יֵשׁ לֵילוֹת. הַשָּׁעוֹת מִתְפַלְּשׁוֹת בָּאֲבָרִים לְלֹא מָנוֹחַ. אַתָּה נִזְכָּר הָיוּ רְגָעִים. הָיָה אֹשֶׁר. אֲבָל מָה בְּדִיּוּק הָיְתָה הַסִּבָּה. הַגּוֹרְמִים. יֵשׁ יַמִּים. הַשָּׁעוֹת מִתְפַלְּשׁוֹת בָּאֲבָרִים. בָּחָלָלִים הַפּֽנִימִיים. בַּערוּת. בַּשֵּׁנָה. לְלֹא מָנוֹחַ. |
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה עודד
תודה לך שאתה תמיד קורא את שירי.
שבוע טוב
רב תודות לך יקירה
כתבתי את השיר בחצי שעה. בכלל התלבטתי אם להעלות אותו כי לא חשבתי שהוא מעניין.
קראתי פעמיים, שלושה ובכל פעם גברה הנאתי.
יופי של שיר.
רותי.
הי שנקל.
תודות רבות על מילותיך החמות.
יֵשׁ לֵילוֹת.
הַשָּׁעוֹת מִתְפַלְּשׁוֹת באברים
לְלֹא מָנוֹחַ.
אַתָּה נִזְכָּר
הָיוּ רְגָעִים.
הָיָה אֹשֶׁר.
אֲבָל מָה בְּדִיּוּק הָיְתָה הַסִּבָּה.
הַגּוֹרְמִים.
"השעות מתפלשות באיברים...." דימוי נהדר, אהבה יקרה((:*
וזה כל כך נכון...זוכרים את האושר,כמעט אף פעם לא את הסיבות...לא זוכרים מה נאמר...זוכרים מה הרגשנו...(:
הסיבות והגורמים,כנראה לנצח יהיו מבעד להשגתנו המלאה....
כתוב מקסים,מעורר מחשבה ומעורר הזדהות.
אהבתי מאוד!