סילביה תמיד היתה בחורה שקטה וצנועה. היא היתה עובדת בחנות מדפסות פינתית וחולמת בהקיץ על ניטשה. בכסף המועט שהרוויחה מעבודתה כמוכרנית של מוצרי מדפסת ו מכונות צילום היא קנתה את כל הספרים של הפילוסוף האהוב עליה. היא שמעה את שמו לראשונה באחת ההרצאות שהשתתפה בהן כמתפעלת מדפסת לייזר .איכשהו השם שלו לא עזב אותה, והיא התחילה לחפש מיהו. היא הופתעה מהשמות של הספרים הנפלאים שלו: מעבר לטוב ולרע, גנאולוגיה של המוסר, דמדומי שחר, האם ההיסטוריה מזיקה או מועילה? פתאום היה לה מקום בעולם, היא הצליחה לחשוב ולא רק לחשב את כמות הדיו שדרושה עבור מדפסות לייזר או מדפסות משולבות . לתחושתה מרגע שקראה את העמוד הראשון בספר הראשון של ניטשה נפתח לה עולם חדש ומרגש. מאז היא לא היתה אותו דבר. מוקסמת מהאופציה לחשוב ולהיות, היא החלה לקרוא כל ספר או קטלוג שניקרו בדרכה. באיזשהו שלב אפילו העירו לה על זה שהיא הופכת לסוג של אשת יחסי ציבור של ניטשה ובכלל. היא המשיכה כל העת לעבוד עם מדפסות אבל ה הכרויות עם כתבים של אינטלקטואלים גרמה לה לא להיות מרוצה מעבודה. אם מקודם לא היה לה אכפת היכן היא עובדת, עכשיו זה הפך להיות מהותי. היא התפטרה מעבודתה, והחלה לעבור מעין תהליך של מיתוג  מחדש. היא התלבשה אחרת, דיברה אחרת, אפילו חלמה אחרת. לפתע נהייתה אחוזה בחלומות על holy land  וישו. לא ברור למה דווקא נתפסה על הנצרות, אבל היא החלה להביע rosary בכל יום וביקשה להתאחד עם ניטשה. בסוף אזל לסילביה הכסף, מאחר והרבתה לקנות christian gifts , וכבר לא היתה לה משכורת כי לא עבדה בכלום. כשביקשה לחזור לעבודה כמוכרת מוצרי מדפסת נאמר לה שבחורה אחרת כבר מאיישת את התפקיד.