פקפוקים במפרקים

מאת ניר קריגר, סטודנט לפיזיותרפיה במרכז האוניברסיטאי באריאל

תופעת פכירת המפרקים, או בסלנג המוכר - "הקנאק", היא תופעה שכיחה מאוד. אנו נתקלים בה בחתכי אוכלוסיה ובתחומים שונים ומגוונים. לדוגמא, בעולם הספורט אפשר 'לשמוע' לא מעט "קנאקים" בסיטואציות שונות: בחימום - יישמעו הקולות ממפרקי הצואר, הכתפיים ועד מפרקי כף הרגל על אצבעותיו. מטפס קירות העומד לפני אתגרו משלב כפות ידיו ומותחן כלפי חוץ עד הישמע קול פכירת המפרק, וכך עושים גם מתעמלים למיניהם. מתאגרף המניע את ראשו מצד לצד, תוך כדי קפיצות ותנועות - ספק חימום ספק איום. מחוץ לעולם הספורט הדוגמאות רבות מספור: איש הייטק בתחילת יום עבודה, לפני הצלילה למקלדת ולמסך, וגם תוך כדי עבודה - בהפסקות הימתחות. סטודנט בקבלו טופס מבחן, רגע לפני נטילת כלי הכתיבה לידו, עובד בניין ובכלל, כל אדם המפיק סיפוק מצליל ייחודי זה.

אלו, אם כן, רק חלק קטן משלל הדוגמאות של תופעה רחבת היקף זו, אך למרות היקפה, אנו מרגישים כי לא שוררת דעה אחידה בנושא. המיתוסים על התופעה והדעות על השפעותיה חלוקות.

במאמר זה ננסה להבין ולהסביר את התופעה לעומקה. נתמקד בתהליך המתרחש במפרק, הגורם הישיר ליצירת צליל הקנאק והשפעת הרגל זה על המפרק, ננסה להבין מה מניע אנשים ליצור את צליל הקנאק ומה מידת הבלבול או אי-שוויון הדעות בכל הקשור לתופעה. בחקירת נושאים אלו אנו מתייחסים לכל המיתוסים שידועים לנו בתחום.

מטרתנו המשנית -  לנפץ או לאשר אותם המיתוסים באשר הם, למען עתיד טוב יותר, ושלום בין מפרקי/תוך סחוסי!

הרקע לתופעה

שחרור מפרקי הוא תופעה פיזיולוגית נפוצה. בניגוד לדעה הרווחת, היא עשויה להישמע או לא להישמע. מתרחשת אצל אנשים בריאים ואצל אנשים בעלי ליקוי כלשהו כאחד. ההסבר הפיזיולוגי - אנטומי המדויק של מה שקורה בזמן השחרור המפרקי עדיין לא מובן לגמרי, אך ידוע כי השחרור המפרקי מתרחש כאשר תנועת המפרק עוברת את המחסום הפיזיולוגי שלו.

שחרור זה מגדיל את החלל הבין מפרקי וכך מגדיל את טווח התנועה ומוריד את המתח המפרקי. הוא יכול להיגרם ע"י כוח חיצוני או ע"י תנועת השריר. הדבר הראשון שנבחין בו יהיה הצליל המופק ואחריו מגיעה תחושת ההקלה המפרקית.

משתמשים בשחרור המפרקי במספר שיטות טיפול רפואיות בתור מניפולציה על המטופל והמפרק ובנוסף, עצמת הצליל המופק עשויה לעזור בקביעת יעילות הטיפול.

השפעות השחרור המפרקי מתייחסות הן לצד הפיזי של המפרק שעבר שחרור והן לצד הנפשי של האדם שביצע את השחרור או המטופל שממנו הופק הצליל על ידי גורם חיצוני.

השפעות חיוביות:

1. הגדלת טווח התנועה הפאסיבית במפרק של 5% עד 10% לכל הכיוונים והשפעה מסוימת על טווח התנועה האקטיבי

2. השפעה פסיכולוגית מרגיעה:

    א. צליל מרגיע של סידור עצמות

    ב. בטיפול רפואי, הצליל יוצר תחושה אצל המטופל של תיקון הבעיה

3. רגיעה של השרירים

תופעות לוואי המתקשרות לפכירת מפרקים:

יכול להוביל להוביל לתנועתיות יתר. נפוץ יותר אצל נשים.

אצל פוכרי מפרקים כפייתיים, יכולות להתעורר בעיות בטווח הארוך - החלשת הרצועות התומכות במפרק ופונקציונאליות המפרק, למשל הפחתה בכח אחיזה, וכמו כן, כשמדובר במפרקי אצבעות הידיים, יכולה להיווצר התנפחות מסויימת של אזור המפרק.

מיתוס הקנאקים

סקר (ראשון מסוגו) שערכנו בכיתה לימד אותנו כי היקף תופעת שחרור המפרקים בקרבנו גדול משחשבנו: 70% נענו בחיוב לשאלה האם הם מוציאים קנאקים, כאשר מחצית מבין מוציאי הקנאקים עושים זאת יותר מפעם ביום ומחציתם השנייה מוציאים פעם ביום או פחות.

קיומו של המיתוס והבלבול הרב אושר לנו בסקר. ראינו שחילוקי הדעות העיקריים הקשורים לתופעה מתחלקים לשניים, אלו הקשורים להיווצרות צליל הקנאק ואלו הקשורים לתופעות הנלוות להרגל. 

היווצרות הצליל: 48% ענו כי הגורם להיווצרות קול הקנאק הוא חיכוך בין העצמות\מפרקים, 17% אמרו שהוצאת אויר מהקפסולה העוטפת את המפרק היא הגורם  ו-35% נוספים ייחסו את הקול לגורמים שונים ומשונים.

נזק למפרק: 41% סבורים כי הוצאת קנאקים גורמת לנזק, 30% טוענים שלא ועוד 29% אינם יודעים וחוששים לנקוט עמדה ברורה.

אישור או ניפוץ המיתוסים

מיתוס ראשון: הקשר בין הרגל פכירת האצבעות לבין היווצרות בעיות במפרקים.

שני מחקרים שמצאנו מסבירים קשר זה.

בראשון, תוצאות הבדיקה הראו כי אין הופעת יתר של דלקות פרקים באף אחת מהקבוצות, אך עם זאת, בקבוצת הכפייתיים היו שכיחות יותר תופעות כמו נפיחות ביד וכח אחיזה חלש.

מסקנתם הסופית - פכירת אצבעות כפייתית בסופו של דבר גורמת לליקויים בתפקודי היד.

 במחקר השני נבדקו 28 מבוגרים, בממוצע גילאים 78.5, אשר המשותף היחיד לכולם היה הסכמתם לעבור צילום רנטגן לצורכי המחקר והעובדה שהם זוכרים במדויק אם היו או לא היו פוכרי אצבעות בצעירותם. תוצאות המחקר: רק אצל אחד מתוך 15 נבדקים בעלי עבר פכירת אצבעות התגלו סימני מחלת ניוון מפרקים במפרקי האצבעות. לעומת זאת, אצל 5 נבדקים ללא עבר פכירה נמצאה מחלת הניוון המפרקי במפרק זה.

מניתוח ממצאי המחקר עולה כי אין התאמה בין פכירת אצבעות באופן כפייתי במהלך החיים לבין קיום מחלות מפרק ניווניות בגיל מבוגר.

  מסקנתנו העולה מכל המחקרים היא כי הרגל פכירת האצבעות יגרור אחריו אי אלו בעיות מפרקיות מסוגים שונים, אך בניגוד לשמועה הנפוצה, הקשר בינו לבין מחלות ניווניות או דלקות פרקים הוא מקרי בהחלט.

מיתוס שני: גורם היווצרות קול הקנאק:

כפי שהוזכר, הצליל המלווה פכירת מפרקים הוא הדבר הראשון שנשים לב אליו.

מהצלבת מחקרים מצאנו מספר מסקנות:

• 1. מאז המחקר הראשון ב1871 לא נמצאה תשובה חד משמעית לגורם להיווצרות הצליל.


• 2. הקנאק לא נגרם כתוצאה מחיכוך עצמות.


• 3. הוא מופיע בד"כ במפרקים סינוביאלים המכילים נוזל סיכה, שמרכיביו כוללים בין השאר כ15% תערובת גזים. בהפעלת לחץ בועית גזים שהתאספה במרכז המפרק מתפוצצת ומתפזרת בנוזל. אפשרות נוספת היא התגברות על כוח וואקום בעת הפעלת מתח על המפרק, בדומה לניתוק בובות ושאר אביזרים שמצמידים לחלון הרכב.

היבט פסיכולוגי:

מהסקר הכיתתי עולה כי: 25% פוכרים מפרקיהם כתוצאה מישיבה ו/או כתיבה ממושכת, 20% עושים זאת במצבי לחץ, 20% מתענגים על הצליל מתוך שעמום בלבד, אצל 10% הדבר מתקשר לפעילות ספורטיבית, ו - 28% בסיטואציות שונות.

  מניתוח הסקר עולה כי ביצוע הפכירה מופיע שני מצבים עיקריים:

1. התכוננות\התמודדות עם מצב מסוים הדורש תשומת לב.


2. התמודדות עם מצב סטטי הגורם לחוסר נוחות.

תופעת פכירת המפרקים כוללת בתוכה שני מרכיבים: הצליל שמלווה את המניפולציה, והתחושה הפיזית של הגדלת טווח התנועה במפרק ושחרור המתיחות של הרקמות הרכות מסביב למפרק. שילוב של שני המרכיבים מופיע בד"כ במצבי ביניים:                

-כאשר הפוכר רוצה להתכונן למצב מסוים הקשור בשימוש במפרק ולרענן את תנועתיות הגוף, בדומה לנשימה עמוקה לפני תחילת פעילות ספורטיבית, כחכוח בגרון לפני נשיאת נאום, ליקוק שפתיים לפני ארוחה וכד'.

-כאשר הפוכר רוצה לצאת ממצב חוסר הנוחות שבו הוא שרוי, בדומה לנשימה עמוקה במצב של מועקה נפשית, כחכוח בגרון כשמצטברת ליחה, ליקוק השפתיים במצב של יובש וכד'.

-מחקרים נוספים גילו גם כי קיים קשר בין פכירת אצבעות כפייתית להרגלים כפייתיים אחרים כמו: אכילת ציפורניים, עישון, ושתיית אלכוהול. הרגלים אלו חסרי כל צורך תועלתי\קיומי, מביאים לסיפוק רגעי ורגיעה מסוימת, ומתבצעים לעתים במצבי לחץ.

ניתן למצוא תועלת פסיכולוגית נוספת בצליל השחרור המפרקי. טיפולים שונים המתמקדים במניפולציות מפרקיות, כמו כירופרקטיקה,נעזרים בצליל השחרור על מנת לשקף או לזהות שינוי מסוים במפרק. כך המטפל יכול לקבל מושג על מיקום המרכיבים השונים בחלל המפרק, ועל טיב המניפולציה שביצע.

מצד המטופל ניתן לזהות תופעה פסיכולוגית חיובית- הצליל יוצר תחושה של תיקון הבעיה.

מניסיון אישי שלי (נ.קריגר) , בעת טיפול עיסוי במספרה הודית, המטפל ביצע מניפולציה בחוליות הצוואריות ונשמעו קולות קנאק רבים. התחושה שהתלוותה לכך הייתה "שהחוליות חזרו למקומן הטבעי ושהטיפול היה אפקטיבי".

ולסיכום- אל תאמינו לכל סיפור שסבתא מספרת לכם. קנאקים לא יעשו לכם פרקינסון ולא נעליים. רק לא להגזים עם זה. כמו עם כל דבר טוב.