כותרות TheMarker >
    ';

    תיאוריית הקשר

    אי(ש) של מילים. בלוג חסר מיקוד במכוון. "הרצון לדייק במילים - תכונה מרגיזה מאוד".

    0

    האסימון הזה נופל. כך התאהבתי במוסיקה של דניאלה ספקטור (א')

    24 תגובות   יום חמישי, 3/12/09, 16:23


    זה לא קורה הרבה. למעשה זה קרה לי ממש מעט.
    פעם בהרבה זמן אני נופל על מוסיקאי חדש, מישהו שמגיע משום מקום, שלא שמעתי עליו לפני כן, שמצליח לשבות את ליבי. זה קורה כל-כך מעט, שאפשר לומר שכמעט התייאשתי. פעם, לפני כמה שנים, בחשתי הרבה יותר עמוק בקלחת. הכרתי את רוב מה שהתסתובב בסצינת האינדי המקומית. שמעתי דיסקים חדשים. הלכתי להופעות. שמעתי, השמעתי וכתבתי. ניסיתי כל פעם בחדש למצוא את הדבר החדש שיפול עלי ופשוט יגרום לי להתאהב בו. אבל זה כמעט ולא קרה. מה שכן קרה זה בעיקר אכזבות. אתה הולך להופעה של אמן שאתה לא מכיר, משלם ביוקר על בירה, מחכה שהאמן יועיל לעלות לבמה, וכשהוא עושה את זה אתה... לא נופל. לא שזה גרוע, בהכרח. לפעמים זה אפילו בסדר. אבל מפה ועד כניסה ישירה ללב? נדיר להפליא.

    כשמצאתי מישהו כזה - לרוב היה מתעורר בי צורך עז לעזור לו, לקדם אותו. אז הייתי כותב עליו באינטרנט ובעיתונים. משמיע אותו ברדיו (כשהייתה לי תוכנית ב-106FM). מספר וממליץ לחברים. אני רוצה לחשוב שזה עזר פה ושם. אבל בד"כ זה לא באמת היה מישהו שנפל עליך משום מקום. אלבום הבכורה של אסף ארליך הופק על ידי חמי רודנר ויצא בלייבל "עננה" של יניב דוידזון. שילה פרבר הופקה על ידי רם אוריון והגיעה אלינו בחסות ליליאן שוץ - אמרגנית משופשפת שיודעת לזהות כשרון כשהוא עובר מולה. הבילויים נכנסו לתודעה רק אחרי ש-NMC כבר החתימו אותם וסגרו להם את ברי סחרוף כמפיק מוסיקלי. את אלג'יר הכרתי רק אחרי ששאול מזרחי האימתני לקח אותם תחת חסותו. ואטליז? זו להקה שהייתה מורכבת מחבורה של מוסיקאים מדופלמים ומשופשפים, שההגדרה "באו משום מקום" ממש לא הולמת אותם. יוצא שכשאני מנסה לחשוב ולמצוא את המוסיקאי הזה שבא ממש משום מקום והצליח ממש לעשות לי את זה (ממש. לא ברמת ה"טוב, יפה, נחמד") - לא עולה לי בראש אפילו שם אחד. בסוף סוג של התייאשתי. "תתחילו את המהפכה בלעדיי", המהמתי והורדתי דרסטית מינוני מעורבות בתעשיית המוסיקה. כשכבר יגיע משהו באמת שווה וגדול, יהיה כבר מי שידע על זה לפניי, ויספר לי.

    וזה מה שקרה לפני כחודש.
    את השם "דניאלה ספקטור" שמעתי פה ושם מסביבי, בקטנה. גם את שם השיר "הכוכב הזה מת". אבל לא הרבה יותר מזה. קצת לפני, ביקרתי בערב המחווה לחוה אלברשטיין. ספקטור ביצעה שם את "שח-מט" של חנוך לוין. לא נפלתי.
    אך כמה ימים לאחר מכן הפנה בועז כהן את תשומת ליבי לזמרת-יוצרת החדשה הזאת. הוא נתן בטוויטר לינק לאלבום שלה (הזמין לשמיעה מלאה ברשת) וציין שיש לה הופעה בעיר באותו הערב. שמעתי פעם אחת, ואמרתי "יפה". "הכוכב הזה מת" (לשמיעה בראש העמוד) תפס אותי במיוחד, והרצתי אותו עוד כמה פעמים. היה בו משהו מכשף. בערב החלטתי ללכת להופעה. סוף סוף אחת שקיים סיכוי גבוה שלא אצא ממנה מאוכזב. כשיצאתי משם באמת כבר אמרתי "יפה מאוד", ואף קניתי את הדיסק שנמכר בכניסה למועדון לבונטין 7.

    מאז אותו ערב, הסופרלטיבים שלי רק עולים מעלה מעלה. עד כדי כך, שיש את אלו שממש התחילו לחשוד בי. אפילו חברים! "תגיד את האמת - משלמים לך לקדם אותה?", שאלה אותי במייל ידידה. "כי הפרומושן שאתה עושה לה הוא מאוד מאוד נמרץ. מאוד". השאלה הפתיעה אותי. עניתי לה שלא, בינתיים הכסף היחיד שעבר פה ידיים הוא זה שאני שילמתי על ההופעה ועל הדיסק. זה פשוט באמת עד כדי כך עושה לי את זה. זה באמת מחזיר לי את הרצון והצורך הנושן, הנשכח, הקדום, הרדום, לשנס מותניים ולעזור למשהו שאני אוהב. לקדם כמה שאני יכול משהו שאני חושב שהוא עד כדי כך טוב, שיותר ממה שאני רוצה לעזור לאמן - אני רוצה שכל החברים שלי ינסו אותו, ואולי יתאהבו גם. בשבילם.

    ובינתיים הם באמת מתאהבים. חלקם, לפחות. הכוכב הזה מת, האסימון הזה נופל:

    זו שבהתחלה לא התרשמה יותר מדי אומרת שעכשיו כבר הבינה כמה זה טוב, והיא רוצה לבוא להופעה הקרובה. עוד אחת כותבת במייל שאולי אראה אותה שם. אחרת מסמנת בפייסבוק שתגיע גם כן. אפילו זו ששאלה אם מדובר ביחצ"נות מוזמנת, מסומנת שם ברשת החברתית כ"Attending" להופעה של ספקטור בירושלים.

    זה לא ממש מפתיע אותי. בערך יומיים אחרי אותו רגע בו נתקלתי לראשונה במוסיקה של דניאלה ספקטור, הבנתי שיש כאן משהו מיוחד, ממש יוצא מגדר הרגיל. משהו טוב במיוחד, יפה במיוחד, שונה, רענן. משהו נכון. פשוט נכון.
    ואם הייתי צריך חיזוק לחוש הריח הזה שלי - היה זה בועז כהן שלא הפסיק לשחרר הצהרות און דה רקורד (בטוויטר, ובבלוג שלו) על כמה אלבום הבכורה הזה נפלא. על כמה מדובר באחד מאלבומי העשור, לטעמו (ובועז הוא אדם ששמע איזה אלבום או שניים בעשור הזה). על כמה הוא מתענג עליו שוב ושוב, ולא מפסיק להשמיע שירים ממנו בתוכנית הרדיו שלו. "אולי כשאשדר אותה בין הפינק פלויד לרדיוהד אנשים יבינו", כתב לי באי-מייל.

    בועז כהן לא היחיד. "תגיד, זה נדיר שגלגל"צ מכניסים לפלייליסט לילה שיר של אמן עצמאי לחלוטין, כזה שמשחרר חומרים בלי שום לייבל, אפילו לא אחד קטן, מאחוריו?", שאלתי אדם שבקיא בנושא. "זה קצת חריג, אבל לא עד כדי כך נדיר", ענה לי ונתן דוגמה או שתיים למקרים בהם זה כבר התרחש. "זה בסך הכל פלייליסט לילה. יכול להיות שמשמיעים את השיר שלה פעם אחת ב-4 לפנות בוקר, ואז באמת שאין לזה משמעות", הוסיף. אז הורדתי את הגבה לרגע. אולי בכל זאת לא באמת מבינים כבר עכשיו מה יש כאן. רק ששבוע-שבועיים אחר כך עבר "הכוכב הזה מת", לפלייליסט יום. בלי אחד מאותם מנועים חזקים שמצליחים להכניס אותך לפלייליסט של המדינה - חברת תקליטים/לייבל, שם מפורסם כלשהו בהפקה, יחצ"נות בכירה סטייל רונית ארבל. היא שם גם בלי זה.

    בואו תשמעו עוד סיפור:


    מעשה בעיתונאי ששמע את אלבום הבכורה של דניאלה ספקטור והבין שיש כאן משהו חשוב. הוא פנה לעורך של אחת מאכסניות העיתונות המכובדות והיוקרתיות ביותר בארץ והציע לו לכתוב כתבת פרופיל על הזמרת החדשה. "יש לנו את ההזדמנות להגיד בקול רם: 'היא תהיה גדולה' לפני שכל השאר אומרים את זה", שטח את הקייס שלו בפני אותו עורך. העורך הבין עניין. כנגד כל הסיכויים הוא אישר לאותו עיתונאי ללכת על זה. למרות שאפילו לא מדובר באכסניה שמתעסקת הרבה במוסיקה ישראלית הוא אמר לו: "תביא לי בין 2,500 ל-3,500 מילה", והגדיר קונספט מכובד להפליא לכתבה, עם זווית ראיה מחמיאה מאוד. בשמחה רבה התקשר אותו עיתונאי לזמרת וליחצ"נית שלה והציע את הכתבה. הצעה כמעט חסרת תקדים - פרופיל נרחב באכסניה עיתונאית מכובדת על זמרת שעדיין אינה מוכרת לציבור. הוא הניח שמכאן נשארה רק הפרוצדורה, וקצת הופתע לשמוע מהיחצ"נית שנדרשים כמה ימים עבור תשובה. לאחר שבוע חזרה אליו היחצ"נית עם תשובה שלילית. מצטערים, אבל מהדורת סוף השבוע של העיתון של המדינה - היא ולא שרף - מעוניינת לעשות ראיון איתה. כן, הבמה הגדולה ביותר מעוניינת לתת במה לאותה אמנית לא ידועה, לא בולטת (עדיין, עדיין) וחסרת סיפור חיים מרגש, מזעזע או צהוב. וכל זה עוד לפני שהאלבום בכלל נמצא בחנויות. אפשר לקנות אותו רק בהופעות כרגע. והנה, גם שם, כמו אותו עיתונאי, הבינו שיש כאן משהו חריג, משהו שצריך להצביע עליו ולהגיד "שימו לב".

    אבל האם הפורמט השטחי והדל איתו נוהג העיתון הזה להשתמש עבור מרואייניו ידע להעביר את מה שיש כאן? האם כתביו, שלפחות חלקם נוטים להיות חכמולוגים ולתת לא פעם במה נרחבת יותר לשנינותם שלהם מאשר למרואיין שלהם, באמת יצליחו לתקשר לקורא את היופי העצום שנמצא במוסיקה של דניאלה ספקטור?
    לא יודע. בקרוב מאוד כולנו נדע. אולי אפילו מחר. או במהדורה של השבוע הבא.
    בכל מקרה - זה מה שאני אנסה לעשות, כאשר אכתוב כאן בפירוט על האלבום הראשון של דניאלה ספקטור.
    זה יהיה בפוסט הבא, שיתפרסם פה בקרוב.

    בינתיים תקשיבו. פשוט תקשיבו. 

     

     

    עדכון: "בכל זאת מרגישה" - חלק ב' של הפוסט.

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (23)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/12/09 00:45:

      היא  מ ע ו ל ה .

      נקודה.

      וכוכב

      :)

        5/12/09 16:43:

      אין ספק שכוכבה דרך..

       

      שיר מקסים ביותר

        5/12/09 13:16:

      פוסט מאוד יפה ומפרגן

      ואתה צודק, גם אני די נפלתי ברשת ברגע ששמעתי את כוכב מת

      שיהיה לה בהצלחה, כמו שהיא רוצה אותה

       

        5/12/09 11:39:
      שמחה מאד שנתקלתי בפוסט הזה. אתמול באחת התוכניות ברדיו שמעתי עליה לראשונה. האדם שדיבר עליה קשר לה כתרים ופרגן מאד למוסיקה שלה ובהמשך גם השמיע את שירה "הכוכב הזה מת" שהבאת כאן ושגם אני התרשמתי ממנו מאד. בערב סיפרתי לבני משפחתי על הזמרת החדשה והמוכשרת ששמעתי אך לצערי לא זכרתי את שמה והנה מצאתי כאן אצלך את כל הסיפור. תודה!
        5/12/09 02:21:

      צטט: אלאמיש 2009-12-05 02:14:45


      דניאלה היא בחורה מוכשרת במיוחד ואת זה גם אני ציינתי אצלי בבלוג,

      אז מי שמעוניין: במוצ"ש(5.12)היא מופיעה ב- 20:30 באוזןבר...

      חוץ מזה- יש לה שיר מקסים שנקרא

      i love u

      ואפשר להאזין לו רק ברדיו 106 בתוכנית המוקלטת שלה בלינק הבא...

       http://www.106fm.co.il/ondemand/#ondemand/program/125/

       חפשו את התוכנית עם דניאלה ספקטור,

      השיר נמצא בדקה העשרים ומשהו (אם אני זוכרת נכון...)

      אבל שווה לשמוע את כל התוכנית...

       

       

       נכון. ויש שם עוד שיר מקסים בשם "כל הזמן אנחנו שוכחים", שהוא משיריה היפים ביותר. חבל מאוד שהוא לא נכנס לאלבום הבכורה.

       

        5/12/09 02:14:


      דניאלה היא בחורה מוכשרת במיוחד ואת זה גם אני ציינתי אצלי בבלוג,

      אז מי שמעוניין: במוצ"ש(5.12)היא מופיעה ב- 20:30 באוזןבר...

      חוץ מזה- יש לה שיר מקסים שנקרא

      i love u

      ואפשר להאזין לו רק ברדיו 106 בתוכנית המוקלטת שלה בלינק הבא...

       http://www.106fm.co.il/ondemand/#ondemand/program/125/

       חפשו את התוכנית עם דניאלה ספקטור,

      השיר נמצא בדקה העשרים ומשהו (אם אני זוכרת נכון...)

      אבל שווה לשמוע את כל התוכנית...

       

       

        4/12/09 23:56:

      צטט: רומי נוימרק 2009-12-04 21:59:52


      ואם הייתם אתם העיתונאי מהארץ/ידיעות אחרונות/חדשות 10 - מה הייתם רוצים לשאול את דניאלה?

       תשאלי אותה למה היא סירבה לחתום חוזה עם חברות תקליטים, שהציעו לה. יש לזה תשובה יפה.

       

        4/12/09 21:59:

      ואם הייתם אתם העיתונאי מהארץ/ידיעות אחרונות/חדשות 10 - מה הייתם רוצים לשאול את דניאלה?
        4/12/09 19:24:

      צטט: jero-nimo 2009-12-04 16:44:25

      צטט: SRoni 2009-12-04 15:23:55


        זה הזמן גם נחמד - נחמד, ולא יותר. הוא די סוחף, אפשר להכנס אליו ולשמוע בהנאה, אבל הוא לא "אחד השירים הטובים שיצאו כאן העשור", בעיני, בינתיים.

       

      "זה הזמן" הוא אחד השירים הכי טובים ששמעתי מזה זמן רב. לגמרי כך. הוא מצטרף לעוד שני שירים שבולטים מעל השאר באלבום הזה: "הכוכב הזה מת" ו"ציפור ביד".

       

       

       

      ואני מאוהב קשות ב"גני גנים". דווקא מפני שהטקסט כה מינימלי וכל כך טעון, והוא מתנהל בדרכו העצלה-קסומה, עם פתיחה

      חרישית, לגמרי לא אופינית לזמן הזה.

       

      אבל גם "זה הזמן" נפלא וגם "ציפור ביד" ו"הכוכב הזה מת" ו"ארובות ואטובוסים" ו"הירושימה" (שבגרסתו האקוסטית, כפי

      שהוקלטה באולפן של קול הקמפוס, 106 אף אם, הוא אפילו יותר מרשים).  אלבום מרגש. מרטיט. ממש.

        4/12/09 16:44:

      צטט: SRoni 2009-12-04 15:23:55


        זה הזמן גם נחמד - נחמד, ולא יותר. הוא די סוחף, אפשר להכנס אליו ולשמוע בהנאה, אבל הוא לא "אחד השירים הטובים שיצאו כאן העשור", בעיני, בינתיים.

       

      "זה הזמן" הוא אחד השירים הכי טובים ששמעתי מזה זמן רב. לגמרי כך. הוא מצטרף לעוד שני שירים שבולטים מעל השאר באלבום הזה: "הכוכב הזה מת" ו"ציפור ביד".

       

        4/12/09 15:29:


      אגב,

      "זה בסך הכל פלייליסט לילה. יכול להיות שמשמיעים את השיר שלה פעם אחת ב-4 לפנות בוקר, ואז באמת שאין לזה משמעות"

      = "לא זה לא משנה, לא אכפת לי דבר, הלילה". :)

        4/12/09 15:23:


      קראתי, וגם האזנתי שוב לאלבום שלה.

      תשמע, אני לא יודעת..."הכוכב הזה מת" נהדר ומזכיר לי שירים רפטטיביים-מהפנטים אחרים כמו Moonbeam Monkey של טניה דונלי, Doctor Blind של אמילי היינס ו- עוד אחד, של להקה ישראלית, שכרגע אני לא זוכרת את שמה. גם את "ארובות ואוטובוסים" אהבתי מאוד, והירושימה טוב. זה הזמן גם נחמד - נחמד, ולא יותר. הוא די סוחף, אפשר להכנס אליו ולשמוע בהנאה, אבל הוא לא "אחד השירים הטובים שיצאו כאן העשור", בעיני, בינתיים.

      מצד שני, גם את פרידה היבונן לוקח לאנשים זמן לאהוב, בהתחלה היא נשמעת בנאלית וסתמית לחלקנו... אז אולי זה גם המקרה כאן.

        4/12/09 13:50:

      צטט: פראshoot 2009-12-04 11:58:32


      5. את השיר "זה הזמן" שמעתי אצל בועז כהן אם אני לא טועה, והוא נפלא נפלא נפלא בעיניי. בלופים אצלי עכשיו, ברגע זה ממש.

       

       זה שזה השיר הכי טוב שלה - זה ברור.

       זה שזה אחד השירים הטובים ביותר שיצאו פה מזה שנים - עוד יהיה ברור.

       זה שגם אני טוחן אותו בלופים (שמעתי אותו כבר כמה עשרות פעמים, לדעתי) - אומר הרבה.

       

       

        4/12/09 13:48:

      צטט: Yael's 2009-12-04 10:48:13


      ליצן שכמוך :-)

      צדקת. היא באמת מקסימה ומכשפת.

       

      I hate to say: I told you so קריצה

        4/12/09 11:58:

      כמה מחשבות בעקבות מה שכתבת:

      1. זה מרגש כמה שאתה אוהב את המוזיקה שאתה אוהב.

      2. זה יפה איך אתה מפזר את אבקת הקסמים כשאתה נדבק בה בעצמך.

      3. אין ספק שלדניאלה ספקטור (כדוגמא מייצגת למוזיקאי/ת) משנה כמה כותבים עליה ואיפה. לי מספיק לשמוע את השיר שתופס אותי מהבטן ב-88 או 106, ואני כבר יוצאת למסע חיפוש וציד עצמאי ללא תלות בחסדי התקשורת הכתובה.

      4. סיכוי סביר שניפגש מחר בהופעה.

      5. את השיר "זה הזמן" שמעתי אצל בועז כהן אם אני לא טועה, והוא נפלא נפלא נפלא בעיניי. בלופים אצלי עכשיו, ברגע זה ממש.

      6. תודה. אתה בסדר אתה. 

        4/12/09 10:48:


      ליצן שכמוך :-)

      צדקת. היא באמת מקסימה ומכשפת.

        4/12/09 06:37:


      שהכתבה עליה היתה צריכה להופיע ב"מוסף הארץ", דווקא).

      יגאל סרנה בידיעות ודאי עדיף , הארץ היו בעשור אחר ....

      מעניין פעם לקרוא כתבה רצינית על נשים מול גברים בעולם המוזיקה

      כמעצבי תודעה להקות יוצרים זמים נו כפפה מישהו משנות השישים להיום

      ואם יש הבדל בין ישראל לחו"ל בפרספקטיבה של העידן אאז הלהקות הצבאיות

      ------------------

      גם אני נהניתי , שיר מאיר

      יפה שהבאת וחזרה- אליך

      אש הגילוי וההדלקה לקראת חנוכה

      חג שמח

      אבנר שטראוס

        4/12/09 02:33:

      צטט: sleepy strange 2009-12-03 20:38:28


       

      3

      יגאל סרנה ראיין את דניאלה ספקטור לכתבה שתופיע ב"7 לילות". יגאל סרנה הוא אחד העיתונאים הטובים והרציניים

      בישראל. העובדה ש"ידיעות אחרונות" שמו את סרנה על דניאלה ספקטור אומרת הכל (למרות שאני אישית חושב

      שהכתבה עליה היתה צריכה להופיע ב"מוסף הארץ", דווקא).

       

       

       אם זה יגאל סרנה - זה כבר באמת נשמע טוב.

       

        4/12/09 02:16:

      צטט: SRoni 2009-12-04 02:13:50

      מודה שעוד לא קראתי, מפאת שעת לילה מאוחרת ועיפה (ומעט שתויה); שמעתי על ספקטור אבל עוד לא התעמקתי. לאחרונה התאהבתי בזמרת עלומה יחסית, שקרה לי איתה אותו דבר נדיר שקרה לך, ונכנסתי לתקופה של האזנות רציפות עד שמספר הסקרובלים שלה ל last fm שלי נהיה הכי גבוה תוך חודש. מאז זה קצת ירד לי, כי כמה אפשר לשמוע את אותם שירים (מצוינים) שוב ושוב ושוב? אבל אני עדיין מרגישה שגיליתי משהו שכל העולם צריך להתודע אליו ומעטים מכירים - Frida Hyvönen, שמו בשבדיה. 

       

       טעות, עכשיו אני נזכרת שהאזנתי לאלבום של דניאלה ספקטור בעצם וגם אהבתי חלק מהשירים. אתעמק בהמשך

        4/12/09 02:13:

      מודה שעוד לא קראתי, מפאת שעת לילה מאוחרת ועיפה (ומעט שתויה); שמעתי על ספקטור אבל עוד לא התעמקתי. לאחרונה התאהבתי בזמרת עלומה יחסית, שקרה לי איתה אותו דבר נדיר שקרה לך, ונכנסתי לתקופה של האזנות רציפות עד שמספר הסקרובלים שלה ל last fm שלי נהיה הכי גבוה תוך חודש. מאז זה קצת ירד לי, כי כמה אפשר לשמוע את אותם שירים (מצוינים) שוב ושוב ושוב? אבל אני עדיין מרגישה שגיליתי משהו שכל העולם צריך להתודע אליו ומעטים מכירים - Frida Hyvönen, שמו בשבדיה. 

        4/12/09 00:47:


      מעולה.

      הקשבתי.

       

        4/12/09 00:30:


      היא מפעימה אותי.

      בשירה, בחומרים שלה.

       

      אני מאמינה שזו רק ההתחלה.

       

      הכי מרעננת ומרגשת ששמעתי מזה שנים.

      :)

        3/12/09 20:38:


      1

      גם אותי שאלו אם אני מכיר את דניאלה ספקטור אישית, והרימו גבה ושתיים, כשבחדשיים האחרונים שידרתי את כל שירי

      האלבום שלה (שטרם יצא, כאמור), 62 השמעות בסך הכל, בתכניות שלי בלבד. יהודים חשדניים. קשה להם להאמין

      שמישהו באמת התאהב במישהי אלמונית, והוא דוחף אותה בכל כוחו, בזכות האמונה שלו באמנותה. עצוב.

       

      2

      אז לא. אני לא מכיר אותה. מעולם לא דיברתי איתה. אין לי מושג מאיפה היא באה. עבור האלבום שלה שילמתי בכסף

      מלא (40 שקלים, אחרי הופעתה ב"לבונטין 7"). גם במוצאי שבת אני אהיה בהופעה שלה, וכן - אני אשלם עבור הכרטיס, כי

      אני מאמין שצריך לתמוך באמנים נפלאים כמו דניאלה ספקטור

       

      3

      יגאל סרנה ראיין את דניאלה ספקטור לכתבה שתופיע ב"7 לילות". יגאל סרנה הוא אחד העיתונאים הטובים והרציניים

      בישראל. העובדה ש"ידיעות אחרונות" שמו את סרנה על דניאלה ספקטור אומרת הכל (למרות שאני אישית חושב

      שהכתבה עליה היתה צריכה להופיע ב"מוסף הארץ", דווקא).

       

       

      פרופיל

      jero-nimo
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון