקסים ומכוער שכזה? ראיתם פעם איך הוא מזנק ורץ וכמה הוא מהיר?

      לא להאמין, הייתי מתה ללטף אותו  :-) אבל עדיף לו להשאר זהיר מהאדם ורחוק ממנו כמה יותר...

        2/12/09 11:35:

      צטט: yochi2323 2009-12-01 22:42:22

      במיוחד בשבילך

      בוק שעשיתי לחזיר היבלות.

       

       

       

       הוא באמת מכוער באופן נוגע ללב מאד!

        2/12/09 11:05:


      אפריקה קסומה.

      התוכן ריתק אותי.

      *

        2/12/09 10:27:

      והנה אחד אפור. ניסיתי למצוא הסבר לשוני בצבעים אבל לא מצאתי... אולי פשוט כמו ההבדלים בצבע שיער אצל אנשים

       

        1/12/09 23:02:


      יוכי, אני לא מאמינה......הבאת לי חזירי יבלות ג'ינג'ים....   :-)

        1/12/09 22:49:

      צטט: Master of Disaster 2009-12-01 21:33:46

      גם אני רוצה אוף

      ואם נקבל אותך לטיול שאנו חולמות אתה מבטיח לא לעשן (בחברתנו לפחות) ולבנות את האוהל?

      תתנהג יפה ולא תבהיל לנו את החזירי יבלות?

       

        1/12/09 22:45:

      צטט: yochi2323 2009-12-01 22:42:22

      במיוחד בשבילך

      בוק שעשיתי לחזיר היבלות.

       

      תודה

      תודה

      תודה  יקרה,

      חיממת לי את הלב אחרי היום העצבן שהיה לי...  :-)

        1/12/09 22:42:

      במיוחד בשבילך

      בוק שעשיתי לחזיר היבלות.

       

       

        1/12/09 21:33:


      גם אני רוצה

      אוף

        1/12/09 19:22:

       

      המתוק אכל ושבע, ואפילו אמר לך תודה. (נו מקסימה שכמותך).

      אבל מה קרה עם המדריך? מסכן , שערה אחרי שערה... נשאר שיער?!!!  :-)

      יופי של פוסט (עושה חשק).

        1/12/09 19:12:

      צטט: סיוןנעמה 2009-12-01 17:53:10

      קראתי בנשימה אחת. כתבת מרתק ויפה ומעניין. ושמתי כוכב מרוב שהיה לי נעים.

       

      me is very pleased  freind
        1/12/09 19:10:

      צטט: jessielove 2009-12-01 16:31:39

      לשנה הבאה בבוצוואנה הבנויהצוחק מאז ומתמיד אפריקה הלכה עלי קסם. לאחר שקראתי את כל תשעת ספרי "The No. 1 Ladies Detective Agency", אפריקה לא מפסיקה לצאת לי מהראש.

       

      הייתי שם חודש שלם, חרשנו אותה לאורך ורוחב. זו באמת המדינה הפחות מתויירת יחסית והטבע הפראי יותר, אבל יש עוד המון המון מדינות לא רק זו. למשל אתיופיה שמעתי יפהפיה עדיין לא הייתי שם, זאיר (מדינה מסוכנת), ניגריה משהו, מאלי...המון....אם היא לא יוצאת לך ככה, עכשיו, מהראש מה יהיה כתתחילי לנסוע הא???

       

        1/12/09 19:07:

      צטט: רומפיפיה 2009-12-01 10:40:55

      יקירה,

      כובשת לב בסיפור מדהים על אפריקה.. ואני, שאינני קנאית כלל,  מאד מאד מקנאה חויות המדהימות שאספת אל נפשך בטיולים אלה לאפריקה,  להיות הכי קרוב ובאמת הכי קרוב

      למעשה הבריאה.... ומקנאה על שום מה? על שעדיין אינני מעיזה.. עדיין פוחדת מהתולעת

      וכל הקטנטנים הללו..... *

      תודה רומפיפיה. אני קנאית ומודה..בעיקר אבל לגבי מסעות למקומות רחוקים ואהובים שלא תמיד יכולה לעשות כפי ומתי שרוצה, וכאלה...תראי, אני מבינה אותך שאת לא מעיזה, גם אני לא העזתי המון שנים עד שהעזתי...זה הולך ונגמר שם הטבע החיות....אין עוד הרבה זמן....לא הבנתי ממה בדיוק את מפחדת, איזה תולעת ואיזה קטנטנים....לא הבנתי....

