כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פיוט ישמח לבב אנוש

    ארכיון

    במדרון הצהוב של מחשבתי

    113 תגובות   יום שני, 30/11/09, 04:53

    במדרון הצהוב של מחשבתי

     

    בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

    בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת

    כָּל הַקַּיִץ אֶחֱלֹם

    חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ

    אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

     

    בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

    בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

    יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

    מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

    בְּקֶצֶב הָאוֹב

    דרג את התוכן:

      תגובות (113)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/12/09 19:22:

      צטט: ד פ נ ה 2009-12-09 17:36:50

      עודד, אותי לקח השיר שלך לנופים של רמת הגולן, להרים, לצהוב של סוף הקיץ, לאבני הבזלת השחורות, לאש ולעשן ולאוב.

      נסתרות דרכי השיר... 

      חן-חן, דפנה. אמנם זה לא בגולן - גם בירדן ההררי יש בזלת - אבל באמת שזה לא משנה

       

        9/12/09 17:36:

      עודד, אותי לקח השיר שלך לנופים של רמת הגולן, להרים, לצהוב של סוף הקיץ, לאבני הבזלת השחורות, לאש ולעשן ולאוב.

      נסתרות דרכי השיר... 

        9/12/09 16:49:

      צטט: Nataly Tarshish 2009-12-08 23:17:04


      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב


      אמן!

      תודה, נטלי

       

        8/12/09 23:17:

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב


      אמן!

        3/12/09 13:41:

      צטט: זמנית משקיפה 2009-12-03 12:34:31

      אהבתי*

      חן-חן, זמר

       

        3/12/09 12:34:
      אהבתי*
        3/12/09 02:32:

      צטט: לולה בר 2009-12-02 22:56:34


      משפט יפה מאד ומסקרן: בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      אולי הצהוב בהשפעת הנוף, וחליל החורף חליל קסם להביא גשם, כמו שהשמש מכשף בקיץ ומרקיד אלומות אש.

       

      מחשבות עטופות קסם.

      תודה, לולה

       

        2/12/09 22:56:


      משפט יפה מאד ומסקרן: בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      אולי הצהוב בהשפעת הנוף, וחליל החורף חליל קסם להביא גשם, כמו שהשמש מכשף בקיץ ומרקיד אלומות אש.

       

      מחשבות עטופות קסם.

        2/12/09 19:55:

      צטט: שמים1 2009-12-02 16:48:23

      שיר קסום

      אהבתי את מדרון המחשבות הצהוב

      מדרון מואר :-)

      חן-חן

       

        2/12/09 16:48:

      שיר קסום

      אהבתי את מדרון המחשבות הצהוב

      מדרון מואר :-)

        2/12/09 10:24:

      צטט: איימי האחת 2009-12-02 09:31:04

      עודדילה

       

      כתבת מקסים.

       

      איימי

      תודה, איימי

       

        2/12/09 10:23:

      צטט: נערת בונד 2009-12-02 06:28:34


      היי שודד מוכשר שכמותך

       

      עונג רגוע

      המון תודה, גלי

       

        2/12/09 09:31:

      עודדילה

       

      כתבת מקסים.

       

      איימי

        2/12/09 06:28:


      היי שודד מוכשר שכמותך

       

      עונג רגוע

        2/12/09 00:35:

      צטט: תמו'ש 2009-12-02 00:11:27

      מנגינתך לצהוב הקיץ ערבה לאזניי..

      געגוע למה שחלף.כך אנו בני האדם.

      מתרפקים ונוסטלגיים.

      תודה, תמי

       

        2/12/09 00:11:

      מנגינתך לצהוב הקיץ ערבה לאזניי..

      געגוע למה שחלף.כך אנו בני האדם.

      מתרפקים ונוסטלגיים.

        1/12/09 20:28:

      צטט: עודד השודד 2009-12-01 09:56:43

      צטט: שמעון רוזנברג 2009-11-30 22:29:03

      עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן" או  עוצמות של "שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ בְּקֶצֶב הָאוֹב".

      תודה, שמעון

       

      תודה שהודית לי רק שאני חושש שמרבית תגובתי נעלמה...

      ומכיוון שאיני זוכר את שכתבתי לא נותר לי אלא להודות לך על שירך,להתנצל, ולנסות להיזכר  - משהו על המדרון בו יכולת מחשבה או השראה יכולה להמצא (לעתים), לא אחת בגין גיל ובריאות (דומה שהערתי הושפעה משירי האחרון) אך גם שניתן למצוא עוצמה ויכולת התעוררות גם מתוך ובגין ה"שפל".    

        1/12/09 18:55:

      צטט: סיוןנעמה 2009-12-01 17:47:18

       עודד, . תודה על השיר הנפלא  הלוואי ווהאש  הזאת תתחלף לה בקצת מים. למשל

      גשם.

      תודה, טובה

       

        1/12/09 17:47:

       עודד, . תודה על השיר הנפלא  הלוואי ווהאש  הזאת תתחלף לה בקצת מים. למשל

      גשם.

