זהו, עבר כבר חודש.....

קצת קשה לתאר, היה מוזר, שונה, מהנה, אפילו קצת מפחיד.

בבוקר הראשון (שהיה איך לא גם יום ראשון...) לא כל-כך ידעתימה לעשות. למרות שתכננתי את זה כבר הרבה זמן ומלאתי מדי יום שורות על שורות שלתוכניות – כשזה פתאום הגיע, הכל היה ריק.

לאט לאט התחלתי לזרום, יצאתי בבוקר, ראיתי איך נראה העולם בסתם בוקרשל חול, ומה אומר? אהבתי את מה שראיתי, את נמל תל אביב ביום שמש מדהים, את שוקהפשפשים וקוסקוס אצל הדוקטור, ככה שפתאום בא לי סתם לנסוע לים לצלם – החופש לבחור!

והנה – כבר חודש עבר, חודש שאני לא קם בבוקר לעבודה ולמשרד (אםמוציאים בחשבון שטיפת כלים), חודש שאני יכול לעשות ככל העולה על רוחי, לבצע את כלמה שחלמתי עליו במשך שנים.

סיכום מצב עד כאן – כייף, שונה ואני מרגיש שרק התחלתי, עדיין לא עשיתימספיק, עדיין לא נחתי מספיק, עדיין לא תכננתי מספיק אבל כן, זה מה שרציתי, זה מהשתכננתי ולרגע אני לא מצטער עד כאן.

חודש ראשון ללא עבודה