שושי שמיר
פוסטים פופולאריים
-
סימנים פשוטים: שירה צריכה קהל אנונימי
21/5/10 | 912 צפיות
-
שיר אהבת המשוררת
8/12/12 | 797 צפיות
-
מזל טוב לצבעוני שחור צבעוני
19/3/09 | 5786 צפיות
-
סימנים פשוטים: היי שלום
2/6/12 | 966 צפיות
-
שירי מקום לתיקון: מושבת קוורץ
28/10/09 | 988 צפיות
-
סיפור: דלת סגורה בחדר של ילדה
8/10/09 | 1335 צפיות
פוסטים אחרונים
- שיר - ע'גמי 5/1/14
- דיני לכתוב 29/12/13
- מחפשת שֵׁם 23/12/13
- שיר - אילמת לא מלידה 13/12/13
- שיר - מה תעשו לי? 6/12/13
- בכה בחה בחק 29/11/13
שיר מן האופל המתוק
| בתמונות: שי-חיים בני ז"ל וחמוטל-יסמין בתי תבדל"א
השיר הזה ביקר כאן לפני חודשים רבים. עכשיו הוא כאן, מוקדש לנער שאליו נכתב, שי-חיים, שיום מותו ה-13 חל היום. |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב כואב ומרגש.
בַּמִּזְרָח מִתְמַתֵּחַ כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ
לְאִיטוֹ מִתְעוֹרֵר הַיּוֹם הַבָּא,
וְאַתָּה, זִכָּרוֹן שֶׁבְּשַׁמָּיו נֶחְבָּא
מְחַכֶּה לְהִזְדַמּנוּת לְהִתְגַלּוֹת
כִּי חַיִּים מְבַקֵּשׁ הוּא
יקירתי,
אין באמתחתי מילים לתאר את הרגשתי.
שיר נפלא לזכרו של שי ואת חיזקי ואימצי!
שושי יקרה..
שירך ריגשני עד דמעות.
את כותבת כל כך יפה וכל כך מרגש ולי אין מילים של נחמה.
רוצה לשלוח לך חיבוקים ונשיקות ולאמצך אל ליבי.
האבדן שלך לא יפוצה לעולם וצריך לחיות עם זה וכל מילה של נחמה לא קיימת בלקסיקון.
מאחלת שאלוהים יתן לך כוחות להתמודד עם השכול הזה. הכאב קשה מנשוא.
רפאלה*
שושי יקרה,
שיר מרגש ונוגע,
משיב רוח עצבות יחד עם קדושה וטוהר של מלאכים.
תודה
שושי
איני מאחל לאיש להיות הורה שכול, מאחר שאיני יכול לחשוב על דבר נורא יותר, ועל התמודדות קשה יותר. כך גם הגעגוע והכמיהה הצורבת בבשר ומקעקעת את הנשמה, כל מה ששירך המופלא מביע כאן.
יהי זכרו ברוך אמן!!!
13=אהבה
שושי יקרה!!!
אין דבר יותר כואב מאשר אובדן ילד
כל אובדן הוא כואב
אך לא ניתן להשוות עם אובדן בן!
זה חלק מגופך שנתלש מתוכך
קשה להסביר במילים את מה שאתה מרגישה
אבל דרך השיר מרגשים את הכאב שלך
יהי זיכרו ברוך.
המשך שבוע טוב לך יקירה.
לִפְעָמִים מְטַיֶילֶת לִי בַּלַּיְלַה
גַן אֲפֵל, וְהָרוּחַ מְבִיאָה
זִכָּרוֹן, זִכָּרוֹן עַל כְּנַף הָרוּחַ בָּא,
הוּא חוֹצֶה אֶת מֶרְחַק הַזְּמָן אֵלַי
שושי,
אין מלים להביא כאב וגעגוע,
הזכרון הוא הגעגוע
והגעגוע הוא הזכרון.
יהי זכרו של בנך, חיים-שי, ברוך
כך בדיוק נראה מלאך...*
יהי זכרו ברוך.
מצטרף לתקווה ולשאיפה הזו
תומר
שושי,
ישנם תנאים מסויימים בהם הזיכרון מתעורר.
נדמה שהשיר מבטא רגע שכזה.
זהו רגע שבו הפנטזמטי מקבל ממשות.
שירך הזכיר לי את המעמד שבו שקספיר
מעמיד את המלט לנוכח רוח אביו המלך.
אלא שבשיר שלך יש יסוד רך יותר;
אצלך מרכיב הזיכרון נע בין שתי הארות:
זו של אור הירח הקר וזו של הנץ החמה.
ובין שתי ההארות ישנה התעוררות אל
בוקר חדש.
קראתי גם את הפוסט הנלווה.
יש בו כוח מעצם ההתייצבות שלך חוצת הגבול
ביחס למושגים נורמטיביים.
זו חציית גבול שלא בחרת בה, והיא,
במר גורלך, התאפשרה לך כשהיא נושאת עימה
כדבריך 'קדושה' (לא צפויה).
נגע בי,
חובב
לפעמים יש תכנים,
שאין מילים,
רק להדליק נר,
ובדממה להיזכר...
*
תמיד תהיינה שנות הנער הזה
כשנות נצח הזיכרון וגופו מוגן לנצח
בנצח האדמה המחבקת
ומדמעתך רק פרח מופלא ינבוט .
האמיני לי...טוב שיר טוב לא-מנוקד משיר טוב מנוקד לא-טוב...:-) תחשבי על זה...
בחיוך של יסמין יש את החיים כולם.
זוכרת אותה צוחקת צחוק גדול.
אני
נגע מאוד ללבי*
שושי יקרה
כל כך מרגש
ומלא בגעגועים
מחבקת אותך חזק
ו.........אין לי מילים
כי לא נראה לי שהכאב
פוחת עם השנים.
אסתי
הוּא חוֹצֶה אֶת מֶרְחַק הַזְּמָן אֵלַי
מִתְקָרֵב, כּוֹכְבֵי עֵינָיו זוֹרְחִים,
יהי זכרו ברוך!
פוזית*
כשקראתי את הכותרת לשיריך, תמהתי בלבי, האם יש אופל מתוק? והתשובה ברורה כשמש. אין . מצאתי כאן געגוע לשי, געגוע מלטף במילותיך. השכול הוא מצב נוראבארץ שלנו ויש לו כמהרבדים:שכול ממלחמה ושכול ממחלה לכאורה אותו צליל נשמע משתי המילים. אבל זה רק לכאורה. הכאב נשאראותו כאב, גם אם תייפי אותו במילים. חסרונו- חסרך, נוקבים בשיר
בַּמִּזְרָח מִתְמַתֵּחַ כְּבָר הַשֶּׁמֶשׁ
לְאִיטוֹ מִתְעוֹרֵר הַיּוֹם הַבָּא,
וְאַתָּה, זִכָּרוֹן שֶׁבְּשַׁמָּיו נֶחְבָּא
מְחַכֶּה לְהִזְדַמּנוּת לְהִתְגַלּוֹת
כִּי חַיִּים מְבַקֵּשׁ הוּא
קטנות מילותיי מול עוצמת מילותייך. יהי זכרו ברוך. אשוב
אין מילים...מחבקת אותך וחשה את כאב געגועייך במילותייך הנוגות
יהי זכרו ברוך.
נירית
שושי, התמונות העבירו בי צמרמורת של ריגוש. המילים עוד יותר
תעבירי ממני לחמוטל חיבוק גדול.
ואותך אחבק במילת הערכה עצומה על כוחותייך הנפשיים כאמא, ותודה על המילים האמיתיות והמדהימות בכנותן.
בוריס
כי חיים מבקש הוא ..
חזק..
*
שושי היקר,
מה ניתן להגיד?...
נצבט ליבי למקרא מילותייך
ונחמה איני מוצאת.
שולחת חיבוק ומרכינה ראשי בעצב לזכרו
שורות יפות כמו גם מרגשות.
תעתועים, מתעתע הזמן בנו,
אומרים הזמן מקהה,
אין לך שקר גדול מזה,
הזמן אין זו בלבד שאינו מקהה,
הוא אף מחדד...
בני
אין אדם שיבין
הקריעה היהודית הסימבולית היא הגדרה מדוייקת
אפשר להכליב
אפשר להטליא
אפשר לשים רטיה
אך לעולם הקרע קיים
ומכאיב
וכואב לכל אוהבייך
לחוש אותך בצערך
מחבקת בכל לבי
לאה
"סוד הגאולה בזכירה"
יש מן הנוגה בנוגות ובנגיעה
שיר נוגע מלא בנוגה
שוקי
געגוע טבול באור.
והאור ינחמך.
כתוב יפיפה!
ע
שושי בוקר טוב ,
אהבתי את כתיבתך.
התחברתי אל מילותייך המרגשות
שמדברות אליי..
הרצון להדחיק כדי לא לחוש כאב..
הרצון לזכור ולהתגעגע..
הכל מתערבב וחי בתוכנו
כמו במערבולת רגשות..
יום טוב לך, יקירה !
הוּא חוֹצֶה אֶת מֶרְחַק הַזְּמָן אֵלַי
אני תמיד מרגישה שאני זו שחוצה את מרחק הזמן אליו, שהוא מחכה לי.
כתבת כדרכך, כאן וגם על 'פרידות'. ואת דרכך, בכתיבה וגם באבלות, אני אוהבת ומעריכה.
שושי יקרה
אין קשה מהשכול
חייתי עם אמא
שידעה שכול טרם לידתי.
זה ליווה אותה עד סוף ימיחייה.
כנראה שכשאלוהים תכנן
את המערך הרגשי שלנו
הוא לא הטיב לבנות
מנגנון הקלה לאובדן ילד.
כי כפי שאני ראיתי ונכחתי
הכאב לא באמת נעלם עם השנים
או "הזמן לא מרפא",בניגוד
לכאבי פרידה אחרים.
ולכן אין נחמה לאובדנו
יש רק אופציה לחיות טוב יותר
עם זכרו.
הוא היה יפה מאוד.הצילום
מבטא צד מלאכי שהיה בו.
יהי זכרו ברוך
מקווה שתדעי הרבה שמחות בחייך.