        1/12/09 16:05:

      צטט: ~ינואר~ 2009-12-01 15:47:56


      להתמקד רק בצהוב יהיה מאוד "צהוב" אבל אני הולכת לבקש ממך חברות

      בשל הפוסט שהזדהתי איתו ונהנתי מעושרו.

      אז אני אחליק לעצמי הפעם:)

      מאת: ד"ר שולמית רונן Ph.d אורא סומא וייעוץ אישי

      הצבע הצהוב: הצבע הצהוב הוא צבעו של מרקורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, ולפי כך הוא בעל תכונות שמשיות. זוהי אנרגיה שמשית של חיוניות, של בריאות, של איזון ושל אופטימיות. הצבע הצהוב הוא חם ולוהט, הוא פורץ את מסגרתו כקרני השמש, מתרחב ומתפשט בתכלת השמיים כשליח האור. הוא צבעם של הצחוק והשמחה. צבעה של האינטליגנציה המהירה, של בהירות המחשבה ושל האינטואיציה. הצהוב משפיע על אנרגיות של מגע, של קשר ושל הידברות: בין האדם לבין עצמו, בינו לבין סביבתו, ובינו לבין היקום כולו. הרטט החזק, המרוכז והיסודי של הצהוב סולל בפנינו את הדרך מן "האני הנמוך" להכרת "האני הגבוה", מסייע לנו להיות קשובים לזהותנו העצמית ולקולו של המדריך הפנימי שבתוכנו. הצהוב משפיע בגוף האדם על הלבלב, על הראות, על מערכת העצבים, על המוח, על חוט השדרה, על הידיים ועל המעיים. הצהוב הוא צבע מרפא ומטהר, הוא מסלק מהכבד את הרעלים המצטברים בתוכו, הוא דואג לכך שהטחול והמעיים יפעלו טוב יותר ומסייע לתאי הגוף לשמור על חיותם, על בריאותם והתחדשותם. הצהוב-זהוב מייצג את רצף התודעה שאין לו התחלה ואין לו סוף, כשם שהזהב כמתכת מסמל את הנצח. ולא בכדי, בתרבויות עתיקות שימש מלכים וקיסרים אשר עטו צהוב-זהוב והכריזו על עצמם כאלים וכשליטים.          

      תודה מקרב-לב, אורית

       

        1/12/09 15:47:

      להתמקד רק בצהוב יהיה מאוד "צהוב" אבל אני הולכת לבקש ממך חברות

      בשל הפוסט שהזדהתי איתו ונהנתי מעושרו.

      אז אני אחליק לעצמי הפעם:)

      מאת: ד"ר שולמית רונן Ph.d אורא סומא וייעוץ אישי

      הצבע הצהוב: הצבע הצהוב הוא צבעו של מרקורי, הכוכב הקרוב ביותר לשמש, ולפי כך הוא בעל תכונות שמשיות. זוהי אנרגיה שמשית של חיוניות, של בריאות, של איזון ושל אופטימיות. הצבע הצהוב הוא חם ולוהט, הוא פורץ את מסגרתו כקרני השמש, מתרחב ומתפשט בתכלת השמיים כשליח האור. הוא צבעם של הצחוק והשמחה. צבעה של האינטליגנציה המהירה, של בהירות המחשבה ושל האינטואיציה. הצהוב משפיע על אנרגיות של מגע, של קשר ושל הידברות: בין האדם לבין עצמו, בינו לבין סביבתו, ובינו לבין היקום כולו. הרטט החזק, המרוכז והיסודי של הצהוב סולל בפנינו את הדרך מן "האני הנמוך" להכרת "האני הגבוה", מסייע לנו להיות קשובים לזהותנו העצמית ולקולו של המדריך הפנימי שבתוכנו. הצהוב משפיע בגוף האדם על הלבלב, על הראות, על מערכת העצבים, על המוח, על חוט השדרה, על הידיים ועל המעיים. הצהוב הוא צבע מרפא ומטהר, הוא מסלק מהכבד את הרעלים המצטברים בתוכו, הוא דואג לכך שהטחול והמעיים יפעלו טוב יותר ומסייע לתאי הגוף לשמור על חיותם, על בריאותם והתחדשותם. הצהוב-זהוב מייצג את רצף התודעה שאין לו התחלה ואין לו סוף, כשם שהזהב כמתכת מסמל את הנצח. ולא בכדי, בתרבויות עתיקות שימש מלכים וקיסרים אשר עטו צהוב-זהוב והכריזו על עצמם כאלים וכשליטים.          
        1/12/09 15:08:

      צטט: נעמה ארז 2009-12-01 13:48:43


      ציורים מעניינים אתה יוצר במדרון מחשבתך.

      פני עבור מחשבותיך במעלה:)

       

      *

      נעמה

      חן-חן, נעמה

       

        1/12/09 13:48:


      ציורים מעניינים אתה יוצר במדרון מחשבתך.

      פני עבור מחשבותיך במעלה:)

       

      *

      נעמה

        1/12/09 10:01:

      צטט: נירית קרן 2009-12-01 09:16:54


      אוהבת את הדימויים הכל-כך ציוריים שלך!

       

      תודה, נירית

        1/12/09 10:00:

      צטט: קרן אור1 2009-12-01 09:11:23


      נהדר . גם אני אשחר עד כלות... . ומה טובה היא התקווה.