      הזכרת לי איזה סיפור על תולעים שחורות ענקיות, אם היה קורה לך מה שקרה לי היית פשוט מתה....

        1/12/09 19:02:

      צטט: עודד השודד 2009-12-01 09:55:19

      מקסים! עשית לי חשק לנסוע לאפריקה!

      אחלה, אף פעם לא מאוחר מדי, יש אשפרויות נסיעה שונות. תתעניין. מדוע לא בעצם ?

        1/12/09 19:01:

      צטט: ענת ישראלי 2009-12-01 09:07:49

      איזה סיפור מרגש! כל הכבוד לך בכלל על פועלך למען ההולכים על ארבע! ישר כח*

      תודה ענת, יש עוד המון המון אנשים שעושים ויותר, צריך כל אחד מאתנו לפחות לא להזיק אז כבר יהיה בסדר....:-)

        1/12/09 19:00:

      צטט: איתן המיסטיקן 2009-12-01 02:06:08

      יש  מעל  קיבוץ  יוטבתה  מצפה  בשם  מעלה  שחרות  .  לפני  23 שנה  כשרציתי  לעבור  לגור  שם  לא  ראיתי  אף  אשה  שתבוא  איתי  לשם  חבל  שלא  היכרנו  אז !

      ככה זה תמיד, זה שיושב למעלה המון פעמים נותן אגוזים למי שאין שיניים , וכשיש שיניים הוא לא נותן אגוזים....  :-)

        1/12/09 17:53:
      קראתי בנשימה אחת. כתבת מרתק ויפה ומעניין. ושמתי כוכב מרוב שהיה לי נעים.
        1/12/09 17:28:

      צטט: מיכל יניב 2009-12-01 15:18:51

       

      יום אחד ישבר לנו ואנחנו נתארגן כולנו וניקח את יוכי שתדריך ותארגן ונעשה שם חיים.

       

       

       

      המזוודה שלי כבר ארוזה

       

      אז יאללה, ג'סי את מוכנה??

      בונבון - תתחילי לחשוב בכיוון. 

       

        1/12/09 17:25:

      צטט: jessielove 2009-12-01 16:31:39


      לשנה הבאה בבוצוואנה הבנויהצוחק

      מאז ומתמיד אפריקה הלכה עלי קסם.

      לאחר שקראתי את כל תשעת ספרי "The No. 1 Ladies Detective Agency",

      אפריקה לא מפסיקה לצאת לי מהראש.

       

       

       

      גם לי ג'סינק'ה גם לי, אני חושבת שאני יודעת 5 ספרים מהסידרה בעל פה

      הלוואי ויתרגמו עוד.

        1/12/09 16:31:


      לשנה הבאה בבוצוואנה הבנויהצוחק

      מאז ומתמיד אפריקה הלכה עלי קסם.

      לאחר שקראתי את כל תשעת ספרי "The No. 1 Ladies Detective Agency",

      אפריקה לא מפסיקה לצאת לי מהראש.

       

        1/12/09 15:45:

      צטט: יעל רפואה משלימה 2009-12-01 00:47:01

      איך את מספיקה את הכל?! אפילו אפריקה! אין כמוך. ותמונות באמת נהדרות.

      האמת, שההספק לא מה שהיה פעם....וזה אכן היה מזמן, אבל אני מספיקה לספר לכם ....  :-)  אוצו רוצו, זה לא ישאר כך לנצח, אל תפסידו...

        1/12/09 15:44:

      צטט: דרורג 2009-12-01 00:31:49

      אפריקה,אפריקה... זיכרונות,ערגונות... ...זרקת אותי כמה שנים אחורה למראות חוויות וזמנים קסומים...

