איכשהו מתוך ארוחת ערב מהורהרת ושירי ג'יבריש שהתערבבו בה נזכרתי בשיר הפטעון (תרגם את זה יפה אהרון אמיר) מתוך "עליסה בארץ המראה" שהוא ההמשך ל"עליסה בארץ הפלאות". קראנו ביחד והתגלגלנו מצחוק. (חשוב לקרוא בהטעמה דרמתית): . בְעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר, בּאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, וּמְתֵי עָרָן כּרְדוּ. . "גּוּרָה בְנִי מִן הַפּטְעוֹן! מֵחד-שִנּוֹ, חִיל-צִפּרְנוֹ! מֵעוֹף-גִרְגִיר תָנוּס, צָעוֹן, מֵחֶטֶשׁ בִמְגוֹנו!" . וְהוּא שָלַף סֵיפוֹ הָחַז, נָד, חִפֵשׂ אֶת פְחִיק צָרָיו - וְכה עָמַד בְצֵל זַמְזָם, תָפוּס בְהִרְהוּרָיו. . עוֹדוֹ עוֹמֵד שְפֶה-הָגוּת, וְהַפִטְעוֹן, עֵינָיו דּוֹלְקוֹת, וִשְוֵשׁ בַיָעָר הַמָגוּד, בּוֹעֵעַ וְנָקוֹט! . בִמְחִי חָזוּז - הָבֵס! הָבֵס! תִכְתֶךְ הַסַיִף בְנִמְהַר! נָטַל אֶת ראשׁ פִגְרוֹ הַזֵד, וְאֶל בֵיתוֹ צָהַר. . "אַף קְטַלְתּוֹ, אֶת הַפִטְעוֹן! אֲחַבֶקְךָ, יַלְדִי הַצָח! הוֹ, יוֹם-צִלְהָה! יַבֵא! יַבּא!" בְחֶדְוָתוֹ פָצַח. . בּעֵת בָשָק וּשְלֵי פַחְזָר, בְאַפְסֵי חָק סָבְסוּ, מָקְדוּ, אוֹ אָז חִלְכֵן הָיָה נִמְזַר, וּמְתֵי עָרָן כֵרְדוּ. |
עמיתלוין3
בתגובה על למידה כנסים וטכנולוגיה חלק ג'
ההלך
בתגובה על לילה יורד על נהר ה saone
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את הבטחון שלך בעברית ניתן לערער?
אין ערכאה לערעורים כאלה...
יש פה פשוט הרחבה של המילון למילים שאם הם לא קיימות,
אז עכשיו ולו לרגע, הן כאן, במלוא משמעותן הבלתי נהירה.
ערערת לי את כל הבטחון עם הטקסט הזה.
קראתי אותו (כמה פעמים), ותכף הלכתי לבדוק אם אני באמת מדברת/מבינה/קוראת/כותבת עברית או שרק היה נדמה לי עד היום
היי אשר,
ערב טוב אילן, כשאתה קורא את זה כמה פעמים ,
אתה חושב שבכל זאת הבנת משהו מהג'יבריש הזה,
ושאולי יש פה עניין של קידוד,שבת שלום שתהיה לך,
בידידות רבה אשר