הוא כל כך רצה לאמר לה שהוא אוהב אותה. כל כך רצה לבכות בסרט. לתת לרגשות המפעמים בתוכו לצאת החוצה. לדמעה אחת לפחות לנשור על לחיו היבשה. להראות זיק של רגש אנושי, ולא יכול היה. הרגשות שפיעמו בתוכו ובקשו להתפרץ החוצה, נשברו כמו גלים אל חומת נכותו הרגשית. הוא ידע איך להפעיל את מנגנון החיוך והחיבוק, את הנשיקה במקום המתאים, איך להרעיף עליה מתנות ופינוקים, אבל המילים שנשפכו ממנו כל כך בקלילות על הנייר סירבו לצאת במחיצתה. ככל שגדלה אהבתו אליה כך הרגיש שהחומות בלבבו הולכות וגובהות. את פורקנו הוא מצא במילים. בכל פעם שהוסיף נדבך אל חומות ליבו, הוסיף עוד פרק ברב המכר הבא שלו. ככל שהדחיק את רגשותיו, ככל שגבר דיכאונו מול תלאות היומיום, כך התעלה על עצמו. .. גם ערב הבכורה של ספרו החדש לא עזר לו בניפוץ החומות. הוא צייר על גבי החומות חיוך ענק, וכך, חובק את רעייתו היפה עמד משתאה אל מול שפע השבחים שהרעיפו עליו הנוכחים בארוע. הוא עמד נוכח נפקד באולם הגדול, מנסה לשתות בצמא את אהבתם, מקווה שנחשולי המחמאות והפירגון יבקיעו את חומות ליבו. אך לשווא. המחמאות נגפו זו אחר זו אל מול חומות לבו, מחליקות במורד נפשו מבלי להותיר בה סימן. .. שוב התיישב בחדרו להתחיל לכתוב את ספרו החדש. אצבעות ידיו שטות על גבי המקלדת מטפטפות את דיכאונו לכדי יצירת הפאר הבאה שלו. הטיפות הפכו לנחל. הנחל הפך לנהר של מילות אהבה ואופטימיות, וידיו שרוקנו את ליבו הותירו בו חלל שהתמלא חיש מהר בדיכאון הבא. . יום אחד חש שלא יוכל לשאת עוד את החומות בליבו. הרופא המליץ על ציפרלקס. חבר המליץ על סדנא. הוא החליט ללכת על שניהם. הסדנא הפגישה אותו לראשונה עם חומות ליבו, מאלצת אותו להתמודד עם רגשותיו הכלואים מאחוריהן. המדריך האישי שלו, בסבלנות אין קץ וביד בוטחת הניח אל מול פניו מראה, מוביל אותו לראשונה בחייו בשבילי רגשותיו הכמוסים, שבילים שעד היום שמורים היו לספריו ולדמויות הדמיוניות בהם. ביד בוטחת הוא עזר לו לפרק אבן אחר אבן בחומות, לערום אותן בצד הדרך ולתת לרגשותיו לצוף ולשטוף את חייו האמיתיים. .. הציפרלקס גם הוא עשה פלאים.הוא צבע את דיכאונו בוורוד, יוצר סביבו תמונה של שמחה מזוייפת, וממלא את בורות ליבו בעליצות מלאכותית. הכדור הקטן הפך לחברו הטוב ביותר. הוא ריכך באור מזוייף את התהליך, משאיר את דכאונו לשטוף בזרם תת קרקעי בליבו, ומאפשר לרגשות האהבה לצוף ולעלות. הוא אמר לאשתו מילים שמעולם לא אמר לה. משאיר אותה פעורת פה וסמוקה. הוא החייה את אהבתם יוצק אל תוכה אש והתלהבות ומחדש ימיה כקדם. כשיצא בוכה בפעם הראשונה מבית הקולנוע הבין שהוא בדרך הנכונה להחלמה. .. וככל שעלתה אהבתו לאשתו ופרחה, עם כל אבן שפירק מן החומה, כמו לא נותרו בו מילים אל אהבתו השניה. לספרים. הוא ישב שעות על גבי שעות בחדרו, מעלה גיבובי אותיות אל הדף, רק בכדי למלא את סל האשפה במפח נפש. אצבעות לבו בגדו בו, ושוב לא התרוצצו בקלילות על פני הדף, מנגנות את ספריו להתפאר. מועד הגשת הטיוטה הלך וקרב. המו"ל שלו התקשר לברר איך מתקדמים העניינים, והוא פטר אותו במילים ריקות, מבטיח לעמוד בלוחות הזמנים. הדף הריק הביט בו בבוז, קורא לו למלא אותו במילים של טעם, והוא יושב מולו, נותן לדמעות לשטוף מעיניו, מאושר על החומות שנפרצו, מתוסכל מהזרמים שהביאו עימם. . שתי אהבות היו לו, והוא נדרש עתה לבחירה המתזסכלת בין שתיהן, מתוך הכרה שאינן יכולות לדור בכפיפה אחת. הוא הביט אל הדף הריק, העלה בדמיונו את פניה האוהבות של אשתו, התלבט, התייסר ולבסוף החליט.הוא יצא מן החדר בסערה וניגש לארון התרופות. אחרי שהשליך את הציפרלקס לפח, התקשר למדריך שלו לבטל את הפגישות ביניהם עד להודעה חדשה. בתוך ימים ספורים הרגיש איך האבנים שהניח בצד הדרך נערמות שוב לחומה, איך חוזרים אליו חייו הישנים. האהובים השנואים. הוא נכנס לחדר סגר את הדלת, צלל אל דכאונו, אל נכות רגשותיו, ונתן דרור לאצבעות ידיו. מרקיד אותם על פני הדף. הוא כתב שעות על גבי שעות ללא הפסקה. צועק לה מבעד לדלת הסגורה שלא תפריע לו. מרוקן אל הדפים הלבנים את כל רגשותיו, שוזר בהם את דכאונו העמוק ששב אליו להושיעו. . אחרי ימים של שקט מחדרו, היא העזה להיכנס, לראשונה בחייה, אל קודש הקודשים שלו. המראה שראתה לא השאיר מקום לדמיון. מתחת לגופו הקר היא שלפה את ערמת הדפים, הכתובים בצפיפות, מביטה בעיניים דומעות בטוב שבספריו. |