דמיון מודרך

 מהו דמיון? זהו תהליך החשיבה המעורר שימוש בחושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם, תנועה ומגע. זהו מכניזם המקשר בין תפיסה, רגש ושינוי גופני. הדמיון משפיע על הגוף בדרכים רבות: זיכרון ריח מסוים מעורר מיד את הרגשות הקשורים למקומו של הריח בעבר שלנו. אצל ספורטאים שמדמיינים תחרות בה הם משתתפים משתנים גלי מוח, לחץ הדם עולה ובלוטות הזיעה הופכות לפעילות. בגלל אפקט משמעותי זה שיש לדמיון על הגוף, הוא משחק תפקיד חשוב באספקטים השונים של החיים, של הבריאות ושל החולי.

 ניתן לעשות הבחנה בין שני סוגי דמיון: דמיון אבחוני ודמיון תרפויטי. שני סוגי דמיון אלו שימשו לריפוי במשך אלפי שנים ברפואה העממית. דמיון אבחוני מבוסס על הרפיה, מאפשר לדימויים ספונטאניים לעלות בעוד שדמיון תרפויטי מייצג את המרכיב המרפא ומשמש לתהליכים כמו הפחתת כאב, השמדת וירוסים וחיידקים, קירור אזורים חמים, הרפיית אזורים מתוחים, הזרמת דם למקומות הזקוקים להזנה, הזרמת אנרגיה למקומות עייפים וכדומה.

שימוש בדמיון הוא תהליך פשוט שבו יוצרים צורה מחשבתית בעלת מאפיינים של אירועים כמו אלו הקיימים במציאות היומיומית. אולם, בניגוד למציאות המוחשית הזו, התמונות המחשבתיות אינן בעלות ממשות אך הן בעלות אנרגיה ותפקידן לפעול עבורנו כסוכני ריפוי. בעזרת האנרגיה שברשותם הם מעוררים תהליכי ריפוי.

 ישנם ארבעה מרכיבים הקשורים להכנת התודעה לריפוי בעזרת הדמיה:

1.  כוונה - הדמיה קשורה באופן ישיר לכוונה, הפעולה המנטאלית הממקדת את תשומת ליבנו. היא מבטאת את מה שאנו שואפים להשיג. כאשר מבצעים תרגיל הדמיה, יש להתחיל בהגדרת הכוונה ובהבהרה מה רוצים להשיג בתרגיל. זהו מעין תכנות התודעה כדי שתתמקד בתהליך שעליו עובדים. על ידי השימוש בדמיון מכוונים את הרצון פנימה כדי למצוא דרכים חדשות שיובילו לבריאות טובה יותר ולאיכות חיים.
2. השקטה - סביבת הריפוי דורשת שני סוגי השקטה: חיצונית ופנימית. שקט חיצוני עוזר להתרכז במשימת ההתכנסות פנימה. המרכיב הפנימי של ההשקטה הוא הרפיה. המטרה היא לדמיין ולזכור אך לא להיות בהרפיה עמוקה אלא להיות במצב תודעה של תשומת לב וערנות מוגברת.
3. טיהור - הטיהור ההכרחי לפעולת הדמיה הוא טיהור גופני וגם טיהור נפשי. משמעותו היא ההחלטה להישיר מבט פנימה ולהיפתח להבנה של מה שהגוף והרגש אומרים. על ידי שימוש בדימויים ניתן לטהר את ההכחשות, האשליות ולראות בבירור דפוסים הרסניים. אז ניתן להתייצב ישירות מול הקושי ולהניע תהליך של שינוי. טיהור הוא חלק מהריפוי ויחד הם מפנים מקום להיווצרות דפוסים חדשים ובריאים.
4. שינוי - תורת הקוונטים המודרנית אומרת שמה שאנו חווים בסובייקטיביות כזמן  ותפיסתנו החלקית את המציאות, הם בעצם זרימה מתמשכת של שינוי. לפי תורת הרפואה הסינית, מחלה היא חסימה בזרימה ובמילים אחרות, התנגדות לטבעם המשתנה של הדברים.  אנשים שמתרגלים דמיון מודרך מספרים שהשיפור מגיע עם ויתור על רעיונות, תפיסות והנחות מראש על עצמם ועל אחרים. הדמיה וזרימה עם תהליך השינוי קשורות בקשר בלתי נפרד. הדבר מנוגד להתנסות הרגילה בה אנו נקשרים למצבים מקובעים שלהם אנו מחברים שיפוט ומשמעות מזיקים. פעולת הדמיה היא התחלת תהליך שחרור כדי שאפשר יהיה לחיות בקלות עם השינוי (דמיון מודרך,אפשטיין, 2000).

 הדמיון יכול לשמש ככלי לבניה מחדש של משמעות הניתנת למצב מסוים, כך שהוא אינו מהווה איום או מקור למתח. כתוצאה מכך מושגת הפחתת מתח ורגשות שליליים וגם הפחתה בתגובתיות שמעוררים מצבי מתח. לאור זה, שימוש בדמיון יכול להוות גישה למניעת או הפחתת התנהגויות הנגרמות או מוחרפות על ידי מתח. דמיון מודרך יכול לשמש ככלי לשינוי התנהגותי כיוון שהוא נחשב כמתווך בין הגירוי לתגובה. ככזה הוא מצוי בחברת מושגים כגון: למידה, הנעה, זיכרון ותפיסה. המשותף לכולם הוא שהינם בלתי נראים אולם נחשבים אמיתיים וניתנים לשינוי.