      אם כי יש גם אפריקה אחרת שרק חושפת יותר את איוולתו ונצלנותו של חלק מהמין האנושי... אבל נישאר אנחנו בתמימותנו בשביל לא לקלקל את הפוסט המופלא... תודה!

      תודה דרורג. אני בהחלט מודעת לקיומה של אפריקה האחרת, זה רק הפוסט הראשון ועל קצה המזלג. ..... :-)

       

        1/12/09 15:42:

      צטט: mzukan 2009-11-30 21:49:54

      תאור מרגש bonbonyetta    ,וגםמ הפקת לקחים , שאנחנו לא יותר חכמים מבני השבטים של אפריקה, וגם קיבלת במתנה את מבט התודה של האם הצבועה, וגם אם לא קנית את הלקחים בקלות , הרי קנית אותם ביושר ובזיעת אפיים

      שיהיה לך שבוע טוב, בידידות רבה אשר

      תודה מזוקן. בהחלט לא קניתי לקחיי בקלות. בדם סבל וזיעה, לא לומדת בקלות אך ביסודיות מרובה...תודה על החיבוק שחשתי במילים שלך וההבנה

        1/12/09 15:40:

      צטט: מיכל יניב 2009-11-30 21:31:42

      אני כל כך, אבל כל כך מקנאה בך שאת לא יכולה לתאר. אין לי הסבר לזה, בשנה האחרונה אני לא מפסיקה לחשוב על טיול לאפריקה, למרות שמעולם לא הייתי שם. יש לי הרגשה, שאם אני אגיע לשם - אני לא ממש ארצה לחזור. הצבוע, דרך אגב, זו חיה מרתקת. יש לה פשוט איש יח"צ גרוע.

       

      תודה על ההבנה מיכל. ראי הוזהרת, אם נתפסים זה נכנס לדם וללב. אבל מצד שני חבל להפסיד...זה הולך ונעלם את יודעת...לגבי החזרה, שלא תהיינה לך אשליות, אם בטיולי שטח אז זה לא קל לנסוע ככה חודש, אחכ לא רוצים לעזוב, אך נחמד לחזור...סעי...

      הצבוע אכן מרתק, ואכן יש לו יחסי ציבור גרועים. תקראי את הספר the cry of the kalahary

      אחרי הספר הזה תתאהבי בצבוע ותאהבי קצת פחות את האריה, כמוני...

        1/12/09 15:37:

      צטט: orlym101 2009-11-30 21:29:55

      סיפור מקסים, פוסט מושקע , אין לי מילים , חוץ מהעובדה שגירפה יותר שווה גם מיבלות חזיר וצבוע . אגב את גיפי' הבאתי מהסוואנה , הוא חמוד , אוכל רק דשא , אצלי הדשא אזל את יודעת היטל בצורת , אם יש לך קצת דשא בגינה אז בבקשה כבדי אותו במנה. תודה אורלי אום גיופי

                                                                              

      תודה יקרה על הציורים החביבים, אך צר לי ג'ירפה בכלל לא יותר שווה, חזיר היבלות שלי (של יוכי) מנצח !  לוקח בגדול !  לגבי "חמידות" כולם חמודים הרי...תודה על הציורים הם עשו לי חיוך

        1/12/09 15:18:

       

      יום אחד ישבר לנו ואנחנו נתארגן כולנו וניקח את יוכי שתדריך ותארגן ונעשה שם חיים.

       

       

       

      המזוודה שלי כבר ארוזה

       

        1/12/09 10:40:

      יקירה,

      כובשת לב בסיפור מדהים על אפריקה..

      ואני, שאינני קנאית כלל, 

      מאד מאד מקנאה בחויות המדהימות

      שאספת אל נפשך בטיולים אלה לאפריקה, 

      להיות הכי קרוב ובאמת הכי קרוב

      למעשה הבריאה....

      ומקנאה על שום מה?

      על שעדיין אינני מעיזה..