      חן-חן

       

        1/12/09 10:00:

      צטט: 4 לב אדום 2009-12-01 07:55:38


      כן לחליל הקסם   שיביא בעזרתך   ג ש ם      אהבתי   מאד.

      אמן!

       

        1/12/09 09:59:

      צטט: ליריקה- 2009-12-01 00:04:28


      מצא חן בעיניי,

      דווקא הבעירה היא הממגרת את היובש ,

      הכל מתלקח לאַין המנץ לעונה של התחדשות.

       הנה, שיר/פניקס חדש עולה ובא.

      תודה

       

        1/12/09 09:58:

      צטט: שטוטית 2009-11-30 23:54:09


      יפה ידידי:))

      *

      }{שטוטינק'ה

      חן-חן, שטוטינקה

       

        1/12/09 09:57:

      צטט: ron294 2009-11-30 22:36:17

      ואני דווקא לוקח את שירך למחוזות אחרים ורחוקים,

      זאת הפגישה הנכספת בין קיץ לסתיו,

      הפגישה בין צעקה לדמיון, בין השקפה והשתקפות,

      בין היבש ללח, בין שמש קודחת לשלכת מלטפת, בין רמיסה לליטוף, ואז להביט מהחלון בחלוף העונות, לא לפרוש , רק להביט כל עוד הקסם הזה מתרחש. 

      תודה, רון

       

        1/12/09 09:56:

      צטט: שמעון רוזנברג 2009-11-30 22:29:03

      עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן" או  עוצמות של "שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ בְּקֶצֶב הָאוֹב".

      תודה, שמעון

       

        1/12/09 09:16:

      אוהבת את הדימויים הכל-כך ציוריים שלך!
        1/12/09 09:11:

      נהדר . גם אני אשחר עד כלות... . ומה טובה היא התקווה.
        1/12/09 07:55:

      כן לחליל הקסם   שיביא בעזרתך   ג ש ם      אהבתי   מאד.
        1/12/09 00:04:


      מצא חן בעיניי,

      דווקא הבעירה היא הממגרת את היובש ,

      הכל מתלקח לאַין המנץ לעונה של התחדשות.

       הנה, שיר/פניקס חדש עולה ובא.

        30/11/09 23:54:


      יפה ידידי:))

      *

      }{שטוטינק'ה

        30/11/09 22:36:

      ואני דווקא לוקח את שירך למחוזות אחרים ורחוקים,

      זאת הפגישה הנכספת בין קיץ לסתיו,

      הפגישה בין צעקה לדמיון, בין השקפה והשתקפות,

      בין היבש ללח, בין שמש קודחת לשלכת מלטפת, בין רמיסה לליטוף, ואז להביט מהחלון בחלוף העונות, לא לפרוש , רק להביט כל עוד הקסם הזה מתרחש. 

        30/11/09 22:29:
      עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן" או  עוצמות של "שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ בְּקֶצֶב הָאוֹב".

        30/11/09 22:06:

      צטט: לומפומפיר 2009-11-30 21:30:55


      נופיה הפרועים של הארץ

      מתמזגים עם נופיה הפרועים לא פחות של המחשבה.

      אהבתי.

      תודה, איציק

       

        30/11/09 22:05:

      צטט: ישראלית 2009-11-30 21:19:59


      כן כן, כך מרגישים בקיץ אנשי החורף....

      אמת, עדה

       

        30/11/09 22:05:

      צטט: rivka12 2009-11-30 20:59:22


      נו באמת....מי מתיימר להבין בדיוק מה כתב המשורר! אם ידע בדיוק , מן הסתם יכתוב בדיוק כמוהו.. אבל חשוב מלהבין הוא להרגיש את השיר , וכמה אוהב הרגש להתחבר למילותייך...בלי אינטליגנציה!!! ובמיוחד למשפט כמו: אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן ...

      תודה, רבקה

       

        30/11/09 22:04:

      צטט: צבע השרב 2009-11-30 20:42:32

      אופטימיות במדרון המחשבה

      בין הבזלת והקוץ

      בין גשם ושמש;

      החולמים הם כמו אלומות אש - קשת

      יודעים ל'רקוד' גם בעיצומו של 'אוב'

      להפוך מלובן ללבן

      מעניינת ויפה הפרשנות שלך

       

        30/11/09 22:03:

      צטט: irisoded 2009-11-30 20:38:56

      אז מה, ככה זה כשזה מידרדר, מקבל את הגוון הצהוב?

       

      מסתבר...

       

        30/11/09 21:30:


      נופיה הפרועים של הארץ

      מתמזגים עם נופיה הפרועים לא פחות של המחשבה.

      אהבתי.

