השעה: 22:40.
כביש שומם, צמוד לגדר שמקיפה את הישוב. על אבן גדולה יושב בדואי, לייד השער שמפריד בין השבט שלו לישוב שלנו.
החבורה שלנו עוברת ליידו בנסיעה על רולרס (היום רק 9 ק"מ ובסוף התרסקתי על באמפר, תודה ששאלתם) וממתינה לאחרונים בכיכר הסמוכה.
הבדואי יושב שם, מסתכל עלינו. אנחנו מסתכלים עליו.
חושך.
את הכיכר מקיף קטנוע ונעצר לייד הבדואי. מגש פיצה עובר מיד ליד.
הקטנוע נוסע.
הבדואי, מגש פיצה עצום בידיו, צועד ונעלם בתוך החושך.
... זה קרה באמת, הערב. אבל ניתן לרכוש ממני את הזכויות עבור פרסומת לפיצה. או לבדואים. או למשהו אחר שרוצים למכור.
|
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
בִּיצה בִּטְריות לאדון ביסקWיט כפר מגיע!
אנא כמאן, בידי ביצה!
סחטיין, אהלן וסהלן
שנה טובה בחזרה!
לא בנויה = ממש לא בא לי, אבל תודה על ההצעה.
אם מאד תרצי, דוקא בתחקיר כזה אוכל לעזור....אכתוב לך בפרטי.
לא הייתי עם מצלמה באותו יום. איזה באסה...?
וברצינות: אני חושבת לבקש מהפיצריה ליצור איתי קשר בפעם הבאה שמישהו יזמין לשם, שאצא לצלם.
לבּינה של רחוף תבּוּז.
לי יש התמחויות קולינריות אחרות, תודה....
זה בסדר, אצלך הוא יזמין צימעס.
אולי מערכון קטן, אני לא בנויה לתחקיר על אורחות הבדואים (למרות שהם גרים 500 מטר ממני בקו אווירי).
אחלה!
-ואני בכלל לא אוהבת פיצה-
-או חומוס-
היי רבקה,
זה נשמע כבסיס מצויין לסיפור, מחזה או תסריט. "תפוחים מן המדבר" כבר היה לנו עכשיו " פיצה אל המדבר"....
כפרה, אם זה היה הבדואי שמוסר לו את הפיצה הייתי חושדת.
והזוי.
את בטוחה שזה היה פיצה ?
:-)