| הוא קורא לי : "מיקלה" ומנופף בידו הגדולה והשחומה המבצבצת מתחת למדים הכחולים שהוא לובש. בתקופה האחרונה בכל פעם שאני מגיעה לבית קפה אני רואה שהוא עובד, ואחרי הכניסה שלי למחשב אני מנופפת לו מעבר למחיצה שמפרידה בין עמדת המלצרים לעמדת שטיפת הכלים. הוא תמיד מחייך חיוך ענק כשאוזניות תקועות באוזניו וזה ישר מעלה בי חיוך ומשפר את ההרגשה. תומס נולד באריתריאה והגיע לארץ לפני כשנה וחצי. כששאלתי אותו אם "תומס" זה שמו האמיתי הוא ענה לי שזה שם מאוד נפוץ שם ותהיתי למה השם הזה, שמעלה בראשי תמונות של נסיכים אנגליים, יהיה כ"כ נפוץ דווקא שם.הוא בן 26 או 27 הוא לא יודע בדיוק, התאריך והשנה לא נרשמו, אבל מה שבטוח הוא נולד כמוני בחודש מספר 9 כפי שהוא מגדיר זאת. משפחתו בחלקה נשארה באריתריאה אבל חלק מאחיו עברו לגור במקומות שונים באירופה. הוא נוצרי אבל טוען שמאמין ב-10 אלוהים שונים. כששאלתי אותו למה הוא מקשיב באזניות הוא אומר שזו מוסיקה אריתראית, ושגם בבית בדרום ת"א הוא נפגש עם חברים והם אוהבים לנגן את המוסיקה הזו, תומס אחראי על הגיטרה.בהפסקות הוא יושב איתנו וצוחק, כולם מתים עליו ונראה לי כי יש בו משהו שעושה לכולם טוב. בעיניי העבודה שלו היא הקשה והמתישה ביותר. מעבר לשטיפת כלים, הוא גם מנקה שירותים וגם עוזר בכל פעם שצריך משהו, אם זה לסחוב דברים כבדים לנקות משהו שנשבר, בקיצור עבודה שחורה ובמקרה הזה זה לא רק ביטוי. אבל תומס תמיד חיובי אף פעם לא מתלונן, תמיד לוקח הכול בקלילות. בהפסקות הוא עוד מנסה לשפר את העברית שלו ומקריא לי משפטים מתוך "טיים אאוט", מה זה "העדפה" הוא שואל בעניין רב. הוא גם כותב מילים על פיסות נייר ומבקש שנתקן אותו. אוטודידקט אמיתי. אני שואלת אותו אם הוא מתגעגע לבית של באריתריאה ובלי להגיד מילה הוא מהנהן. אני לא בטוחה שאי פעם אני אצליח לראות את הצד הפחות שמח שבו או מילה אחת של שבירה, כי בשבילו זה משהו שהוא פשוט חייב לעשות ואין מקום למחשבות אם זה נוח או לא. זה תומס. (20.6.09) |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הוי מיקלה מיקלה
הוא שוה 300 הופעות של אביב גפן
את זה בחיים
אל תחמיצי
כתבת יפה.