כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    להעז, לחלום, להגשים!

    פשוט אני,
    ללא מסיכות,
    ללא קליפות,
    מדבר על הכל ומאפשר הצצה
    אל עולמי דרך מילותיי.

    מניפולציה רגשית

    23 תגובות   יום שלישי, 1/12/09, 11:47

    אתה חלש. אתה פוחד. השילוב ההרסני הזה גורם לך לפגוע ביקרים לך מכל.

       

    לפני כך וכך חודשים, מעלת בשבועת האמונים שנשבעת בפני האחת לה הבטחת שלנצח תאהב אותה, ורק אותה. השקת אותה מהיין, ענדת טבעת על אמתה, קידשת אותה ושברת את כוס הזכוכית מול מאות מוזמנים שהביטו בכם בהערצה.

       

    בגדת בה. הפרת את אחת מעשרת הדיברות. נאפת בלי בושה, בלי רחמים, בלי לחשוב על ההרס והחורבן שזה יביא למשפחתך. היית שתוי באותו ערב, נשבעת שזו מעידה חד-פעמית, האומנם?

       

    היום, כשאתה חבול, חולה ומוכה, אתה מבקש מחילה. וכשזו לא מגיעה, אתה מתחיל עם אחת מהמניפולציות הרגשיות שתביא לימים שיבואו - הרס על משפחה שלמה. אתה מגיע אליה בסופי שבוע ומבקש להישאר יותר שעות מבעבר, אתה מכיר את חולשותיה, יודע שתעשה הכל למען ילדיה, יודע שבעצם העובדה שיזכו לשעות מרובות עמך, הם יחושו שהנה המצב בבית משתפר ושאוטוטו הוריהם יעשו 'קמבק'. בתוכך אתה יודע שזו אשליה, שהיחסים בינך ובינה כבר לעולם לא יהיו כבעבר, אבל אינך בוחל באמצעים לאחר שהאחת עמה בגדת זרקה אותך ממפתן דלתה.

       

    כבן להורים גרושים הרשה לי לומר לך משהו: האשליה הזו שאותה הנך מבקש לטעת בילדיך, גורמת להם לנזק שילווה אותם שנים ארוכות קדימה. המניפולציות הרגשיות הללו גרמו להם להציב אולטימטום לאמם המסורה, 'או שאבא חוזר או שנעזוב את הבית' כך אמרו לה, ומשלא נכנעה לסחטנות הרגשית הזו, הם עזבו בברכתך הזדונית. גם לו הסכימה אמם לקבל אותך בחזרה, אתה באמת חושב שתוכל להחביא מהם את חוסר אושרה? את חוסר אהבתה לך? את מבטה הכנוע? את העצבות הקורנת מעיניה? אתה באמת מאמין שהכל יחזור לקדמותו?

       

    ילדים, קטנים ככל שיהיו, תמיד יספגו את המרירות שיקרינו הוריהם. תת-המודע שלהם ינצור את אותם

    המראות ויתרגמם לתמונה פסטורלית ואידאלית, והתוצאה: סביר מאוד להניח שגם אותם תלווה זוגיות דפוקה ביום מן הימים, אלא אם כן הם ישכילו לעשות עם עצמם עבודת מודעות עמוקה ומחייבת, עבודה שתנחה אותם להשאיר את העבר מאחור וליצור קשר בריא הרבה יותר, קשר ממקום של אומץ ולא ממקום של חולשה.

     

    מזל טוב.

    הצלחת.

    חלק מהילדים עברו אליך.

    גרמת לחורבן מתמשך שילווה את עתידם.

     

    ****************

      

    את חלשה. את פוחדת. השילוב ההרסני הזה עלול לגרום לך לפגוע ביקרים לך מכל.

      

    אתמול הם עזבו את ביתך לאחר שסירבת להיכנע לדרישת אביהם שהועברה באמצעותם. מצד אחד יש בך כעס רב ומידה מסוימת של אכזבה, מצד שני, לאחר יומיים שלא ראית אותם, הרגש משתלט על ההיגיון,

    וכשזה נמהל בזה, הדרך לכניעה קצרה מתמיד.

      

    כבן להורים גרושים הרשי לי לומר לך משהו: שאלי את עצמך מספר שאלות בסיסיות: איזו זוגיות את רוצה שילדייך ייקחו כמודל לחיקוי? איזו תקשורת זוגית את רוצה שיעתיקו? האם הם רואים אהבה? האם הם רואים פרגון? האם הם רואים חיבה? האם הם רואים ניצחון או שמה רואים הם הנצחה? האם הם רואים ניצוץ של אושר בעינייך?