        30/11/09 21:19:

      כן כן, כך מרגישים בקיץ אנשי החורף....
        30/11/09 20:59:

      נו באמת....מי מתיימר להבין בדיוק מה כתב המשורר! אם ידע בדיוק , מן הסתם יכתוב בדיוק כמוהו.. אבל חשוב מלהבין הוא להרגיש את השיר , וכמה אוהב הרגש להתחבר למילותייך...בלי אינטליגנציה!!! ובמיוחד למשפט כמו: אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן ...
        30/11/09 20:42:

      אופטימיות במדרון המחשבה

      בין הבזלת והקוץ

      בין גשם ושמש;

      החולמים הם כמו אלומות אש - קשת

      יודעים ל'רקוד' גם בעיצומו של 'אוב'

      להפוך מלובן ללבן

        30/11/09 20:38:

      אז מה, ככה זה כשזה מידרדר, מקבל את הגוון הצהוב?

       

        30/11/09 20:35:

      צטט: מירה טנצר 2009-11-30 19:34:07


      עודד,

      היובש העונתי הוא מראה לנפש ולתחושה -

      קוצים וצהוב ושחור הם בחוץ ובפנים,

      ומה נותר אם לא לייחל לגשם?

      מפתיע שבבית השני דווקא הדברים היבשים

      יכולים גם לעורר כשף ובעירה, להט.

      כביכול שני הבתים עומדים זה מול זה

      ומציעים ניגוד למרות הדמיון.

      אולי אחרי ככלות הכל,

      המדרון יכול להיות גם מעלֶה -

      תלוי בנקודת המבט (זה שעולה או זה שיורד:)).

      שיבוא כבר גשם...

      מירה

      המון תודה, מירה

       

        30/11/09 20:34:

      צטט: גרבו 2009-11-30 19:05:17

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

      אהבתי את המדרון הצהוב

      שהוביל לתפילת הגשם.

      תודה,גרטה*

      תודה, גרטה

       

        30/11/09 19:34:


      עודד,

      היובש העונתי הוא מראה לנפש ולתחושה -

      קוצים וצהוב ושחור הם בחוץ ובפנים,

      ומה נותר אם לא לייחל לגשם?

      מפתיע שבבית השני דווקא הדברים היבשים

      יכולים גם לעורר כשף ובעירה, להט.

      כביכול שני הבתים עומדים זה מול זה

      ומציעים ניגוד למרות הדמיון.

      אולי אחרי ככלות הכל,

      המדרון יכול להיות גם מעלֶה -

      תלוי בנקודת המבט (זה שעולה או זה שיורד:)).

      שיבוא כבר גשם...

      מירה

        30/11/09 19:05:

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

      אהבתי את המדרון הצהוב

      שהוביל לתפילת הגשם.

      תודה,גרטה*

        30/11/09 18:16:

      צטט: הלנה היפה 2009-11-30 17:24:20

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

       

       

      אפילו מדרון מחשבתך מצהיב למראה עוללות הקיץ המצהיב כל. חילופי הענונות יחליפו לנו את המראות הצהובים אך הקיץ תמיד תמיד ירקיד אלומות אור בקצב האוב! איזה ציור קסם עודד יקירי! אהבתי עד בלי די!

      תודה ו*

      לאה

      תודה

      תודה מקרב-לב, לאה

       

        30/11/09 17:24:

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

       

       

      אפילו מדרון מחשבתך מצהיב למראה עוללות הקיץ המצהיב כל. חילופי הענונות יחליפו לנו את המראות הצהובים אך הקיץ תמיד תמיד ירקיד אלומות אור בקצב האוב! איזה ציור קסם עודד יקירי! אהבתי עד בלי די!

      תודה ו*

      לאה

      תודה

        30/11/09 14:39:

      צטט: בילבית-גינגית 2009-11-30 14:16:28

      מילותי מרכינות ראשן

      לנוכח עוצמתן של מילותיך

      כישפתני!

      אזלו כוכבי

      שולחת לך כוכב

      ועוד כוכב.

      עודד השודד מחבקת

       

      תודה מקרב-לב, ג'ינג'ה

       

        30/11/09 14:38:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2009-11-30 12:29:39


      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      עודדי, אוהבת את כמיהתך הלירית

      כה יפה :)

      חן-חן, ליאורה

       

        30/11/09 14:31:

       

       

      ערבות גוש דן אמרו את זה הפעם הכי טוב שאפשר :))

       

      אוי הצחקתיני, אפרת. המון תודה

       

      אני? אתה התחלת :))

       

        30/11/09 14:16:

      מילותי מרכינות ראשן

      לנוכח עוצמתן של מילותיך

      כישפתני!

      אזלו כוכבי

      שולחת לך כוכב

      ועוד כוכב.

      עודד השודד מחבקת

       

        30/11/09 12:29:


      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      עודדי, אוהבת את כמיהתך הלירית

      כה יפה :)

        30/11/09 12:29:

      צטט: anaatti 2009-11-30 11:48:27

      צטט: anaatti 2009-11-30 11:46:17


       

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

       

       מצפה איתך עם נגינת חליל מילותייך

       למטר רענן,  שיבוא שוב בשפעתו *

      חן-חן, ענתי

       

        30/11/09 12:28:

      צטט: יהודית מליק-שירן 2009-11-30 11:36:53


      אני יכולה להגיד שהבית הזה, הוא קבלת פנים נהדרת עבורי

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

      באותו עניין עסקינן, גם לי יש מחשבה מעניינת בפוסט האחרון, ולך מאירת עיניים וזוהרת בשמלת אור, במדרון צהוב ושמש בדמות מכשף מרקידה אלומות אש בקצב הסמבה של אילחושי המכשף. הכתיבה שלך תמיד היתה יפה בעיניי, זה לא חדש. אשוב. שבוע מבורך לטוב

      המון תודה, יהודית

       

        30/11/09 12:02:

      צטט: תנא 2009-11-30 08:06:16

       

       

       

      הבנתי את השיר, על פי תפיסתי. ראיתי בו את הכמיהה להתחדשות ורענון של המחשבה, הנפש, שנמצאת במצב של "יובש", מעין בצורת רגשית, מחשבתית. היא מלאה בקוצים ואבנים שחורות, היא מדרון צהוב ויבש שמתחנן למיים ולרוח... (משיב הרוח ומוריד הגשם - משיב את הרוחניות ומוריד מהגשמיות..). אך במקום יורה רענן המחשבה נשרפת באש השמש היוקדת, המכשף, בעל האוב, השדים שלנו שרוקדים לנו בראש ומבעירים את המחשבה. וגם בזה יש חיוניות, אומנם לא הגשם המיוחל אבל כבר לא אדישות יבשה... ואולי השריפה הזו, שהופכת את המצב מכרוני לאקוטי תביא אחריה הקלה... אלה המחשבות שעלו בי בעקבות השיר.

      וואוו, איזו תגובה חכמה ועמוקה. יופי של פרשנות. תודה.

       

        30/11/09 11:48:

      צטט: anaatti 2009-11-30 11:46:17


       

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

       

       מצפה איתך עם נגינת חליל מילותייך

       למטר רענן,  שיבוא שוב בשפעתו *

        30/11/09 11:46:


      אני יכולה להגיד שהבית הזה, הוא קבלת פנים נהדרת עבורי

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

      באותו עניין עסקינן, גם לי יש מחשבה מעניינת בפוסט האחרון, ולך מאירת עיניים וזוהרת בשמלת אור, במדרון צהוב ושמש בדמות מכשף מרקידה אלומות אש בקצב הסמבה של אילחושי המכשף. הכתיבה שלך תמיד היתה יפה בעיניי, זה לא חדש. אשוב. שבוע מבורך לטוב

        30/11/09 11:27:

      צטט: רומפיפיה 2009-11-30 10:23:08

      במדרון הצהוב של מחשבתך

      אהבתי מאד מאד *

      תודה, רומפי

       

        30/11/09 11:27:

      צטט: גל קוסטוריצה 2009-11-30 10:22:39

      במדרון הצהוב של מחשבתי... דרך הלבנים הצהובות... רפרפת מחומר צהוב (מתוך "אני ארי הים" של לנון)...

      הצהוב קרוב ללבי. יש לי מדרון כזה, והוא מוביל לעולמות יקרים.


      מקסים, עודד.

      המון תודה, גל

       

        30/11/09 10:23:

      במדרון הצהוב של מחשבתך

      אהבתי מאד מאד *

        30/11/09 10:22:

      במדרון הצהוב של מחשבתי... דרך הלבנים הצהובות... רפרפת מחומר צהוב (מתוך "אני ארי הים" של לנון)...

      הצהוב קרוב ללבי. יש לי מדרון כזה, והוא מוביל לעולמות יקרים.


      מקסים, עודד.

        30/11/09 10:09:

      צטט: עלמה555 2009-11-30 09:53:37


      הבנתי

      *

      אהבתי

      חן-חן, ורדה

       

        30/11/09 09:53:


      הבנתי

      *

      אהבתי

        30/11/09 09:41:

      צטט: רוח גלילית 2009-11-30 09:10:04

      צטט: מרוה 2009-11-30 07:37:46

      "יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב"

      מכשפות המילים ומכשף השיר, עודדי, ממש חשים את סחרור האלומות עד כלות...

      הרבה עוצמה ויופי, ויפה השוני בין הבית הראשון, העדין, לבית השני, המסמא ויוקד.

      יום שמשי ובהיר לערבות הצפון :) 

      ערבות גוש דן אמרו את זה הפעם הכי טוב שאפשר :))

       

      אוי הצחקתיני, אפרת. המון תודה

       

        30/11/09 09:40:

      צטט: daaaag 2009-11-30 09:02:03

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

      השירה שלך.. כקרני שמש מנעימה..

      תודה, אפרת

       

        30/11/09 09:40:

      צטט: עדית... 2009-11-30 08:56:21


      במדרון הצהוב של מחשבתך מצאתי את החליל.

      כלי יפה - החליל.

      כשנושפים בו האוויר מחמם את המתכת. ורוטט.

      חן-חן, עדית

       

        30/11/09 09:39:

      צטט: אביחי שמי 2009-11-30 08:48:20

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת

       

      הרווח שישנו בין האושר ("הצהוב") לעצבות ("ושחור הבזלת"),

      צריך להפוך את המדרון למישור, עודד, תזמין שופל לישר עיניינים. צוחק

       

      יופי של שיר, כתוב נהדר. * (-:

      המון תודה, אביחי

       

        30/11/09 09:38:

      צטט: מיקית 2009-11-30 08:38:56

      עודד יקר,

      שיר געגוע לחורף המביע את מעיינותיו של האיש

      המשיב מילים כגשמי היורה.

