היה לו מקום........ היתה לו פינה והכל היה בטוח. אמר לי... אמרתי לו...אז אמר לי.... ואמרתי לו - לך!!! אז כתב לי היום אחרי שנתיים
"כשאת היית " כשאת היית השיר ולא סיבה לשיר כשאת היית פתאום ובינתיים, כשאת היית השיר ולא סיבה לשיר, כשאת היית סלעים, ברזל וציפורנים. כשאת היית הקיר, כל בית שבעיר, פרחים ואלמוגים ואש ומים- איך את שתי עיניך כמו בעת בציר, דשתי בעיני עד שהפכו ליין. פנס הרחובות אדום-ירוק האיר כל פרט של נשיקה ושל שילוב ידים. כשאת היית השיר ולא סיבה לשיר, כשאת היית ציפור עומדת בשמים. מה אתם אומרים? |