     

    אני מניח שאת יודעת את התשובות. אז תני לזה קצת זמן, וכשיראו שסביבת המגורים של אביהם אינה מתאימה להם, הם ישובו כלעומת שהלכו. ההיי חזקה אישה יקרה, הם סה"כ בודקים את הגבולות שלך, אך אל תתני להם לנהל אותך משום שזה בדיוק מה שרוצה אביהם להשיג.

     

    ****************

      

    אתם חלשים. אתם פוחדים. כל שברצונכם הוא שאמא ואבא ישובו להיות ביחד.

      

    האמינו לי שזה גם מה שרציתי יותר מכל כאשר הייתי בגילכם. היום אני יודע שלו הדבר היה קורה, לא הייתי זוכה לכתוב לכם את מילותיי. אני גם יודע שיש חשש יותר מסביר שהייתי גרוש, או חי במירמור, או אולי שניהם יחד. תודה לאל על שהביא לידיעתי את הזכות לבחור, לבחור להשאיר את העבר מאחור וללמוד מהטעויות של אלה שהביאו אותי לעולם ונזכרו מאוחר מדי.

     

    ****************

     

    להישאר יחד למען הילדים

    להישאר יחד למען הילדים

    להישאר יחד למען הילדים

     

    כמה פפפפפפפפפפפפאקינג טעויות נוספות עוד תעשה על מנת להבין שאתה טועה???!!!

     

    עצוב לי עליך. ובנוגע לרחמיי, הם מוקדשים אך ורק לילדך.

     

    ****************

     

    מוקדש לך אב חלש ומסכן, ולכל אותם אבות שבשיא הטיפשות מותירים את נשותיהם כמסורבות גט ואת ילדיהם כמסורבי מודל בריא לחיקוי.

     

    מילות השיר מוקדשות לך...ואת תדעי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: גל מהאוקינוס 2009-12-09 10:01:45


      יפה כתבת אחי היקר.

      גלגוללללל

      סבבה לראות אותך ב'קפה' אחי.

      ותודהההההה.

       

        9/12/09 10:01:

      יפה כתבת אחי היקר.

      צטט: שולה החתולה 2009-12-05 15:48:47


      שילכו קיבינימאט, כל האבות ה"מסכנים" האלה.

      מסכנים בכאילו. ובפועל, לא מסכנים ולא נעליים.

      אבא שבאמת אוהב את הילדים ורוצה עבורם רק טוב, בחיים לא יעקור אותם מאמא.

      (אלא אם יש מקרים יוצאי דופן, כגון אם נרקומנית, אלכוהוליסטית או זונה שמזניחה את הילדים, מרעיבה אותם או מתעללת בהם בכל צורה אחרת).  

      למשל, הגרוש שלי אינו טיפש כלל וכלל. הוא יודע מה טוב עבור הבן. הוא מתמיד בביקורים שבועיים, עושה לילד את ה-good time שלו ומשיב אותו הביתה שמח וטוב לב. ואין שום מיגוד אינטרסים, האבא והילד מרוצים.  

      הייתי משלם הון על מנת שאותו אב עליו נכתבו מילותיי,

      יקרא את התגובה שלך.

       

      בעצם חבל על ההון שלי,

      הוא כל כך אטום שספק אם יבין בכלל.

       

      עצוב  :(

       

      תודה חברה טובה.

      סופ"ש נעים.

       

        5/12/09 15:48:


      שילכו קיבינימאט, כל האבות ה"מסכנים" האלה.

      מסכנים בכאילו. ובפועל, לא מסכנים ולא נעליים.

      אבא שבאמת אוהב את הילדים ורוצה עבורם רק טוב, בחיים לא יעקור אותם מאמא.

      (אלא אם יש מקרים יוצאי דופן, כגון אם נרקומנית, אלכוהוליסטית או זונה שמזניחה את הילדים, מרעיבה אותם או מתעללת בהם בכל צורה אחרת).  

      למשל, הגרוש שלי אינו טיפש כלל וכלל. הוא יודע מה טוב עבור הבן. הוא מתמיד בביקורים שבועיים, עושה לילד את ה-good time שלו ומשיב אותו הביתה שמח וטוב לב. ואין שום מיגוד אינטרסים, האבא והילד מרוצים.  

      צטט: אורית גפני 2009-12-03 20:27:50

      ע צ ו ב  !!

      כל כך עצוב  !!

       

      ו... אפשר אחרת... בהחלט אפשר אחרת...!!

      לא לאבד תקווה - האהבה קיימת - ולכל אחד מגיע את הטוב ביותר !!

       

      אייל - הידע והכתיבה שלך - מעוררת הערצה !

      ת ו ד ה  ל ך  !!

      ברור שאפשר אחרת אוריתי,

      יש ים זוגות שפתחו פרק ב' בחיים,

      פרק מוגשם יותר, אוהב יותר, ממומש יותר,

      מאושר יותר, אמיץ יותר.

        

      איך אמרת?!  לא לאבד תקווה ולשאוף לטוב ביותר?!

      זה מה שאני מאחל לאלה שעליהם נכתבו מילותיי.

      אמן על מילותייך.

         

      תודה יקירה שלי וסופ"ש נעים.

       

        3/12/09 20:27:

      ע צ ו ב  !!

      כל כך עצוב  !!

       

      ו... אפשר אחרת... בהחלט אפשר אחרת...!!

      לא לאבד תקווה - האהבה קיימת - ולכל אחד מגיע את הטוב ביותר !!

       

      אייל - הידע והכתיבה שלך - מעוררת הערצה !

      ת ו ד ה  ל ך  !!

      צטט: גדי מאסטר 2009-12-03 14:10:59


      עצוב מאוד מה שאתה מתאר. חבל שכך הדברים באמת נראים בחלק מהמקרים. רצוי שהם יראו שונים אחרת איך נוכל כך לחיות?

      גדי

       

      ברור שרצוי שיראו שונים,

      אבל במקרה שלהם אין שום דבר

      שיקרב בינהם, למעט דבר אחד

      והוא הפחד.

        

      באמת עצוב.

       

      תודה על תגובתך ידידי.

      סופ"ש נעים.

        3/12/09 14:10:


      עצוב מאוד מה שאתה מתאר. חבל שכך הדברים באמת נראים בחלק מהמקרים. רצוי שהם יראו שונים אחרת איך נוכל כך לחיות?

      גדי

        3/12/09 09:30:

      צטט: חולם, מעז, מגשים! 2009-12-03 08:44:13

      צטט: Cleopatra 2009-12-03 07:11:54


      ואוו.. איזה מצב לא נעים.

      כל כך קשה לנהוג על פי מה שבאמת צריך כשמעורבים ילדים..

      ואני מדברת על העובדה שילדייה הלכו ממנה..

      אני בהחלט לא מסכימה שתכנע לסחיטה רגשית

      אבל בהחלט מצב שקשה מאוד לתת דעה חד משמעית ונחרצת מבלי לדעת את העובדות לאשורן.

       

      הלוואי והורים ישכלו להבין את האחריות שלהם לעיצוב החיים של ילדיהם.

       

       

      שרוני,

      מצב בהחלט לא נעים. אין כאן שחור או לבן,

      זו הסיבה שעליהם להיעזר באנשי מקצוע על מנת

      שיעזרו להם למצוא את הנתיב הנכון להם כמו גם

      לילדים שלהם.

        

      אהבתי את המשפט שמירקרתי.

        

      סופ"ש נעים.

      תזכירי לי מתי את באה לקפה? (שכחתי פשוט, הגיל

      את יודעת)   :-)

       

       

      איילי..

      זה כבר לא סתם רצון זה כבר צורך לראות אותך.. (-:

      מקווה שיסתדר במוצ"ש..

      (אם אתה בבית כמובן).

       

      ו.. לא.. אני לא יודעת לגבי הגיל..יש בנינו כמה חודשים הפרש. אצלי עוד הכל צלול (-:

       

      צטט: Cleopatra 2009-12-03 07:11:54


      ואוו.. איזה מצב לא נעים.

      כל כך קשה לנהוג על פי מה שבאמת צריך כשמעורבים ילדים..

      ואני מדברת על העובדה שילדייה הלכו ממנה..

      אני בהחלט לא מסכימה שתכנע לסחיטה רגשית

      אבל בהחלט מצב שקשה מאוד לתת דעה חד משמעית ונחרצת מבלי לדעת את העובדות לאשורן.

       

      הלוואי והורים ישכלו להבין את האחריות שלהם לעיצוב החיים של ילדיהם.

       

       

      שרוני,

      מצב בהחלט לא נעים. אין כאן שחור או לבן,

      זו הסיבה שעליהם להיעזר באנשי מקצוע על מנת

      שיעזרו להם למצוא את הנתיב הנכון להם כמו גם

      לילדים שלהם.

        

      אהבתי את המשפט שמירקרתי.

        

      סופ"ש נעים.

      תזכירי לי מתי את באה לקפה? (שכחתי פשוט, הגיל

      את יודעת)   :-)

       

        3/12/09 07:11:


      ואוו.. איזה מצב לא נעים.

      כל כך קשה לנהוג על פי מה שבאמת צריך כשמעורבים ילדים..

      ואני מדברת על העובדה שילדייה הלכו ממנה..

      אני בהחלט לא מסכימה שתכנע לסחיטה רגשית

      אבל בהחלט מצב שקשה מאוד לתת דעה חד משמעית ונחרצת מבלי לדעת את העובדות לאשורן.

       

      הלוואי והורים ישכלו להבין את האחריות שלהם לעיצוב החיים של ילדיהם.

       

       

      צטט: levana feldman 2009-12-01 23:34:41


      אייל

      תמיד עצוב כשילדים משלמים מחיר

      עבור כל מיני גחמות של ההורים.

      אבל לא פשוט ולא חד משמעי.

      עצוב,

      לא פשוט,

      לא חד-משמעי,

      אבל לעזאזל...בינתיים יש כאן גוזלים

      שמשלמים מחיר, ולא זול.

       

      תודה לבנה,

      אוטוטו...סופ"ש נעים.

       

      צטט: ...blue 2009-12-01 22:49:02

      קשה להאמין שסיפורים קשים כאלה קורים סיבבנו..

      אולי אני נאיבי מדי

       

      אתה לא נאיבי אחי, אתה פשוט עשוי מזן נדיר.

      ותתפלא אבל יש לא מעט סיפורים כאלה לצערינו.

        

      תודה בלובלו.

      שרק נהיה טובים.

       

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-12-01 19:06:24


      סיפור מאוד קשה.

      לצערינו קורה במציאות (לא עלינו)

      אכן סיפור לא פשוט,

      אבל גם לא בלתי פתיר.

       

      תודה ניתי.

       

      צטט: זמנית משקיפה 2009-12-01 15:21:32

      צטט: אניתמר 2009-12-01 12:49:57


      אופפף..

       

      אבל אפשר גם אחרת.

      אפשר גם אחרת.

      אפשר.

       

      בבקשה תגיד שאפשר גם אחרת.

       

      אפשר אחרת... אבל לפעמים יש מצבים שבהם מרימים ידיים.. כמו האמא שאייל כתב עליה.. עצוב אבל קיים.

      הכי קל להרים ידיים, אבל הוויתור הזה

      יותיר אותה עם טעם מר של ספק ועם

      אונס רגשי דרך הילדים.

           

      אונס רגשי, פשוטו כמשמעו.

      ואם יש משהו שאסור שהילדים יראו הרי

      שזה המצב הזה. 

       

      מה עושים?

      הכוונה זוגית מקצועית או מגשר במקרה שזה

      בלתי הפיך.

       

      תודה על הביקור. ערב נעים.

       

      צטט: אניתמר 2009-12-01 12:49:57


      אופפף..

       

      אבל אפשר גם אחרת.

      אפשר גם אחרת.

      אפשר.

       

      בבקשה תגיד שאפשר גם אחרת.

       

      ברור שאפשר אחרת.

      תמיד ישנה האופציה של טיפול והכוונה זוגית,

      אך לשם כך דרושים נכונות, אומץ, פתיחות

      ורצון.

       

      תודה תמרי.

      צטט: פיצקית 2009-12-01 12:38:56


      אין לי הרבה מילים....

      רק יכולה לאמר שאתה מתאר מצב כואב, מאוד.

      לא יכולה לשפוט, יכולה לאמר רק שכולם סובלים במצבים האלה, גם ההורים, ובעיקר הילדים.

      גם אני לא שופט, ואין לי ספק שיש שם כאב רב.

      כולי תקווה שימצא פיתרון הולם, ולו למען שהנזק

      לילדים הללו ימוזער.

       

      תודה פיצקית וערב נעים.

       

        1/12/09 23:34:


      אייל

      תמיד עצוב כשילדים משלמים מחיר

      עבור כל מיני גחמות של ההורים.

      אבל לא פשוט ולא חד משמעי.

        1/12/09 22:49:

      קשה להאמין שסיפורים קשים כאלה קורים סיבבנו..

      אולי אני נאיבי מדי

        1/12/09 19:06:


      סיפור מאוד קשה.

      לצערינו קורה במציאות (לא עלינו)

        1/12/09 15:21:

      צטט: אניתמר 2009-12-01 12:49:57


      אופפף..

       

      אבל אפשר גם אחרת.

      אפשר גם אחרת.

      אפשר.

       

      בבקשה תגיד שאפשר גם אחרת.

       

      אפשר אחרת... אבל לפעמים יש מצבים שבהם מרימים ידיים.. כמו האמא שאייל כתב עליה.. עצוב אבל קיים.

        1/12/09 12:49:


      אופפף..

       

      אבל אפשר גם אחרת.

      אפשר גם אחרת.

      אפשר.

       

      בבקשה תגיד שאפשר גם אחרת.

        1/12/09 12:38:


      אין לי הרבה מילים....

      רק יכולה לאמר שאתה מתאר מצב כואב, מאוד.

      לא יכולה לשפוט, יכולה לאמר רק שכולם סובלים במצבים האלה, גם ההורים, ובעיקר הילדים.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל