| הבוקר ראיתי פיל מת. ירדתי לזרוק את הזבל, והוא שכב ליד הפחים. הוא לא היה נורא גדול, אולי הוא היה גור. ניגשתי אליו בזהירות, ונגעתי בו ככה עם קצה הרגל. הוא לא זז. הנחתי את שקית הזבל, והתכופפתי אליו בחשש, לבדוק אם הוא נושם. פחדתי שאולי הוא רק ישן ואני אבהיל אותו. לא ידעתי איך בודקים אם פיל נושם: איפה שמים את היד-ליד החדק או ליד הפה? ליתר בטחון בדקתי בשני המקומות. לא נראה לי שהוא נושם. קיבלתי קצת בטחון, ומיששתי איפה שחשבתי שהלב שלו נמצא. הוא לא דפק. ואז הגיעה המשאית זבל, והפועל ירד וראה אותנו, אותי ואת הפיל. והוא אמר "מה זה?" ואני אמרתי "פיל" והוא שאל "ומה הוא עושה פה?" ואני עניתי "מת" והוא אמר "את צריכה אותו?" "לא" "יש עליו פג תוקף?" "לא ראיתי" הפועל הדליק סיגריה והתבונן ארוכות בפגר האפרפר. אחר כך אמר: "היום יום רביעי. פילים זה ימי שני" "תעשה טובה" השבתי לו "אחר כך הכל מתמלא נמלים" הפועל גרד את פדחתו והשיב: "של מי השולחן פלסטיק בחצר?" "אתה יכול לקחת" השבתי במהירות שתי דקות אחרי שהאוטו-זבל הפליג לדרכו שמעתי תרועה עצובה מרחוק. |