בלוגדין
מדיה חברית, מדיה חברתית, מדיה חברתית - משפטית, וקצת פובליציסטיקה.
פוסטים פופולאריים
-
על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות
13/12/10 | 1055 צפיות
-
עורכי דין וירטואליים ומיקור חוץ – הדבר החם הבא גם בישראל?
15/4/10 | 2428 צפיות
-
רשימת עורכי הדין המובילים והמשפיעים במדיה החברתית - משפטית בישראל
29/10/09 | 6277 צפיות
-
ענף משפטי חדש – עו"ד לענייני מדיה חברתית
30/1/10 | 1992 צפיות
-
עורכי דין ורשתות חברתיות
17/8/11 | 1117 צפיות
-
שידור הקלטת של גלעד שליט – פגיעה חמורה ובלתי חוקתית בפרטיותו – תגובה לעמדתו של אלוף בן ב"הארץ"
1/10/09 | 4149 צפיות
פוסטים אחרונים
- עורכי דין ורשתות חברתיות 17/8/11
- על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות 13/12/10
- 100 הבלוגים המשפטיים הטובים ביותר בשנת 2010 2/12/10
- שתהא לכם שנה טובה וזהירה ברשת 6/9/10
- סטודנט למשפטים? מה אתה עושה למען מיתוגך וקידומך במדיה חברתית? 17/5/10
- social media policy - תקנון להתנהלות ארגונית במדיה חברתית 10/5/10
למה לחסום? שתף - מדוע כדאי למעבידים לאפשר גישה לרשתות חברתיות במקום העבודה:
את המאמר הזה אפשר להתחיל גם בפסקה האחרונה ולמרות זאת אמליץ לך המעביד לקרוא את כולו....
לאחרונה נתקלתי בידיעה בדה מרקר ולפיה:
" 54% מהחברות בארה"ב דיווחו כי אסרו על עובדיהן לעשות שימוש ברשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק , טוויטר, מייספייס או LinkedIn בשעות העבודה" .
מיותר לומר שגם בישראל המצב דומה (ואולי אף גרוע יותר). רק השבוע נתקלתי בהודעה תמוהה מעורכת דין ישראלית אחריה אני עוקב בטוויטר: "היי חברים, הכל בסדר אצלי, סליחה שנעלמתי, המשרד חסם את הגישה לטוויטר...".
אם כן, האם חסימת הגישה לרשתות חברתיות וכפועל יוצא חסימת האפשרות לאינטראקציה מקוונת במדיה חברתית נכונה למעביד?
ההנחה השגויה של מעבידים רבים אומרת בערך כך: האינטרנט הוא צרה צרורה. העובדים "משחקים" שם כל היום בהחלפת מיילים, בצ'אטים, בתגובות לפוסטים, בפוקר, וברכישת זרעי אבטיח וירטואליים וכל זאת במקום לעבוד כמובן.
הטעות שבתפישה כזו היא בעצם הגדרת האינטראקציות ברשת כ "משחק" מבלי לראות את האפשרויות הרבות למינוף האינטראקציות במדיה החברתית לטובת העסק.
אמנם, בעידן הסוליטר 1.0 , העובד שיחק מול מחשב ואכן קשה לראות את התועלת שצמחה או הייתה יכולה לצמוח למעביד מכך. אולם כיום כאשר העובד מעדכן את שורת הסטטוס בפייסבוק או טוויטר, עונה לשאלה שנשאלה בקהילה מקצועית, או פותח דיון חדש בפורום, הוא חשוף לאין ספור אינטראקציות אשר עשויות להועיל למעביד בטווח הקצר והארוך, אם רק ישכיל לראות בעובד סוכן טבעי להפצת המוניטין, הערכים והמסרים של העסק בזירות השיח השונות ברשת.
במאמרי זה, אציע למעבידים להתחיל ולעשות שימוש במדיה החברתית באופן יזום ומושכל באמצעות ובשיתוף מלא עם העובדים, תוך שהם מאמצים למצער את הנחת היסוד הבאה:
העובדים שלכם נוכחים ברשת כי החברים שלהם שם, והחברים שלהם, כמו גם החברים של החברים שלהם, הם הלקוחות הפוטנציאלים שלכם ....
למה? - התועלת לארגון המשלב את העובדים בפעילות העסקית במדיה חברתית:
פרסום ויחצ"נות – אין שיטה טובה יותר מאשר שיווק או פרסום מ"פה לאוזן". ובעידן שלנו מפה לאוזן זה ברשת. זה מהיר יותר, זול יותר, אפקטיבי יותר. אתם משקיעים אלפי שקלים בשנה על פרסום, על פליירים שנזרקים לפח לפני שנקראו, מדוע לא לאפשר לעובדים שלכם להעביר את המסרים שלכם ברשת? מדוע לא לחסוך את המתווך? למי יש יותר ידע מקצועי ורלבנטי מאשר לעובדים שלכם?
הזדמנויות בזמן אמת – נוכחות ברשת היא שם המשחק, אם אתה לא שם אתה לא קיים. נניח שאתה המעביד של עורכת הדין עליה סיפרתי לעיל. נניח שמשרדכם מתמחה במקרקעין. נניח שהעובדת שלך נתקלה הבוקר בשאלה הקשורה ישירות להתמחות משרדכם באחד מעשרות הפורומים המפגישים בין עורכי דין ללקוחות פוטנציאלים ברשת. האם אתה יכול לוותר על הלקוח הפוטנציאלי? על זה ששאל אם מישהו מכיר עו"ד טוב לביצוע עסקת מקרקעין בלב תל אביב....
מוניטין – אתה אמנם עושה לא מעט למען הקהילה ואפילו כתבו על זה בעיתון לפני שנה, אולם לעיתים אתה חש כי למרות שאתה תורם ומסייע זה לא ממש מורגש. כאשר העובדים שלך נוכחים ברשת ומשיבים על שאלות בפורומים מקצועיים, זה תורם בטווח הארוך לשיפור התדמית והמוניטין של העסק שלך, וזאת מבלי להיות תלוי באף גורם חיצוני.
שיתוף – שוק דעות מקצועי חינמי – נחזור לעורכת הדין שלנו שנחסמה בטרם עת. נניח שאתה מטיל עליה לכתוב חוות דעת משפטית ללקוח. במקרים רבים זה אומר שעליה לערוך חיפוש משפטי מקיף, ארוך, וכל זאת ע"ח הלקוח שמתקשה להבין מדוע חייבת אותו ב 5 שעות של "חיפוש משפטי". עכשיו תאר לעצמך זירת שיח מקוונת שבה נמצאים בזמן אמת מאות עורכי דין, המחולקת לקבוצות התמחות ונישות, תאר לעצמך שתוך דקות ספורות נתקבלה תשובה לסוגיה המשפטית כולל אסמכתאות והפניות לפסיקה וחקיקה רלבנטית. זה כבר קורה, אתה פשוט מרשה לעצמך להתעלם מזה.
איך?
תודה ששאלתם. כמובן שהשתלבות העובדים בהפצת האג'נדה המסחרית שיווקית של הארגון או העסק בזירות השיח ברשת ובמדיה החברתית, דורשת התנהלות מושכלת. על הארגון לעבור בשלב ראשון תהליך מחשבתי המגדיר חזון, יעדים ומטרות לפעילות ברשת. בשלב השני ולאחר שגובשה אסטרטגיה הנובעת מהחזון והמטרות, על הארגון להטמיע את התובנות בקרב העובדים, להגדיר את הכללים לשיח אפקטיבי מקוון מטעם הארגון במדיה החברתית, את השפה, את הערך המוסף, את המקום - הפלטפורמות הרצויות מבחינתו לשיח, ואת הזמן – כמה ומתי...
וקצת על "מה" – במה העובדים שלכם יכולים לשתף את החברים שלהם ברשת או להועיל לארגון או העסק מעצם הנוכחות המושכלת ברשת - רעיונות על קצה המזלג:
מוצר/ שירות חדש – תנו לעובדים לספר בגאווה לחברים שלהם על מעורבותם ותרומתם לפיתוח המוצר החדש. חשיפה טובה מזו לא תקבלו.
משובים – מעין קבוצות ביקורת – בקשו מהעובדים לשאול את החברים שלהם מה דעתם על.. ואולי גם איך לשפר את...
קמפיין וויראלי/ סרט פרסומת - לראות לפני כולם: תנו לעובדים להפיץ ברשת את סרט הפרסומת החדש של החברה או סרטון היו טיוב רגע לפני שהוא עולה לאוויר בתפוצה המונית. נניח שאתה מעסיק עשרה עובדים, לכל אחד מהם 100 חברים בפייסבוק, לכל אחד ממאה החברים שלהם בפייסבוק מאה חברים... טוב, מתמטיקה אתה יודע....
ריגול תעשייתי – מי לא רוצה לדעת מה אומרים ועושים המתחרים ברשת? והם עושים ואומרים, אתה יודע את זה...
ניהול משברים בזמן אמת – פתחת עיתון הבוקר ומצאת שכתבו משהו איום ונורא על העסק שלך. אתה מעסיק חכם, צופה פני עתיד, ולכן יש לך כבר תשתית ונוכחות מסודרת ברשת, כל שעליך לעשות הוא להנחות את העובדים שלך כיצד להגיב נכון לדברים שנכתבו ברחבי הרשת, ולהפיץ את המסר שלך עוד היום, ומבלי להתחנן למאן דהו שישתול הודעה "מטעם" בעיתון של מחר.
גאוות יחידה – עודדו את העובדים לשלוח תמונות של רכב החברה החדש שנתתם להם, של מפגש הגיבוש, של הרמת הכוסית, של המשרד, של פינת הקפה. הכינו להם בצורה מסודרת תכנים להפצה או תנו לאחד העובדים היצירתיים שלכם להיות אחראי על כך. קחו בחשבון שאם תהפכו את נוכחות העובדים ברשת מטעמכם לרצויה, ל- "פאן", אזי יש סיכוי גדול ששיתוף הפעולה מצד העובדים ימשך גם אחרי שעות העבודה.
סיכום:
בנימה כללית הכרחי לומר כי, חסימת גישה לאתרים חברתיים בפני העובדים אינה תורמת לתחושה הטובה של העובד כלפי מקום העבודה, ובכך מנוגדת לאינטרסים מובהקים של המעביד. שילוב העובדים באג'נדה השיווקית מסחרית של העסק במדיה החברתית, עשוי לתרום לתחושת ההזדהות של העובד עם מקום העבודה. את העובדה הזו הבינו כל מפעילי הפלטפורמות החברתיות ברשת, כאשר העניקו מקום מכובד מאוד לעדכון מקום העבודה בסטאטוס של החבר ברשת.
אתם חוששים מהתהליך המשמעותי הזה שעליכם לעבור? זה מובן, אולם בלתי נמנע, התחילו בקטן - תשאלו את העובדים האם הם עדכנו ברשת החברתית בה הם חברים את מקום העבודה, עודדו אותם לעשות זאת, שדרו להם שאתם לא מפחדים, תשאלו אותם לדעתם, קבלו מהם רעיונות יצירתיים לפעילות שיווקית אפשרית ברשת, הציעו להם חברות בפייסבוק, תכתבו להם מילה טובה בסטאטוס מפעם לפעם, בקיצור תהיו חברתיים הרי הכל מתחיל מבפנים....
אגב, לידיעת המעבידים שלא השתכנעו מהתועלת שעשויה לצמוח להם משיתוף ושילוב העובדים בשיווק העסק במדיה החברתית, אני רק מבקש להזכיר לכם שבקרוב מאוד הסלולארי של העובד יספק לו את כל התנאים לגלישה בפייסבוק, טוויטר ועוד, סביר להניח כי כאשר זה יתאפשר להם הם ימשיכו לעשות זאת בחשאי ובוודאי לא למען המטרות של העסק שלך, אז איך אומרים - "אם אינך יכול לנצח אותם שלב אותם"......
|
תגובות אחרונות
-
aditax
בתגובה על למה המאגר הביומטרי רע דווקא למי שאין לו מה להסתיר
-
zeirauri
בתגובה על עורכי דין ורשתות חברתיות
-
ה.גדול
בתגובה על סטודנט למשפטים? מה אתה עושה למען מיתוגך וקידומך במדיה חברתית?
-
בניאון
בתגובה על על שיווק עורכי דין במדיה חברתית ורשתות חברתיות
-
zeirauri
בתגובה על שתהא לכם שנה טובה וזהירה ברשת
-
zeirauri
בתגובה על עורכי דין וירטואליים ומיקור חוץ – הדבר החם הבא גם בישראל?
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
זה נושא מאד מעניין.
זה גם תלוי במקומו של עוה"ד במשרד או בכלל, של העובד באירגון בו הוא עובד.
הצגת למעשה השקפה רווחת אצל מעבידים: "האינטרנט הוא צרה צרורה, העובדים משחקים באינטרנט" ונגד השקפה זאת, העמדת את ההשקפה היותר חדשה: "פעילות ברשתות חברתיות היא פעילות עיסקית, לטובת הארגון".
כל מה שנשאר כקגע לעשות, זה להתחיל לבדוק את העובדות ולראות איזו תועלת הביא לאירגון העובד המחובר לאינטרנט. הבדיקה אינה פשוטה כלל. אנחנו מדברים על עו"ד שכיר, שהמשרד מצפה ממנו לתפוקה ולקצב עבודה מסויים. התיקים שבטיפולו צריכים להיות מקודמים ולא מוזנחים, יש משימות ויש מועדים קובעים להגשות.
בסוג מסויים של משרדים שאני מכיר, השותפים כלל לא מאפשרים לעו"ד שכיר תקשורת עם הלקוח. כל מכתב וכל כתב בי-דין חתום על ידי שותף. לעו"ד שכיר אסור להתקשר ללקוח לבקש הוראות וכל תקשורת נעשית דרך שותף. כמובן שכל משרד חפשי להחליט על המדיניות שלו, ואם המדיניות היא שעו"ד שכיר הוא בורג במערכת או "פועל" או "חייל", לא מצפים ממנו לפתח קשרים עיסקיים או חברתיים עבור המעביד. במקרה כזה, עו"ד שכיר שמשתמש ברשתות החברתיות, אם הוא עושה זאת מהמשרד, עושה זאת לתועלת עצמו ולא לטובת המשרד.
לעומת זאת נתקלתי לאחרונה בגישה של בעל משרד שאיננו שוחה באינטרנט והחליט להטיל על עו"ד שכיר ממשרדו "לייצג את המשרד" ברשתות החברתיות.
אם נחזור רגע לנושא הבדיקה של התועלת, אני חושב שעדיין קשה להגיע לנתונים מדוייקים, כי אופן הגלישה באינטרנט, קבלת ההחלטה מה לקרוא ומה לא, היכן להגיב ואיך הן מאד אינדיווידואליות ואני חושב שהקשוחים והיעילים ביותר ימצאו את עצמם לפעמים "נסחפים עם הזרם" לכיוונים שלא מביאים להם תועלת.
אייל תודה לך . זה מאוד חשוב לי לשמוע שיש לדברים טעם גם בעיני מי שבסופו של יום מקבל החלטות כאלו בארגון. וכידוע הבנק שלך במידה רבה כבר עושה את זה.
תודה על ההמלצה אקרא בשמחה.
סער, תעיין במאמר הזה.
על פי תוכנו - נראה שהוא מגבה את המאמר שלך גם אם מזוית אחרת
מורית, אני מודה לך מאוד על התגובה החשובה והחיזוקים כמי שיש לה נגיעה ישירה לתחום.
סער תודה! פוסט חשוב - מצטרפת למעודדים כמובן.
אנחנו מדברים הרבה על הכוח הגדול מבחינה עסקית ומקצועית של גיוס עובדים דרך הרשתות, ומגיעים שוב ושוב לארגונים שהעובדים מסבירים לנו שזה טוב ויפה אבל חסמו להם את פייסבוק או לינקדאין.
אחד הארגונים שכבר עשינו איתו עבודה סיפר שכשניסו לחסום את לינקדאין כל בוגרי הסדנה הרימו קול זעקה שהם צריכים את הכלי כדי לגייס עובדים, ותוך פחות מיום הוסרה החסימה. אולי זה הפתרון - קול העם וההסבר שוב ושוב שהכלים הללו כבר כאן, כמו שאמרת - עוד שנייה וחצי דרך עשרות אלפי אייפונים שיישטפו את הארץ, וכל החסימות האלה כבר לא יהיו רלוונטיות.
מורית
www.recruiting.co.il
*צ"ל: זניחה
פיתרונות נכונים של הדילמה יהיו כאלה שיאפשרו לעובד לשים אצבע על הדופק לגבי כמה זמן עבודה הוא באמת שורף. מניסיון שלי גם כשכיר וגם כעצמאי, הרבה פעמים צריך להכריח את עצמך להתנתק ולא לגשת לערוצים האלה. ההסחות האלה בהרבה מקרים קוטעות רצף עבודה בצורה שגוזלת הרבה יותר מסך זמן השימוש בהן נטו.
אפשר למשל לספק אפליקצייה דומה לממשק של חייגן - כשאתה רוצה לגלוש לאתרים כאלה, אתה מתחבר באמצעות הממשק והוא מודד זמן חיבור. אתה יכול כך להתחבר ולהתנתק אינספור פעמים ביום, אבל בסוף היום תדע בדיוק כמה זמן שרפת על דברים שלא קשורים בעבודה. (*נכון כמובן בעיקר לעבודות שתועלת השימוש ברשתות חברתיות זניח עבורן.).
אני לא שכיר כרגע ונראה לי שכדאי לי מאוד להשתמש באפליקציה כזאת כדי להיות עם אצבע על הדופק.
פוסט נפלא ואין לי מה להוסיף חוץ מהעובדה שלי יש מזל והמנכ"ל שלי והבעלים של החברה שלי מאפשרים לי לגלוש חופשי כמה שאני רוצה :)
מסכים עם הרוח של דבריך.
מעסיק או מנהל צריך לנהל את העבודה והעובדים על ידי נוכחות ולא מגבלות טכנולוגיות.
אם לעובדים יש עבודה, פרויקט עם לוחות זמנים ומטרות מוגדרות, וכמובן גם כמה גזרים בצורת אופציות או בונוסים, הם לא יבזבזו את זמנם לריק.
גם את השימוש ברשת צריך לנהל ולא לחסום, אלא עם המדובר בעובדי-פס יצור או משהו בסגנון.
שלום שי, מה שלומך?
אשיבך בפשטות כך, בשום אופן איני סבור שהמעביד צריך להכריח את העובדים. המעביד חוסם את העובדים משום שהם כנראה פעילים כבר ברשת אלא שלמען המטרות האישיות שלהם ולא לטובת העסק. אם מחליט מעביד לעשות שימוש בערוצי המדיה החברתית בשיתוף עם העובדים אז כפי שכבר כתבתי בתגובה לעיל מילת המפתח היא שיתוף.
באופן כללי יותר - כניסה למדיה החברתית בצורה מסודרת מטעם ארגון ובשילוב עם העובדים מחייבת בראש ובראשונה הגדרה של המה, האיך, ההיכן, ומתי. אני מסכים איתך שכניסה לא מסודרת יכולה להזיק יותר מאשר להועיל. גיבוש אסטרטגיה לפני כניסה לפעילות תסדיר בין היתר גם שאלתהמי עושה מה ברשת ואת חלוקת התפקידים.
אגב, יכולת ביטוי טקסטואלית היא א. תכונה נרכשת וב. וחשוב מכך ביטוי במדיה חברתית הוא לא רק טקסטואלי, כך למשל משה ממחלקת הלוגיסטיקה יכול להיות אחראי על צילום התמונות והווידאו מאירעים של החברה, גלית מהשיווק על התכנים השיווקיים וניהול כרטיס הפייסבוק, אבי ואילנה משירות לקוחות על מענה לשאלות בטוויטר, וכד'...
אני רוצה להדגיש ולחדד דבר מה שעולה כאן בתגובות פעם אחר פעם - יש הבדל בין הלמה לאיך, מאמרי מתייחס בעיקר ללמה אך בהחלט מאמין שגם האיך אפשרי וישים, בזה אני מתמחה.
סער היי
סוגייה מרתקת בהחלט.
אני רוצה להתייחס לאיך. כתבת שניתן לארגן את העובדים ו"לסדר" את האסטרטגיה של הארגון, כדי שהעובדים יציגו את עמדת הארגון בצורה טובה וישרתו את האינטרסים של הארגון, אבל אנו צריכים לזכור שלא כל עובד ניחן ביכולת ביטוי, שיקול דעת ותבונה שתשרת בפועל את מטרות הארגון.
בתגובות ספונטניות ברשת, ניתן "ליפול" לרשת של אינטרסנטים שרוצים לפגוע בתדמית הארגון, ועובד מהשורה יכול ליפול ולענות באופן כזה שיכול להכניס את החברה לבעיה אמיתית.
איך היית מתמודד עם זה?
בברכה,
שי
תודה אורן.
ברשותך אלך עוד צעד קדימה - אני לא חושב שמעבידים צריכים להכניס את הפעילות במדיה החברתית באמצעות העובדים למסגרת הזמן של " כל זמן שלא מנוצל לטובה וביעילות למטרות אחרות" אלא להקצות זמן לפעילות כזו מתוך תפישה (האקדמיה ללשון עדיין מתלבטת תפישה כבעבר או תפיסה..) שמדובר בכלי עבודה חדש עם יכולת פוטנציאלית כלכלית אמיתית למינוף העסק. כאשר רואים את זה ככה בשום אופן אי אפשר לאפשר פעילות כזו ולהגדירה לעובדים כך: "אם היום אין לכם מה לעשות לפני שאתם הולכים הביתה תעשו קצת מדיה חברתית"...
לגבי החשש משימוש לרעה של המעביד בעובדים - תשמע, אדם חכם יודע שאם תכפה על עובד לעשות דברים ברשת שהוא לא רוצה בהם בשם הארגון ככה זה גם יתפרש בצד השני... ובסופו של יום יהיה רב הנזק על התועלת מבחינת העסק. ארגון הרוצה להיכנס עם עובדיו לפעילות במדיה החברתית צריך כפי שטענתי במאמר לעות זאת לאחר שהגדיר היטב את המטרות, את הכללים, את השפה ואת האופן בו מתבצע השת"פ עם העובדים. ברור שבמסגרת זו יש לקבוע את הגבול הדק שבין האני הפרטי של העובד לבין הזהות עם העסק. מילת המפתח המחברת בין עובדים למעבידים בפעילות במדיה החברתית היא - שיתוף פעולה!
אז זהו סער, שהמעסיקים משוכנעים שהדבר יכול רק להקשות עליהם.
ובינינו - אין לי ספק ששימוש ברשתות חברתיות מוריד במידת מה את פריון העובדה ה"קלאסי".
אלא שמעסיק נבון יהיה זה שיעשה שימוש בזמן ה"מבוזבז" הזה וידע לרתום אותו לטובתו. מעסיק כזה ירוויח מאותו בזבוז זמן. השאלה היא אם הוא רק יצליח לשים לנגד עיניו את המודל הנכון וזו גם הבעיה שעומדת כיום בפני בעלי זכויות היוצרים.
סער, אחלה מאמר. נהנתי מאוד מהקריאה.
אני לא מעסיק אבל אני מנהל פרויקטים, כלומר "דרג ביניים". יצא לי לא פעם להשתתף בישיבות בהן עלו שאלות דומות לאלו שהצגת כאן.
דעתי האישית, ואותה אני מנסה להעביר גם למעסיקים שלי, היא שהעובד נמדד ביכולתו לספק תוצרת איכותית בזמן סביר. לפיכך, אם הוא מייצר את מה שאני מעוניין שהוא ייצר, ועושה זאת בזמן, מה אכפת לי מה הוא עושה בשאר הזמן? (אם נשאר לו), שיגלוש בפייסבוק, יקשקש בטוויטר, או מצידי שיעמוד על הראש תוך שימוש ברגליים להקפצת כדור יוגה ענקי ושירת Oaklahoma, where the wind blows free.
אני בהחלט חושב (ומנסיוני גם יודע) שעובדים שמקבלים את החופש שלהם כאשר יש פחות לחץ, יתנו הרבה יותר מעצמם כאשר יש יותר לחץ. לעומתם, עובדים שמרגישים שמגבילים אותם, לא סומכים עליהם, ואולי אפילו מרגלים אחריהם, יקטינו ראש ויתנו תפוקה קטנה יותר ו/או איכותית פחות. המעסיק ירגיש את זה דווקא ברגע הקריטי, כשיש הזמנה גדולה, לחץ של לקוחות או כל דבר אחר.
כל אלה סיבות מספיקות בעיני כדי להניח לעובדים לעשות ככל העולה על רוחם בתנאי שהם מספקים את התוצרת ועומדים ביעדים. אבל אתה מציע לעשות יותר מכך ולגייס אותם לשימוש ברשת לטובת האירגון. החשש שלי הוא שמעסיקים ינסו לעשות זאת באותה דרך כוחנית שבה הם מנסים לחסום את העובדים. הדגש בעיני הוא על הפיסקאות האחרונות בפוסט שלך. חשוב שמעסיקים ידעו איך לגרום לעובדים שלהם להרגיש טוב עם מקום העבודה שלהם, ויבינו שמכאן כבר תצמח הטובה גם מבלי שינסו לשלוט בה ולנטב אותה. חשוב גם שיבינו שאין להם הרבה ברירה. עובד שלא רוצה לעבוד יכול למצוא לעצמו אלף דברים לעשות, בשביל זה לא צריך את פייסבוק.
כן :-)....
אתה יודע זה ממש מזעזע אותי, אני מנהל מספר קהילות לעורכי דין ברשת, אחת מהן היא קהילת עורכי הדין כאן בקפה. פעם אחר פעם אני נתקל בעורכי דין שמסתתרים בשמם ובתמונתם כאשר הם נותנים ברשת מרצונם הטוב עצות מקצועיות בתחום התמחותם לפונים בקהילות השונות.
אין לך דוגמה טובה יותר לאיוולת מאשר המקרה המתואר לעיל. מעביד חכם אמור להתחנן אל עורך הדין השכיר שלו שיציג עצמו בשמו בתמונתו ובתוספת שם העסק....
אני כל-כך מסכים
הייתי מרחיב ומוסיף אבל הבוס שלי בסביבה... (:
תודה לך דרור... הפידבק חשוב לי מאוד. איני יודע האם אני הקטן אשנה את העולם :-) אבל אני בהחלט מאמין בדברים שאני אומר, ומטיף אותם ללקוחות מבוקר עד ערב.
סער תודה על המאמר החשוב,נקוה שיגרום לשינוי הגישה השוררת עדיין במחוזותינו.אודה כי גם אני רק לאחרונה הפנמתי את את החשיבות והתועלת בשימוש מושכל ברשתות החברתיות.היישום על ידי עדיין "מתעכב" אבל המודעות לפחות קימת.
אני אפנה את חברי ומכרי למאמרך.
השוואה מעניינת יורם.
אציין רק שבמקרה של תעשיית הבידור הרי שההתמודדות היא עם עידן חדש אשר גורע מההכנסות ומצריך לאמץ מודל עסקי חדש ואולי פחות רווחי מבעבר. במקרה של מהפכת המדיה החברתית המצב הפוך, המעבידים נלחמים בכלי שנפל עליהם משמים ויכול רק להיטיב עמם.
סער, מרתק.
נדמה לי שהגישה הזו נצפית לא רק כאן אלא כמעט בכל מקוןם בו "העולם הישן" בא במגע עם תחום האינטרנט והתפתחות המהירה שלו.
כל כך הרבה דברים משתנים כאן, שכשאנחנו מנסים לשפוט אותם במשקפיים של מה שאנחנו מכירים - זו התוצאה.
למעשה המעסיקים מנסים לשלוט על העוןבדים מתוך תיזה שלפחות לגבי חלקם - עבר זמנה.
נדמה לי שזה דומה ליחס של התעשייה הישנה (תעשיית הבידור) לשיתוף קבצים, למשל.
לבנה שלום,
תודה על תגובתך.
לשיטתי יש בתגובה שתי הנחות שגויות: ראשית ועל כך אני כותב במאמר, את מכנה את הפעילות במדיה החברתית "שיטוט חסר תועלת". אם זו הנחת מוצא של ארגון אז בוודאי שאין לו טעם להמצא ברשת.
שנית, כל הגורמים שהזכרת כדוגמה לעסקים שאין להם מה לחפש ברשת באמצעות העובדים דווקא , מקיימים בה נוכחות מאוד מאוד אינטנסיבית .
אני מפנה אותך למשל פעילות של בנק לאומי בבלוג החדש -
http://www.leumiblog.co.il/
למשתמש הטוויטר של הבנק :
http://twitter.com/LeumiDigital
כמובן שגם הבנקים האחרים שם: אני עוקב באופן אישי אחרי בנק הפועלים ובנק ירושלים.
ובאופן כללי - כל יצרני הרכב מקיימים נוכחות במדיה החברתית - חפשי אותם בטוויטר, פייסבוק, ועוד עשרות זירות. אין יצרנית מזון שלא נמצאת ברשת בעשרות אפליקציות, משחקים וזירות שיח. למדינה על שלל מוסדותיה הציבוריים יש הרבה מה לעשות ברשת ויש לכך כבר ניצנים. אם יש עובד אשר יכול להועיל באמת במדיה החברתית במתן שירות ואינפורמציה הרי שמדובר בעובדים בשירות המדינה.
תודה על החיזוקים.
יתכן ומדובר בתחום מצומצם של עיסוקים שבהם
השהייה ברשתות חברתיות יכולה להיות מועילה ותורמת.
בתחום הבנקאות והפננסיים, שבו אני עוסקת, שבו הסודיות
היא ערך עליון, כל מידע ודליפה על מידע יכולה להביא
להפסדי ענק וגם חקירות של הרשות לניירות ערך...
לדעתי יש לאסור את ההתקשקשות ברשתות החברתיות.
איני מוצאת תועלת בשיטוט שם גם לבעלי מפעלי מזון,
יצרני רכב, תעשיות צבאיות, צבא, משטרה,עובדי מדינה,עיריה וכיו"ב.
כנראה אלה הם רוב המועסקים...
יותר מ50% מהעובדים השכירים.
מאמר חשוב ונכון
מסכימה עם כל מילה.
מהצד של המעסיקים ההגיון טמון בכך שרשתות חברתיות מכלות זמן ושואבות את הגולשים לתוכן.
מכאן ניתן לנסות להבין את המעסיקים שרוצים שהעובדים "יעבדו" ולא "ישחקו".
אכן הם מפספסים את ההזדמנות השיווקית שבדבר אבל על כך הרחבת כבר בפוסט.
תודה שקראת עד הסוף :-).. ולא פחות על כך שמצאת בדברים שכתבתי טעם וערך מוסף.
קראתי את כל המאמר שלך אבל אני עדיין בהלם על הפתיחה שלו. הבורות וחוסר היכולת של מעסיקים היום להתקדם עם העולם מדהימה אותי כל פעם מחדש.
רוב העבודה שלי נעשית היום באמצעות רשתות חברתיות.
והמידע שהבאת ממצה, מקיף ומוכיח את היעילות בעבודה בשיטה הזאת.
חותם על המסקנה שלך דן.
הקשר עם הלקוחות הוא רק חלק מהסיפור.
לפני מספר חודשים פורסם מחקר מעניין וחשוב, של חברת היעוץ Deloitte, על מהפכת המידע. המחקר מצביע על כך שכיום לא ניתן למצוא בתוך הארגונים את כל הידע הדרוש לצורך חדשנות, התפתחות, והתמודדות עם התחרות הגוברת. רוב הידע המעודכן נמצא מחוץ לארגונים. כמו כן, עקב השינוים המהירים, הידע מתיישן במהירות, לכן במקום לחפש מאמר או ספר עדיף לחפש את המומחה הכי מעודכן. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא באמצעות הרשתות החברתיות.
מסקנה: ארגון המונע מהעובדים שלו לגשת לרשתות חברתיות, פוגע ביכולת שלו להתחדש ולהתפתח.
ניתן לקרוא עוד על מחקר חשוב זה בפוסט שלי: תפסיקו להתייעל, זה פוגע ברווחיות שלכם.
תודה רוני.
מסכים איתך שמדיה חברתית במובן של שיח בין אנשים באמצעות טכנולוגיה היא בוודאי לא טרנד חולף.
מילים של טעם הרבצת כאן. מסכימה עם כל משפט.
היום במקרה הרצתי על התועלות העסקיות והערך המוסף העצום שניתן להפיק בשימוש נכון במדיה החברתית. הפידבק שקיבלתי בסוף ההרצאה, רק חיזק את מה שאני טוענת- המדיה החברתית זה לא עוד טרנד חולף, זהו מודל השיחה שישתרש ויתעצם הרבה מעל פני הדור הבא .
, מנהל בארגון צריך להשכיל לתעל את העובדים לשימוש מבוקר בשעות העבודה במדיה ככ הם באמת השגרירים ומליצי היושר הכי אמינים ואותנטים של הארגון
.תורת האבלוציה של הרשתות החברתיות באינטרנט חזקה מכדי שמישהו בר סמכא ככל שיהיה יוכל לאטום לה את האוזניים, לכסות עיניים ולסתום פיות !!!.
תודה על ההערה.
אני בהחלט מסכים לכך שכל מעביד יכול למצוא זמן מוגדר לקידום העסק במדיה חברתית באמצעות העובדים. אני לא חושב שזה צריך לבוא על חשבון הפסקה או משהו אחר.
אומר לך כאן את שאיני אומר במפורש במאמר - לשיטתי כבר היום העובדים מוצאים דרכים "להתרשת" וזאת בין שבסלולארי ובין שבמחשב של המעביד שאמנם חסם "פרצה" אחת אבל לא היה מודע כלל לערוץ תקשורת אחר ברשת.
אני אומר למעבידים בפשטות - מספיק עם החתול ועכבר הזה, נצלו את המשאב האנושי שלכם ואת הפוטנציאל העצום הטמון ברשת ובמדיה החברתית לטובתכם. ויפה שעה אחת קודם.
יש עוד נקודה שלא ראיתי במאמר שלך, ואם התייחסת אליה, אני מתנצל.
בס"ה יש למעביד ציפיה לכמות תפוקה מסויימת מעובד, מתכנת, מנהל חשבונות או עורך דין, כל שכן מוסכניק או חשמלאי.
עובדים, מצידם, משתדלים לעפוד בהספק המצופה מהם.
יתר על כן, בחברות שבהן אין לעובדים גישה לרשת בכלל, ולרשתות חברתיות בפרט, "מבזבזים" העובדים את הזמן העודף בהפסקות קפה ארוכות יותר, שיחות מסדרות ממושכות ועוד.
כך שבעצם, בסופו של דבר, זה לא באמת על חשבון זמן העבודה נטו.
תודה על השאלות.
אני מציע להסתכל ולחשוב על הדברים קצת אחרת. אני טוען "שהפעילות החברתית" אינה פעילות חברתית במובן הישן והשלילי ( ע"ח המעביד, מסגרת שעות העבודה וכו'..) של המילה ככל שהיא נעשית במטרה לקדם את העסק. העובדה שהעובד עשוי להנות מעצם האינטראקציה עם לקוחות פוטנציאלים, הגם שבמסגרת שעות העבודה ובו בזמן שהוא מועיל למעביד, בוודאי אינה רעה לאף אחד מן הצדדים, נהפוך הוא.
במילים אחרות ובהמשך למה שנכתב בפסקה המדברת על ה"איך", אני טוען שכל עוד האינטראקציות מחושבות והן פרי של הגדרת אסטרטגיה מבחינת קהלי יעד, יעדים ומטרות, בנוסף להגדרת זמן, מידה, ומקום, אז תשובתי היא באופן מוחלט כן. דהיינו התנהלות נכונה ואפקטיבית במדיה החברתית באמצעות העובדים תיצור יתרון משמעותי וזול יחסית למעביד.
איך מוודא המעביד שזה אכן כך בפועל - אם כן, הערכות נכונה ומושכלת כמו זו המוצעת לעיל עשויה לתרום לכך.ובכלל איני מקבל את הגישה שעובדים מטבעם מחפשים לרמות ולגזול את בעל העסק. אדרבא, אני מאמין שככל שתרבה לשתף אותם ולפתח אצלם גאוות יחידה כך קטן הסיכוי לניצול שעות העבודה לרעה. אגב, במצב שהמעביד מאפשר לעובדים לקיים שיח עם לקוחות פוטנציאלים ברשת, הרי שהיכולת שלו לעקוב אחרי הפעילות שלהם גדלה משמעותית מהיכולת שלו לעשות זאת כאשר הם עושים זאת בחשאי.
האם כל עמדה בארגון - תלוי. אולם בעיקרון אין סיבה שלא. בואי ננתח את הדוגמה שלך נכנה אותה המזכירה שושי.
אם כן, שושי היא הפרונט של העסק, היא הפגישה הראשונה שלנו עם העסק בטלפון, היא הפגישה האנושית , הויזואלית הראשונה כאשר אנחנו נכנסים למשרד, מדוע שלא נפגש איתה גם ברשת? אז נכון, שושי לא אמורה להשיב לשאלות מקצועיות בפלטפורמה המקצועית בה העסק החליט להיות נוכח, אבל מדוע שלא תקבל את האחריות על עדכון עמוד הפייסבוק של העסק? מדוע לא תתבקש לצלם תמונות בהרמת הכוסית בראש השנה ולהעלות לרשת? להזמין חברים לצפות בסרטון ביו טיוב? ועוד. המדיה החברתית במהותה מתאימה לכולם, גם לשושי המזכירה. והכל לפי מידת היצירתיות של העובד והמעביד. הנחת היסוד שלי היא שמי שרואה בעשייה שכזו כייף ימצא את מקומו ואת התועלת שהוא יכול להביא לעסק ריגרדלס לתפקידו והשכלתו.
אם כך, המאמר רומז לשינוי בתפיסת זמן העובד בתוך אירגון, כשבניגוד לדעה ה"מיושנת", אין לעסוק בפעילויות חברתיות במקום העבודה, אלא לאפשר זאת משום שהדבר מובי ל לאינטראקציות מקצועיות עיכולות ליצור יתרון למעביד.
א. איך יכול מעביד לודא שזה אכן כך?
2. האם כל עמדה באירגון - אכן מניבה אינטראקציות שיכולות לקדם את האירגון? לדוגמא: מזכירה. ב-מה פעילות המזכירה בכרטיס הפייסבוק שלה, יכולה לקדם את הארגון או את עצמה ממש, כך שתוכל לשפר את ביצועיה בעבודה?