יושבים לשתות קפה
במסעדה שעל המזח,
את מדברת יפה
עד שנמס הקרח
ואת אשה שפגשתי
בעיר זרה, לילה אחד מאוחר
כיוונתי את הגיטרה לפי
פעמוני הכנסיה בככר.

גשם יורד במרזבים,
נפתחו ארובות השמיים,
עשן עולה מן הבתים ‟
חורף

חורף אחרי ואני
עדיין חושב עלייך,
גשם יורד במרזבים,
עולות מן השמיים פנייך.

חלפו הרבה חורפים ומסתבר שאני עדיין זוכרת היטב - גוררת איתי חברות הלומות שרות צבאי להופעה ב"לוגוס" בת"א, חצי מטר מהבמה (נו, טוב, בלוגוס זה לא היה חוכמה...,) והעונג הצרוף. ושלומית שהעלימה לי את הקלטת "חצר פנימית" ונסעה איתה לדרום אמריקה לחצי שנה.

אחרי עשור וחצי נפגשתי שוב והליטוף בלב והשירה שפשוט יצאה ממני בקריאת השיר.... דברים טובים לא הולכים לאיבוד.