      עדיין פוחדת מהתולעת

      וכל הקטנטנים הללו..... *

        1/12/09 09:55:
      מקסים! עשית לי חשק לנסוע לאפריקה!
        1/12/09 09:07:

      איזה סיפור מרגש!

      כל הכבוד לך בכלל על פועלך למען ההולכים על ארבע!

      ישר כח*

        1/12/09 03:56:

      מהמם!
        1/12/09 02:06:
      יש  מעל  קיבוץ  יוטבתה  מצפה  בשם  מעלה  שחרות  .  לפני  23 שנה  כשרציתי  לעבור  לגור  שם  לא  ראיתי  אף  אשה  שתבוא  איתי  לשם  חבל  שלא  היכרנו  אז !


      איך את מספיקה את הכל?! אפילו אפריקה!

      אין כמוך.

      ותמונות באמת נהדרות.

        1/12/09 00:31:

      אפריקה,אפריקה...

      זיכרונות,ערגונות...

      ...זרקת אותי כמה שנים אחורה

      למראות חוויות וזמנים קסומים...

       

      אם כי יש גם אפריקה אחרת

      שרק חושפת יותר את איוולתו ונצלנותו של חלק מהמין האנושי...

      אבל נישאר אנחנו בתמימותנו בשביל לא לקלקל את הפוסט המופלא...

      תודה!

        30/11/09 23:58:

       

      מצטרף לצבועה ומבלי להביט בעיניים (בעיה טכנית) אומר לך תודה מהלב.

      אפריקה... אני עצוב אפריקה

      אפריקה... יש תיקווה לאפריקה

      וכן, לאחר מחשבה, תיירות נכונה היא גם תשובה.

        30/11/09 23:20:


      תודה ,

      אפריקה אכן , עדיין בשביל רבים

      ארץ לא נודעת

      אקזוטית

      בתולית ,

      גרית אותנו ובצדק אליה .

        30/11/09 22:53:

      צטט: raquelle 2009-11-30 21:17:21

      מעשך מרגש מאוד.

      תודה, עם יד על הלב, אם היית שם ובגללי היית אוכלת מרק דלוח גם היית אוהבת מה שעשיתי...?

        30/11/09 22:51:

      צטט: קוסם אמיתי 2009-11-30 21:13:37


      מקסים

      תודה.

       

        30/11/09 22:50:

      צטט: oframon 2009-11-30 21:03:27

      אין דבר יותר עצוב מלראות בע"ח סובל...ולצערינו אנחנו נחשפים לזה בכל פעם...לומר לך כל הכבוד...זה כבר פסה את עושה מעבר לזה..אז רק אשלח לך נשיקת ברכה

      תודה עופרה, קיבלתי אותה באהבה

       

        30/11/09 22:47:

      צטט: darling nicky 2009-11-30 20:52:08

      הסיפור הזה שלך רק מלבה לי את החשק....עוד קצת עוד קצת מקווה לחוות ממקור ראשון את אפריקה הקסומה

      תביאי עוד. :-)

      תודה ניקי היקרה

      סעי סעי, אינך יודעת מה את מפסידה...

      אי אפשר לספר הכל בבת אחת, אבל בהחלט תזכירי לי בעוד כמה זמן אם לא יצוץ לי עוד משהו בנושא, כי לחשוב אני כל הזמן חושבת עליה, על אפריקה

        30/11/09 22:45:

      צטט: נ.י.ל.י 2009-11-30 20:50:26

      שתי חברות אהובות שלי אהבתכן לאפריקה מרגשת אותי תמונותיה של יוכי שצולמו מכל הלב וסיפורייך המרגשים תמיד

      נפלא והרבה תודה!

      תודה על התודה המרגשת שלך נילי  :-), קדימה תצטרפי לאיזה טיול, אז תוכלי להבין אותנו הרבה יותר....:-)

        30/11/09 22:13:

      צטט: שרה קונפורטי 2009-11-30 20:47:06

      וואוהו,  איזה פוסט מדהים, בתי  חולמת להיות שם באפריקה, זה חלום חייה לנסוע לשם, יופי של פוסט,

      מ ד ה י מ ה   את , שולחת לך חנוכיה של אור, על רגעי אושר ששלחת אלינו , ערב נפלא, שרה קונפורטי, www.sarakonforty.com


      תודה רבה שרה, הייתי זקוקה היום לאור הזה ששלחת לי

      בתך צריכה לדעת כמה דברים באם היא מתכוונת אכן לנסוע, אשמח לעזור לה באינפו שתמיד אקטואלי אם היא תרצה
        30/11/09 22:10:

      צטט: פריצת דיסק (פוקי) 2009-11-30 20:44:23

      סיפור יפה. אגב, הטוחה שהצבוע אמרה תודה, ולא למה לא עשית עוד צעד..?

      היי

      לא בטוחה במה את אומרת ושואלת, אבל זה לא רק סיפור זה היה בדיוק כך, ממש בדיוק כך.

      ולא עשיתי צעד נוסף כיון שהבנתי לפי שפת הגוף שלה שחדרתי לה לתחום, וזו חיית בר, חיית טרף לא כדאי לעשות זאת...

      את יודעת שהלסתות של צבוע מסוגלות לרסק כמעט כל עצם שבעולם? לא יודעת, פשוט הרגשתי שהתקדמתי מספיק ואסור לי יותר, הרגשתי....

        30/11/09 22:07:

      צטט: פיני יחזקאלי 2009-11-30 20:41:38

      אין עליך... פיני

        30/11/09 22:05:

      צטט: *רונן* 2009-11-30 20:22:38

      התמונות של יוכי והסיפורים שלך נפלאים ומרגשים! תודה!

      שילוב קטלני הא?  

       

         תודה רונן....

       

        30/11/09 22:00:

      צטט: zo ani 2009-11-30 20:05:49

      איזה כייף את מגשימת חלומות

      תודה זו אני, לצערי לא את כל החלומות יצא לי להגשים, את אפריקה אמרתי לעצמי שאגשים כי הרבה אחרים לא יכולתי...:-)   למשל, מילדות חלמתי להיות רקדנית בלט, פרימה בלרינה...לא יצא, מה לעשות...

        30/11/09 21:58:

      צטט: ערפלי 2009-11-30 19:53:05

      קראתי בהנאה ובענין רב. אשמח אם תספרי עוד על החוויות האפריקניות שלך.

       

      תודות ערפלי, את מוזמנת להזכיר לי בעתיד....יש המון מה לספר - לא יכולתי הכל בבת אחת... :-)

        30/11/09 21:49:

      תאור מרגש bonbonyetta    ,וגםמ הפקת לקחים ,

      שאנחנו לא יותר חכמים מבני השבטים של אפריקה, וגם קיבלת במתנה את מבט התודה של האם הצבועה,

      וגם אם לא קנית את הלקחים בקלות , הרי קנית אותם ביושר ובזיעת אפיים

      שיהיה לך שבוע טוב,

      בידידות רבה אשר

        30/11/09 21:45:

      צטט: מיכל יניב 2009-11-30 21:31:42

      אני כל כך, אבל כל כך מקנאה בך שאת לא יכולה לתאר.

      אין לי הסבר לזה, בשנה האחרונה אני לא מפסיקה לחשוב על טיול לאפריקה, למרות שמעולם לא הייתי שם.

       

      יש לי הרגשה, שאם אני אגיע לשם - אני לא ממש ארצה לחזור.

       

      הצבוע, דרך אגב, זו חיה מרתקת. יש לה פשוט איש יח"צ גרוע.

       

      מיכל כתבה את כל מה שרציתי לכתוב,

      יום אחד ישבר לנו ואנחנו נתארגן כולנו וניקח את יוכי שתדריך ותארגן ונעשה שם חיים.

      רק שרציתי להזהירך בונבוני שאני כבר לא בגיל של ג'בלאות ופיפי בחור באדמה..

        30/11/09 21:31:

      אני כל כך, אבל כל כך מקנאה בך שאת לא יכולה לתאר.

      אין לי הסבר לזה, בשנה האחרונה אני לא מפסיקה לחשוב על טיול לאפריקה, למרות שמעולם לא הייתי שם.

       

      יש לי הרגשה, שאם אני אגיע לשם - אני לא ממש ארצה לחזור.

       

      הצבוע, דרך אגב, זו חיה מרתקת. יש לה פשוט איש יח"צ גרוע.

       

       

        30/11/09 21:29:


      סיפור מקסים,

      פוסט מושקע ,

      אין לי מילים ,

      חוץ מהעובדה שגירפה יותר שווה

      גם מיבלות חזיר וצבוע .

      אגב את גיפי' הבאתי מהסוואנה , הוא חמוד , אוכל רק דשא , אצלי הדשא אזל

      את יודעת היטל בצורת , אם יש לך קצת דשא בגינה אז בבקשה כבדי אותו במנה.

      תודה

      אורלי אום גיופי

      זברה מזיזה את הראש                                                                          

        30/11/09 21:17:
      מעשך מרגש מאוד.
        30/11/09 21:13:


      מקסים

      תודה.

        30/11/09 21:03:
      אין דבר יותר עצוב מלראות בע"ח סובל...ולצערינו אנחנו נחשפים לזה בכל פעם...לומר לך כל הכבוד...זה כבר פסה את עושה מעבר לזה..אז רק אשלח לך נשיקת ברכה
        30/11/09 20:52:


      הסיפור הזה שלך רק מלבה לי

      את החשק....עוד קצת עוד קצת

      מקווה לחוות ממקור ראשון את אפריקה הקסומה

      תביאי עוד. :-)

       

        30/11/09 20:50:

      שתי חברות אהובות שלי

      אהבתכן לאפריקה מרגשת אותי

      תמונותיה של יוכי שצולמו מכל הלב

      וסיפורייך המרגשים תמיד

      נפלא והרבה תודה!

        30/11/09 20:47:

      וואוהו, 

      איזה פוסט מדהים,

      בתי  חולמת להיות שם באפריקה,

      זה חלום חייה לנסוע לשם,

      יופי של פוסט,

       

      מ ד ה י מ ה   את ,

      שולחת לך חנוכיה של אור,

      על רגעי אושר ששלחת אלינו ,

       

      ערב נפלא, שרה קונפורטי, www.sarakonforty.com

       


      סיפור יפה.

      אגב, הטוחה שהצבוע אמרה תודה, ולא למה לא עשית עוד צעד..?

        30/11/09 20:41:

      אין עליך...

       

      פיני

        30/11/09 20:22:

      התמונות של יוכי והסיפורים שלך

      נפלאים ומרגשים!

      תודה!

        30/11/09 20:08:

      צטט: yochi2323 2009-11-29 23:30:02

      תודה לך על סיפור כל כך מרגש.

      יש משהו באפריקה ששובה את הלב

      מכשף.

       

      תודה יקרה, גם על התמונה היפהפיה הנוספת של הצבוע...אם יש לך עוד של חזיר יבלות מקרוב, אשמח לכיעור במלוא עוצמתו בקלאוז אפ....

      אכן יש באפריקה משהו מכשף. ואני איך אומרים כבר המון שנים מסתבר....... under her spell

      באחד הטיולים המדריך אמר לנו, כולם צחקו אף אחד לא האמין, אמר שמי שנתפס נתפס...אמר שחלק יחזרו הביתה מלאי חוויות וזהו מיצו את העניין, וחלק מי שיתפס יחזרו לאפריקה שוב ושוב....ואכן היינו כמה כאלה, לא הרבה, בודדים, אני ביניהם...:-)

        30/11/09 20:05:

      איזה כייף

      את מגשימת חלומות


      קראתי בהנאה ובענין רב.

      אשמח אם תספרי עוד על החוויות האפריקניות שלך.

        29/11/09 23:53:

      במיוחד בשבילך

      הפעם היחידה שהצלחתי לצלם צבוע

      וגם כאן רק מהגב ודי מרחוק

        29/11/09 23:30:

      תודה לך על סיפור כל כך מרגש.

      יש משהו באפריקה ששובה את הלב

      מכשף.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין