הסתובבתי בשוק שנהגנו בו להסתובב,

וגיליתי שם דוכן חדש,

דוכן געגועים.

לא מוכרים שם,

כל הגעגועים שם רק לתצוגה.

כל אחד מוצא בו משהו משלו

שהשאיר שם כשעבר.

יש שם כל מיני כאלה

געגועים לאנשים

לתקופות,

געגועים לארצות כה רחוקות

שאפילו לא ביקרתי שם

לילדים שכבר גדלו

ומן הבית כבר יצאו

לחפצים שאינם,

לריחות

לטעמים

למגע של אהבה,

לתחושות שעוד ישנם

וכאלה שכהו,

געגוע לנופים שהשתנו

ועוד כהנה וכהנה אחרים...

ובצד עמד מדף שמרחוק נראה לי ריק,

אך ככל שהתקרבתי,

מצאתי שם

אותי וגם אותך

ואת כל אותו חיבוק

מהשנה המדהימה שחלפה