| בזמן האחרון החיים שלי הופכים וירטואליים יותר ויותר. אני כבר לא צריכה/רוצה לצאת מהבית. אני עובדת מהבית, יושבת שעות מול המסך, גולשת וגולשת. התמכרתי. ולא קשה לזהות את ההתמכרות. יש לי יותר חברים בדה מרקר ובפיסבוק מאשר במציאות. כן החברות בעולם השפוי מתלוננות, ומקטרות אז מה? אני מתכתבת, שולחת הודעות ופתקים וכל זה בלי להתאפר או להתלבש. נשארת בטרנינג. מעדיפה לנהל שיחות באימייל ולא בטלפון. יותר פשוט להקליד, להוסיף סמיילי ולחכות לתשובה מאשר לחייג. הקניות מתבצעות דרך אתרי אינטרנט, אני לא מבזבזת זמן בחיפוש חניה. לא מתפתה למבצעים זועקים. אני אוהדת מושבעת של גוגל אנליטיקס. טוב מי לא? מצב הרוח מושפע מקצב הכניסות לאתר האינטרנט. חדר המחשב הוא החדר בו אני נמצאת רוב שעות העירות שלי – הוא החמ"ל שלי ובו מתקיים עולם ומלואו. במקום ספרים אני קוראת בלוגים. הספרים נערמים ליד המיטה ומחכים לחופשה הבאה שלי. האינטרנט משמש לי כאוניברסיטה. כל שאלה מוקלדת ובדרך כלל אני גם מוצאת תשובה. מי צריך ללכת ללמוד ולהכין שיעורים כאשר כל המידע נמצא בהישג יד ובלחיצת כפתור. התמכרתי ובכל זאת, נפגש לכוס קפה? |