
במדרון הצהוב של מחשבתי
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת כָּל הַקַּיִץ אֶחֱלֹם חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ בְּקֶצֶב הָאוֹב
|
תגובות (113)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
חן-חן, דפנה. אמנם זה לא בגולן - גם בירדן ההררי יש בזלת - אבל באמת שזה לא משנה
עודד, אותי לקח השיר שלך לנופים של רמת הגולן, להרים, לצהוב של סוף הקיץ, לאבני הבזלת השחורות, לאש ולעשן ולאוב.
נסתרות דרכי השיר...
תודה, נטלי
יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב
אמן!
חן-חן, זמר
תודה, לולה
משפט יפה מאד ומסקרן: בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
אולי הצהוב בהשפעת הנוף, וחליל החורף חליל קסם להביא גשם, כמו שהשמש מכשף בקיץ ומרקיד אלומות אש.
מחשבות עטופות קסם.
חן-חן
שיר קסום
אהבתי את מדרון המחשבות הצהוב
מדרון מואר :-)
תודה, איימי
המון תודה, גלי
עודדילה
כתבת מקסים.
איימי
היי שודד מוכשר שכמותך
עונג
תודה, תמי
מנגינתך לצהוב הקיץ ערבה לאזניי..
געגוע למה שחלף.כך אנו בני האדם.
מתרפקים ונוסטלגיים.
תודה שהודית לי רק שאני חושש שמרבית תגובתי נעלמה...
ומכיוון שאיני זוכר את שכתבתי לא נותר לי אלא להודות לך על שירך,להתנצל, ולנסות להיזכר - משהו על המדרון בו יכולת מחשבה או השראה יכולה להמצא (לעתים), לא אחת בגין גיל ובריאות (דומה שהערתי הושפעה משירי האחרון) אך גם שניתן למצוא עוצמה ויכולת התעוררות גם מתוך ובגין ה"שפל".
תודה, טובה
עודד, . תודה על השיר הנפלא הלוואי ווהאש הזאת תתחלף לה בקצת מים. למשל
גשם.
תודה מקרב-לב, אורית
להתמקד רק בצהוב יהיה מאוד "צהוב" אבל אני הולכת לבקש ממך חברות
בשל הפוסט שהזדהתי איתו ונהנתי מעושרו.
אז אני אחליק לעצמי הפעם:)
מאת: ד"ר שולמית רונן Ph.d אורא סומא וייעוץ אישי
הצבע הצהוב: הצבע הצהוב הוא צבעו של מרקורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, ולפי כך הוא בעל תכונות שמשיות. זוהי אנרגיה שמשית של חיוניות, של בריאות, של איזון ושל אופטימיות. הצבע הצהוב הוא חם ולוהט, הוא פורץ את מסגרתו כקרני השמש, מתרחב ומתפשט בתכלת השמיים כשליח האור. הוא צבעם של הצחוק והשמחה. צבעה של האינטליגנציה המהירה, של בהירות המחשבה ושל האינטואיציה. הצהוב משפיע על אנרגיות של מגע, של קשר ושל הידברות: בין האדם לבין עצמו, בינו לבין סביבתו, ובינו לבין היקום כולו. הרטט החזק, המרוכז והיסודי של הצהוב סולל בפנינו את הדרך מן "האני הנמוך" להכרת "האני הגבוה", מסייע לנו להיות קשובים לזהותנו העצמית ולקולו של המדריך הפנימי שבתוכנו. הצהוב משפיע בגוף האדם על הלבלב, על הראות, על מערכת העצבים, על המוח, על חוט השדרה, על הידיים ועל המעיים. הצהוב הוא צבע מרפא ומטהר, הוא מסלק מהכבד את הרעלים המצטברים בתוכו, הוא דואג לכך שהטחול והמעיים יפעלו טוב יותר ומסייע לתאי הגוף לשמור על חיותם, על בריאותם והתחדשותם. הצהוב-זהוב מייצג את רצף התודעה שאין לו התחלה ואין לו סוף, כשם שהזהב כמתכת מסמל את הנצח. ולא בכדי, בתרבויות עתיקות שימש מלכים וקיסרים אשר עטו צהוב-זהוב והכריזו על עצמם כאלים וכשליטים.חן-חן, נעמה
ציורים מעניינים אתה יוצר במדרון מחשבתך.
פני עבור מחשבותיך במעלה:)
*
נעמה
תודה, נירית
חן-חן
אמן!
תודה
חן-חן, שטוטינקה
תודה, רון
תודה, שמעון
אוהבת את הדימויים הכל-כך ציוריים שלך!
נהדר . גם אני אשחר עד כלות... . ומה טובה היא התקווה.
כן לחליל הקסם שיביא בעזרתך ג ש ם אהבתי מאד.
מצא חן בעיניי,
דווקא הבעירה היא הממגרת את היובש ,
הכל מתלקח לאַין המנץ לעונה של התחדשות.
הנה, שיר/פניקס חדש עולה ובא.
יפה ידידי:))
*
}{שטוטינק'ה
ואני דווקא לוקח את שירך למחוזות אחרים ורחוקים,
זאת הפגישה הנכספת בין קיץ לסתיו,
הפגישה בין צעקה לדמיון, בין השקפה והשתקפות,
בין היבש ללח, בין שמש קודחת לשלכת מלטפת, בין רמיסה לליטוף, ואז להביט מהחלון בחלוף העונות, לא לפרוש , רק להביט כל עוד הקסם הזה מתרחש.
תודה, איציק
אמת, עדה
תודה, רבקה
מעניינת ויפה הפרשנות שלך
מסתבר...
נופיה הפרועים של הארץ
מתמזגים עם נופיה הפרועים לא פחות של המחשבה.
אהבתי.
כן כן, כך מרגישים בקיץ אנשי החורף....
נו באמת....מי מתיימר להבין בדיוק מה כתב המשורר! אם ידע בדיוק , מן הסתם יכתוב בדיוק כמוהו.. אבל חשוב מלהבין הוא להרגיש את השיר , וכמה אוהב הרגש להתחבר למילותייך...בלי אינטליגנציה!!! ובמיוחד למשפט כמו: אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן ...
אופטימיות במדרון המחשבה
בין הבזלת והקוץ
בין גשם ושמש;
החולמים הם כמו אלומות אש - קשת
יודעים ל'רקוד' גם בעיצומו של 'אוב'
להפוך מלובן ללבן
אז מה, ככה זה כשזה מידרדר, מקבל את הגוון הצהוב?
המון תודה, מירה
תודה, גרטה
עודד,
היובש העונתי הוא מראה לנפש ולתחושה -
קוצים וצהוב ושחור הם בחוץ ובפנים,
ומה נותר אם לא לייחל לגשם?
מפתיע שבבית השני דווקא הדברים היבשים
יכולים גם לעורר כשף ובעירה, להט.
כביכול שני הבתים עומדים זה מול זה
ומציעים ניגוד למרות הדמיון.
אולי אחרי ככלות הכל,
המדרון יכול להיות גם מעלֶה -
תלוי בנקודת המבט (זה שעולה או זה שיורד:)).
שיבוא כבר גשם...
מירה
אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן
אהבתי את המדרון הצהוב
שהוביל לתפילת הגשם.
תודה,גרטה*
תודה מקרב-לב, לאה
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת
יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב
אפילו מדרון מחשבתך מצהיב למראה עוללות הקיץ המצהיב כל. חילופי הענונות יחליפו לנו את המראות הצהובים אך הקיץ תמיד תמיד ירקיד אלומות אור בקצב האוב! איזה ציור קסם עודד יקירי! אהבתי עד בלי די!
תודה ו*
לאה
תודה
תודה מקרב-לב, ג'ינג'ה
חן-חן, ליאורה
אני? אתה התחלת :))
מילותי מרכינות ראשן
לנוכח עוצמתן של מילותיך
כישפתני!
אזלו כוכבי
שולחת לך כוכב
ועוד כוכב.
עודד השודד מחבקת
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
עודדי, אוהבת את כמיהתך הלירית
כה יפה :)
חן-חן, ענתי
המון תודה, יהודית
וואוו, איזו תגובה חכמה ועמוקה. יופי של פרשנות. תודה.
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ
אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן
מצפה איתך עם נגינת חליל מילותייך
למטר רענן, שיבוא שוב בשפעתו *
אני יכולה להגיד שהבית הזה, הוא קבלת פנים נהדרת עבורי
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת
יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב
באותו עניין עסקינן, גם לי יש מחשבה מעניינת בפוסט האחרון, ולך מאירת עיניים וזוהרת בשמלת אור, במדרון צהוב ושמש בדמות מכשף מרקידה אלומות אש בקצב הסמבה של אילחושי המכשף. הכתיבה שלך תמיד היתה יפה בעיניי, זה לא חדש. אשוב. שבוע מבורך לטוב
תודה, רומפי
המון תודה, גל
במדרון הצהוב של מחשבתך
אהבתי מאד מאד *
במדרון הצהוב של מחשבתי... דרך הלבנים הצהובות... רפרפת מחומר צהוב (מתוך "אני ארי הים" של לנון)...
הצהוב קרוב ללבי. יש לי מדרון כזה, והוא מוביל לעולמות יקרים.
מקסים, עודד.
חן-חן, ורדה
הבנתי
*
אהבתי
אוי הצחקתיני, אפרת. המון תודה
תודה, אפרת
חן-חן, עדית
המון תודה, אביחי
תודה מקרב-לב, מיקית יקרה
רחלי יקרה, קלעת בול
השיר הזה באמת לא מסובך
קל להבחין לאן מכוונים רגשות המשורר
ובאמת שאינני מבין את כל המהומה מסביב
המון תודה, קראלה
תודה, דבי
ערבות גוש דן אמרו את זה הפעם הכי טוב שאפשר :))
יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב
השירה שלך.. כקרני שמש מנעימה..במדרון הצהוב של מחשבתך מצאתי את החליל.
כלי יפה - החליל.
כשנושפים בו האוויר מחמם את המתכת. ורוטט.
