הַחִבּוּק הָאַחֲרוֹן הָיָה עִם לְחִישָׁה

"בֶּאֱמֶת אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ"

יוֹם אַחֲרֵי

הַדֶּלֶת נִטְרְקֶהָ תּוֹךְ כְּדֵי מַכֶּה בַּבֶּטֶן הָרַכָּה

אִגְרוּף הַמִּלִּים שֶׁנִּשְׁמַע מִבַּעַד לְקַוֵּי הַתִּקְשֹׁרֶת

הַטְּרִיקָה..קוֹל הַטֶּלֶפוֹן הַתָּפוּס.

"אֱמֶת" זֶה לֹא מָה שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ לְסַפֵּר

מַתָּנוֹת לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לָתֵת,

לְהַגִּיד שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה לִי יוֹתֵר..מַשֶּׁהוּ שָּׂם לֹא בּוֹעֵר.

"אַתָּה לֹא אוֹהֵב אוֹתִי בֶּאֱמֶת כִּי...

אַתָּה לֹא מְכַבֵּד אוֹתִי בִּכְלָל

אַתָּה סָתַם חַלָּשׁ..מוּל שְׁמוּעוֹת מרושעות

וְאַתָּה בִּכְלָל ...לֹא"

אָז מָה זֶה הָיָה בְּחֵצִי שָׁנָה הָאַחֲרוֹנָה?