      הנוף על צבעיו באנאלוגיה למחשבת האדם - כמה יפה!

      הצהוב-שחור הקייציים הנייחים בבית הראשון

      מתניידים בריקוד אדום מכושף תחת יריות השמש.

      יפהפה, תודה.    

       

       

      תודה מקרב-לב, מיקית יקרה

       

        30/11/09 09:37:

      צטט: תנא 2009-11-30 08:06:16

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 07:33:08

      צטט: תנא 2009-11-30 06:52:16

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      אני חושב שזה ממש מביש את האינטילגנציה לקרוא משהו ולא להבין בשלומותו .

      ולכן חייבים להבין ! יש מבין?

       

       

      לא הרגשתי שום פגיעה באיטליגנציה (:))) כי הבנתי את השיר, על פי תפיסתי. ראיתי בו את הכמיהה להתחדשות ורענון של המחשבה, הנפש, שנמצאת במצב של "יובש", מעין בצורת רגשית, מחשבתית. היא מלאה בקוצים ואבנים שחורות, היא מדרון צהוב ויבש שמתחנן למיים ולרוח... (משיב הרוח ומוריד הגשם - משיב את הרוחניות ומוריד מהגשמיות..). אך במקום יורה רענן המחשבה נשרפת באש השמש היוקדת, המכשף, בעל האוב, השדים שלנו שרוקדים לנו בראש ומבעירים את המחשבה. וגם בזה יש חיוניות, אומנם לא הגשם המיוחל אבל כבר לא אדישות יבשה... ואולי השריפה הזו, שהופכת את המצב מכרוני לאקוטי תביא אחריה הקלה... אלה המחשבות שעלו בי בעקבות השיר.

      רחלי יקרה, קלעת בול

       

      השיר הזה באמת לא מסובך
      קל להבחין לאן מכוונים רגשות המשורר

      ובאמת שאינני מבין את כל המהומה מסביב

        30/11/09 09:35:

      צטט: קראלה 2009-11-30 08:20:47

      אוהבת את המילים

      הרגשתי את חום הבזלת

      ממתינה לגשם שיקרר אותה

      מעדיפה את אפור החורף על פני צהוב השמש

      תודה כתיבה משובחת.

      המון תודה, קראלה

       

        30/11/09 09:33:

      צטט: debie30 2009-11-30 08:06:08

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

       

      עודד,

      תיאוריך מקסימים.

      יום נעים

      דבי

      תודה, דבי

       

        30/11/09 09:10:

      צטט: מרוה 2009-11-30 07:37:46

      "יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב"

      מכשפות המילים ומכשף השיר, עודדי, ממש חשים את סחרור האלומות עד כלות...

      הרבה עוצמה ויופי, ויפה השוני בין הבית הראשון, העדין, לבית השני, המסמא ויוקד.

      יום שמשי ובהיר לערבות הצפון :) 

      ערבות גוש דן אמרו את זה הפעם הכי טוב שאפשר :))

       

        30/11/09 09:02:

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

      השירה שלך.. כקרני שמש מנעימה..
        30/11/09 08:56:


      במדרון הצהוב של מחשבתך מצאתי את החליל.

      כלי יפה - החליל.

      כשנושפים בו האוויר מחמם את המתכת. ורוטט.

        30/11/09 08:48:

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת

       

      הרווח שישנו בין האושר ("הצהוב") לעצבות ("ושחור הבזלת"),

      צריך להפוך את המדרון למישור, עודד, תזמין שופל לישר עיניינים. צוחק

       

      יופי של שיר, כתוב נהדר. * (-:

        30/11/09 08:38:

      עודד יקר,

      שיר געגוע לחורף המביע את מעיינותיו של האיש

      המשיב מילים כגשמי היורה.

      הנוף על צבעיו באנאלוגיה למחשבת האדם - כמה יפה!

      הצהוב-שחור הקייציים הנייחים בבית הראשון

      מתניידים בריקוד אדום מכושף תחת יריות השמש.

      יפהפה, תודה.    

       

       

        30/11/09 08:21:

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 08:18:12

      גם אני יודע לפרש משפטים , זה כל ילד בגן יודע

       

      אבל לחבר את זה כלפי המשורר ולקרוא בין העיניים זה את יודעת ?

       

      אני מניח שלא ...

       

       

      לא הצלחתי להבין את דברייך (פגיעה באינטליגנציה?:)
        30/11/09 08:20:

      אוהבת את המילים

      הרגשתי את חום הבזלת

      ממתינה לגשם שיקרר אותה

      מעדיפה את אפור החורף על פני צהוב השמש

      תודה כתיבה משובחת.

        30/11/09 08:18:

      גם אני יודע לפרש משפטים , זה כל ילד בגן יודע

       

      אבל לחבר את זה כלפי המשורר ולקרוא בין העיניים זה את יודעת ?

       

      אני מניח שלא ...

        30/11/09 08:06:

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 07:33:08

      צטט: תנא 2009-11-30 06:52:16

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      אני חושב שזה ממש מביש את האינטילגנציה לקרוא משהו ולא להבין בשלומותו .

      ולכן חייבים להבין ! יש מבין?

       

       

      לא הרגשתי שום פגיעה באיטליגנציה (:))) כי הבנתי את השיר, על פי תפיסתי. ראיתי בו את הכמיהה להתחדשות ורענון של המחשבה, הנפש, שנמצאת במצב של "יובש", מעין בצורת רגשית, מחשבתית. היא מלאה בקוצים ואבנים שחורות, היא מדרון צהוב ויבש שמתחנן למיים ולרוח... (משיב הרוח ומוריד הגשם - משיב את הרוחניות ומוריד מהגשמיות..). אך במקום יורה רענן המחשבה נשרפת באש השמש היוקדת, המכשף, בעל האוב, השדים שלנו שרוקדים לנו בראש ומבעירים את המחשבה. וגם בזה יש חיוניות, אומנם לא הגשם המיוחל אבל כבר לא אדישות יבשה... ואולי השריפה הזו, שהופכת את המצב מכרוני לאקוטי תביא אחריה הקלה... אלה המחשבות שעלו בי בעקבות השיר.
        30/11/09 08:06:

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

       

      עודד,

      תיאוריך מקסימים.

      יום נעים

      דבי

        30/11/09 07:52:

      צטט: אביה אחת 2009-11-30 07:26:50


      עודד הנודד

      יופי של שירה ומדרון

      דימויים יפים בשירך

      לך התודה

      שוב אשוב

      חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

      תודה, אביה

       

        30/11/09 07:52:

      צטט: המון חרמון- הסוויטה. 2009-11-30 07:50:51


      צדיקים, מלאכתם בידי אחרים תיעשה...

      אתה, את היורה תביא,

      אני במדרון מחשבתי, אודה ולא אבוש,

      על דברים אחרים אני חולם..

       

      תודה על מילים יפות,

      בני

      המון תודה, בני

       

        30/11/09 07:51:

      צטט: מרוה 2009-11-30 07:37:46

      "יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב"

      מכשפות המילים ומכשף השיר, עודדי, ממש חשים את סחרור האלומות עד כלות...

      הרבה עוצמה ויופי, ויפה השוני בין הבית הראשון, העדין, לבית השני, המסמא ויוקד.

      יום שמשי ובהיר לערבות הצפון :) 

      חן-חן, מרוונת יקרה. יום שמשי בהיר לערבות גוש דן  :-)

       


      צדיקים, מלאכתם בידי אחרים תיעשה...

      אתה, את היורה תביא,

      אני במדרון מחשבתי, אודה ולא אבוש,

      על דברים אחרים אני חולם..

       

      תודה על מילים יפות,

      בני

        30/11/09 07:50:

      צטט: taltalbo 2009-11-30 07:03:34


      עוידד

      מקסים

       

      אגב כך, הצבע הצהוב של מדרון מחשבתך

      מסמל על דרגה רוחנית גבוהה עד מאוד (-:

       

      תודה, טלטלי

       

        30/11/09 07:49:

      צטט: יפעת בן דרור 2009-11-30 07:01:45


      אני אוהבת את החורף, את השמש ואת עוצמתו של הטבע, כפי שהם רוקדים ומתנגנים בנשמתך.

      :-))

      חן-חן, יפעת

       

        30/11/09 07:49:

      צטט: ashorer 2009-11-30 06:59:58

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת

       

      המחשבה הופכת להיות חלק מהנוף.

       

      הצהוב צבע השולט בקיץ והקוצים והדרדרים גם הבזלת, כפי שהם יכולים להיות מורדות הגולן, הם יכולים להיות מטאפורות במחשבותיו של האדם...הממקש לו מעט חורף...

       

      להתענג על הבוקר

      תודה, אשר

       

        30/11/09 07:48:

      צטט: תנא 2009-11-30 06:52:16

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך

       

      אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .

       

      יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .

       

       


      לא חיבים להבין "למה התכוון המשורר", השיר, מרגע שנכתב ופורסם מקבל את משמעותו מן העין הקוראת, מהאסוציאציות והתחושות של כל קורא וקורא. וזה יפה - לחבק ענן...

      עודד, אני תמיד נהנית לקרוא את השירים שלך, תודה.

      המון תודה, רחלי

       

        30/11/09 07:47:

      צטט: יערית 1 2009-11-30 06:44:26


      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

      יפהפה! שירה לירית קסומה.

      תודה, זהבית

       

        30/11/09 07:37:

      "יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב"

      מכשפות המילים ומכשף השיר, עודדי, ממש חשים את סחרור האלומות עד כלות...

      הרבה עוצמה ויופי, ויפה השוני בין הבית הראשון, העדין, לבית השני, המסמא ויוקד.

      יום שמשי ובהיר לערבות הצפון :) 

        30/11/09 07:33:

      צטט: תנא 2009-11-30 06:52:16

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך

       

      אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .

       

      יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .

       

       


      לא חיבים להבין "למה התכוון המשורר", השיר, מרגע שנכתב ופורסם מקבל את משמעותו מן העין הקוראת, מהאסוציאציות והתחושות של כל קורא וקורא. וזה יפה - לחבק ענן...

      עודד, אני תמיד נהנית לקרוא את השירים שלך, תודה.

      מבחינתי לפחות זה היה מעליב אותי ואת האינטלגנציה של עודד אם הייתי קורא ולא מבין .

       

      וזה מה שקרה .

       

      אני חושב שזה ממש מביש את האינטילגנציה לקרוא משהו ולא להבין בשלומותו .

      ולכן חייבים להבין ! יש מבין?

        30/11/09 07:26:


      עודד הנודד

      יופי של שירה ומדרון

      דימויים יפים בשירך

      לך התודה

      שוב אשוב

      חֲלִיל חֹרֶף נוֹשֵׁף רוּחַ

      אֲשַׁחֵר עַד כְּלוֹת פְּנֵי יוֹרֶה רַעֲנָן

        30/11/09 07:03:


      עוידד

      מקסים

       

      אגב כך, הצבע הצהוב של מדרון מחשבתך

      מסמל על דרגה רוחנית גבוהה עד מאוד (-:

       

        30/11/09 07:01:


      אני אוהבת את החורף, את השמש ואת עוצמתו של הטבע, כפי שהם רוקדים ומתנגנים בנשמתך.

      :-))

        30/11/09 06:59:

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בֵּין קוֹץ דַּרְדַּר וּשְׁחוֹר בַּזֶּלֶת

       

      המחשבה הופכת להיות חלק מהנוף.

       

      הצהוב צבע השולט בקיץ והקוצים והדרדרים גם הבזלת, כפי שהם יכולים להיות מורדות הגולן, הם יכולים להיות מטאפורות במחשבותיו של האדם...הממקש לו מעט חורף...

       

      להתענג על הבוקר

        30/11/09 06:52:

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך

       

      אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .

       

      יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .

       

       


      לא חיבים להבין "למה התכוון המשורר", השיר, מרגע שנכתב ופורסם מקבל את משמעותו מן העין הקוראת, מהאסוציאציות והתחושות של כל קורא וקורא. וזה יפה - לחבק ענן...

      עודד, אני תמיד נהנית לקרוא את השירים שלך, תודה.

        30/11/09 06:44:

      בַּמִּדְרוֹן הַצָּהֹב שֶׁל מַחְשַׁבְתִּי

      בְּשַׂלְמַת אוֹר מְלֻבֶּנֶת

      יָבוֹא שֶׁמֶשׁ כִּמְכַשֵּׁף פֶּרֶא

      מַרְקִיד אֲלֻמּוֹת אֵשׁ

      בְּקֶצֶב הָאוֹב

       

      יפהפה! שירה לירית קסומה.

        30/11/09 06:29:

      צטט: ,תשוקי 2009-11-30 06:26:40

      מי שיודע לכתוב יודע לכתוב גם בצהוב.

      יש ציור ארצישראלי. אבני, שטרייכמן,

      אריות שנות ה-40 /50 השיר הזה

      נכנס בליסטה הזאת. שיר כל כך אוהב

      ארץ ישראל של ארבע עונות השנה.

       

      תודה ר' עוידד

       

      שוקי

       

      תודה מקרב-לב, ר' שוקי

       

        30/11/09 06:26:

      מי שיודע לכתוב יודע לכתוב גם בצהוב.

      יש ציור ארצישראלי. אבני, שטרייכמן,

      אריות שנות ה-40 /50 השיר הזה

      נכנס בליסטה הזאת. שיר כל כך אוהב

      ארץ ישראל של ארבע עונות השנה.

       

      תודה ר' עוידד

       

      שוקי

       

        30/11/09 06:16:

      צטט: סטטיקה1 2009-11-30 06:13:36

      לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך

       

      אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .

       

      יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .

      חבל שלא הבנת. זה בסך הכל שיר פשוט למדי

       

        30/11/09 06:13:

      לא הבנתי לעומק מה שכתבת , וזה הדבר הכי נכון לכתוב לך

       

      אני לא חושב שאיש יכול להבין את הרגשות שלך חוץ ממך ולא משנה עד כמה המילים ינסו להתקרב לכך הם תמיד יחטיאו את המטרה , כי להגיע לעומק הרגש בעזרת מילים הוא כמו לנסות לחבק ענן .

       

      יחידים בני סגולה מסוגלים להביא לידי כתב את נבכי פנימיותם באופן שגם בורים כמוני יכולו להנאות מהפירות .

        30/11/09 05:41:

      צטט: רסיס דימעה 2009-11-30 05:38:05

      אהבתי*

      תודה, דבי

       

        30/11/09 05:40:

      צטט: גרייס ל 2009-11-30 05:28:12

      ענוג הוא הלילה ,השמש עוד לא זרחה .את מחול האוב נרקוד בערוב ימינו יקירי

      אמן כן יהי רצון

       

        30/11/09 05:38:

      אהבתי*

        30/11/09 05:28:
      ענוג הוא הלילה ,השמש עוד לא זרחה .את מחול האוב נרקוד בערוב ימינו יקירי

      פרופיל

      עודד השודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין