הטיפ השבועי של אבי לנדו - טיפ מס' 8
אמא אמרה לי דני ילדי הוא גיבור ונבון... אנחנו כהורים/גננות/מורים מאוד שיפוטיים כלפי ילדינו ונדמה לנו שאנו יודעים בוודאות מה עובר על הילד, למה הוא בוכה וכו'. לדוגמא: הגננת בקשה מהילדים לא להביא צעצועים לגן. יואב מאוד אוהב את הצעצוע החדש שקבל אתמול ולא מוכן להפרד ממנו ולכן החביא את הצעצוע בכיסו עם הגיעו לגן כדי שהגננת לא תכעס.כשיצאו הילדים לחצר מיהר יואב החוצה כדי להראות את הצעצוע החדש לחבריו, מעד ונפל. יואב בכה וצעק והגננת לא הבינה מה קרה. היא מיהרה ליואב ובדקה שלא נפגע אך עדיין יואב צורח ובוכה. מבחינת הגננת הילד בוכה כי נפגע בנפילה ואולי הפגיעה חמורה מהנראה שכן הילד לא מפסיק לבכות. הילד לא נרגע והגננת לא מבינה מדוע? למה באמת יואב בוכה? כי בעת שיואב נפל ניגש ילד אחר ולקח לו את הצעצוע החדש... אם יספר לגננת הרי שזו תכעס עליו כיוון שעבר על חוקי הגן ומצד שני הצעצוע שלו אצל ילד אחר.מה צריכה היתה הגננת לעשות? לברר עם יואב מדוע הוא בוכה ולתת לו הזדמנות להסביר את עצמו.לנו נראה מאוד ברור מדוע הילד מתנהג בדרך זו או אחרת – הוא רוצה תשומת לב, הוא מקנא, הוא רוצה להרגיז אותי, הוא מתפנק וכו. מסתבר שאם נשאל את הילד נגלה לעיתים קרובות תשובות מפתיעות וראיית עולם שלמה.כמו בשיר שבכותרת – לאמא ברור שהילד גיבור אבל לא תמיד יש בו את החוסן שנראה לנו ואם נשאל וניתן לו הזדמנות נגלה שיש לו את היכולת להסביר את עצמו. |