| גלי מתחתנת. אחת החברות הטובות שלי, שאיתה טסתי לטיול של אחרי הצבא, מאורסת ברגע זה ומתחתנת בעוד כשנה. כששמעתי את זה, התגובה הראשונה שלי הייתה קרובה לבכי מרוב התרגשות. התרגשות ושמחה טהורה. רק אחרי כמה ימים שהתחלתי לעכל את הבשורה, התחילו להגיע המסקנות, החרדות, הפחד. והאמת היא, שזה היה כל כך לא צפוי לי שזה פתאום יקרה, שזה פשוט פתאום קרה, ואת ההשלכות של זה אני רק מתחילה להריץ עכשיו בראש. עם כל השמחה וההתרגשות והכיף, מתחילות לעבור בי החששות. איזה פחד. החברה הראשונה מתחתנת. עכשיו האמת היא, שאני מכינה את עצמי לזה כבר הרבה זמן. ידעתי שזה יגיע מתישהו. אבל זה מהדברים האלה שעד שהם לא מכים בך באמת, אתה לא יודע איך תרגיש כשזה יקרה. בכל מקרה, אין מה לעשות, זה מתחיל להלחיץ. ותוך כדי הילחצות אני מתחילה להבין איזה קלישאה מהלכת אני. בדיוק הרווקה הקלאסית של התקופה הזאת. כזאת קלישאה שזה משעמם. אין יותר בנאלי מזה. אני עכשיו בת 24. כשאני אשב בחתונה שלה בשולחן החברות הרווקות אני אהיה בת 25. הנה הגיל שמתחיל להלחיץ. ואני לא רוצה לדעת בכלל מה יקרה לי ב-30. ואני מבועתת. הרי כמו שהחיים שלי נראים כרגע, ועוד לא בקטע של להשתחצן אבל הם עוד יחסית מעניינים, לא נראה שזה הולך לשום מקום הקטע הזה. אני מרגישה כבר את הנואשת העתידית מתבשלת בתוכי. מאז תקופה של 5 שנים בה הייתי ללא קשר רציני הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה יותר. אני אז הייתי ממורמרת, חסרת ביטחון, ובטוחה שרבצה עליי, מכל הנשים בעולם, קללת הרווקות הנצחית. גם את זה שרדתי ואז היה לי חבר שנה וחצי. ומאז הבטחתי לעצמי, שאני לא אתמרמר על להיות רווקה יותר לעולם. אין טעם ברחמים העצמיים האלו. אני יכולה להנות מהחיים וממה שיש לי ולהם להציע גם בלי שיהיה לי חבר. גם ככה אין מה להילחץ על זה כי זה לא משהו שאפשר לאלץ או לזרז. זה פשוט משהו שקורה. אבל למה לעזזאל זה לא קורה כבר? איך יכול להיות שחברה שלי אוטוטו מתחתנת וחיי האהבה שלי יותר יבשים מבאר שבע בחודש אוגוסט? ועוד כמה זמן תימשך תקופת הרווקות הנצחית הזאת? כמה חתונות של חברות אני אעבור עד שיהיה לי קשר של יותר מחודש? אני מתחילה להרגיש את הלחץ, הנואשות, הצורך הזה בבעל משל עצמי. אולי לא בעל, אבל בן זוג. כמה שאני נשמעת פתטית. פלאשבקים לחטיבה מתחילים לחזור אליי. כשכל החברות שלי כבר התנשקו ואני עדיין לא. ואחרי זה התקופה שלכולן היו קשרים רציניים ורק אני הייתי במעגל אינסופי של סטוצים ודייטים חסרי מהות. האם אחזור למקום הזה גם עם החתונות..? ואני לא מתביישת להודות בזה. כן. זה מלחיץ. החברה הראשונה שלי מתחתנת ואני מתה מפחד. |