אז אמש סוף סוף היה לי דייט נהדר. עוד כשראיתיה מרחוק עומדת בפתח הבית קפה התלהבתי ממידת יופיה וחתיכותה. ידעתי שזו - נועדה לי. משהתקרבתי קימעא הבחנתי גם בבת שחוק המעידה על אופי שליו ועל אינטיליגנציה גבוהה, וליבי המה עוד יותר. בצעד מהיר חציתי את הכביש והסתלקתי משם. למה לגשת אליה ולחטוף עלבונות? למה לא לנצור בקרבי את דמותה בטרם תתעצבן עלי, נכון? מניסיון, גם נשים נאות ביותר וחמודות יכולות להראות רע מאד כשהן רותחות מכעס, ומה לעשות כשהן רואות אותי ומבחינות שאני שונה מהתיאור שמסרתי על עצמי - הן חוטפות ת' קריזה, ולפעמים גם ספלי קפה וכאלה, המוטחים בי.
|