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת
הרווח שישנו בין האושר ("הצהוב") לעצבות ("ושחור הבזלת"),
צריך להפוך את המדרון למישור, עודד, תזמין שופל לישר עיניינים.
יופי של שיר, כתוב נהדר. * (-:
עודד יקר,
שיר געגוע לחורף המביע את מעיינותיו של האיש
המשיב מילים כגשמי היורה.
הנוף על צבעיו באנאלוגיה למחשבת האדם - כמה יפה!
הצהוב-שחור הקייציים הנייחים בבית הראשון
מתניידים בריקוד אדום מכושף תחת יריות השמש.
יפהפה, תודה.
לא הצלחתי להבין את דברייך (פגיעה באינטליגנציה?:)אוהבת את המילים
הרגשתי את חום הבזלת
ממתינה לגשם שיקרר אותה
מעדיפה את אפור החורף על פני צהוב השמש
תודה כתיבה משובחת.
גם אני יודע לפרש משפטים , זה כל ילד בגן יודע
אבל לחבר את זה כלפי המשורר ולקרוא בין העיניים זה את יודעת ?
אני מניח שלא ...
לא הרגשתי שום פגיעה באיטליגנציה (:))) כי הבנתי את השיר, על פי תפיסתי. ראיתי בו את הכמיהה להתחדשות ורענון של המחשבה, הנפש, שנמצאת במצב של "יובש", מעין בצורת רגשית, מחשבתית. היא מלאה בקוצים ואבנים שחורות, היא מדרון צהוב ויבש שמתחנן למיים ולרוח... (משיב הרוח ומוריד הגשם - משיב את הרוחניות ומוריד מהגשמיות..). אך במקום יורה רענן המחשבה נשרפת באש השמש היוקדת, המכשף, בעל האוב, השדים שלנו שרוקדים לנו בראש ומבעירים את המחשבה. וגם בזה יש חיוניות, אומנם לא הגשם המיוחל אבל כבר לא אדישות יבשה... ואולי השריפה הזו, שהופכת את המצב מכרוני לאקוטי תביא אחריה הקלה... אלה המחשבות שעלו בי בעקבות השיר.בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת
עודד,
תיאוריך מקסימים.
יום נעים
דבי
תודה, אביה
המון תודה, בני
חן-חן, מרוונת יקרה. יום שמשי בהיר לערבות גוש דן :-)
צדיקים, מלאכתם בידי אחרים תיעשה...
אתה, את היורה תביא,
אני במדרון מחשבתי, אודה ולא אבוש,
על דברים אחרים אני חולם..
תודה על מילים יפות,
בני
תודה, טלטלי
חן-חן, יפעת
תודה, אשר
המון תודה, רחלי
תודה, זהבית
"יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב"
מכשפות המילים ומכשף השיר, עודדי, ממש חשים את סחרור האלומות עד כלות...
הרבה עוצמה ויופי, ויפה השוני בין הבית הראשון, העדין, לבית השני, המסמא ויוקד.
יום שמשי ובהיר לערבות הצפון :)
מבחינתי לפחות זה היה מעליב אותי ואת האינטלגנציה של עודד אם הייתי קורא ולא מבין .
וזה מה שקרה .
אני חושב שזה ממש מביש את האינטילגנציה לקרוא משהו ולא להבין בשלומותו .
ולכן חייבים להבין ! יש מבין?
עודד הנודד
יופי של שירה ומדרון
דימויים יפים בשירך
לך התודה
שוב אשוב
חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ
אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן
עוידד
מקסים
אגב כך, הצבע הצהוב של מדרון מחשבתך
מסמל על דרגה רוחנית גבוהה עד מאוד (-:
אני אוהבת את החורף, את השמש ואת עוצמתו של הטבע, כפי שהם רוקדים ומתנגנים בנשמתך.
:-))
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת
המחשבה הופכת להיות חלק מהנוף.
הצהוב צבע השולט בקיץ והקוצים והדרדרים גם הבזלת, כפי שהם יכולים להיות מורדות הגולן, הם יכולים להיות מטאפורות במחשבותיו של האדם...הממקש לו מעט חורף...
להתענג על הבוקר
לא חיבים להבין "למה התכוון המשורר", השיר, מרגע שנכתב ופורסם מקבל את משמעותו מן העין הקוראת, מהאסוציאציות והתחושות של כל קורא וקורא. וזה יפה - לחבק ענן...
עודד, אני תמיד נהנית לקרוא את השירים שלך, תודה.
בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי
בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת
יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא
מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ
בְּקֶצֶב הָאוֹב
יפהפה! שירה לירית קסומה.
תודה מקרב-לב, ר' שוקי
מי שיודע לכתוב יודע לכתוב גם בצהוב.
יש ציור ארצישראלי. אבני, שטרייכמן,
אריות שנות ה-40 /50 השיר הזה
נכנס בליסטה הזאת. שיר כל כך אוהב
ארץ ישראל של ארבע עונות השנה.
תודה ר' עוידד
שוקי
חבל שלא הבנת. זה בסך הכל שיר פשוט למדי
לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך
אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .
יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .
תודה, דבי
אמן כן יהי רצון
אהבתי*