מיקי אהובה ויקרה,

כפי שכתבתי לך במיל הפרטי ברגע שקיבלתי אותו ממך -  הבשורה אליה התעוררתי בבוקר יום שישי הרקידה אותי מרוב שמחה ואושר. החיוך ליווה אותי לביה"ס, ושמחתי לבשר בביה"ס את הבשורה הנפלאה. כולנו כאן היינו איתך. דאגנו, התפללנו, שלחנו כוח וידענו שאת לוחמת מדהימה. :)

אני באופן אישי בכל תפילותיי, ידעתי שאת, באמונה שלך, בכוחות שלך, ברוח הלחימה שלך, תעברי את השיעור הזה כמו גדולה ואכן אין עלייך!

 בעניין הסרטן, את באמת צודקת, זה הזמן ללכת, לגמרי, לבלי שוב!!!

בכלל לדעתי הוא התנחל יותר מידי בחברת בני האדם, רבים מאתנו מכירים עוד כמה יקירים שנלחמים בגבורה - די מספיק שיעבור מן העולם - שיהפוך לאד ויתנדף באוויר, אין לו עוד מקום כאן על פני האדמה! 

אהבתי את מכתב העידוד שלך - כל הכבוד לך על הכוח לעודד אחרים, והשיר שצרפת - אין מה לומר אחריו רק לחבק אותך הכי חזק ולנגב דמעה.

לסרטן אמרת זה הזמן ללכת,

לך אני אומרת - זה הזמן להשקיע בך - לנוח, לאכול טוב, לטייל, לפגוש את האנשים שאוהבים אותך. לא להיות במרתון אך כן לחזור לחיוניות הנהדרת שלך. וגם לאיתי והבנות מגיע עכשיו אותך בריאה, שמחה ומאושרת.לכולכם מגיע עכישו רק טוב!

ואל תשכחי שגם אנחנו כאן מתגעגעים ומחכים לחבק אותך חיבוק אמיתי קרוב וחם.

אוהבת ,

שולה

מיקוש מקסימה תודה לאל על הבשורות הנפלאות.

האמת שידעתי שיבוא היום הזה והכל יהיה מאחורייך.

מקווה עכשיו שתכתבי ספר.שבו תספרי את סיפורך ותתני לכולנו השראה.

את כותבת נפלא.ובזכותך הרבה אנשים יתחזקו.ויקחו ממך דוגמא

איך להלחם ולא להכנע.שימרי על עצמך טוב טוב ותתפנקי הרבה מגיע לך.

מאחלת לך שכל חלומותייך יתגשמו .ורק תהיי בריאה ושמחה.בלי עיין הרע.

ממני באהבה רותי ביוטי .

מיקוש יקירתי אין עלייך

ידעתי שזה יהיה קטן עליך, שתתגברי על הכאב והפחד מהלא נוגע

שיש איתך אנשים שלא יתנו לך ליפול, איתי הגדול והבנות המקסימות.

את משמחת את ליבי ואנחנו רוצים לראות אותך כאן בארץ בקרוב

אוהבים ומתגעגעים אילנה עופר והילדים.

מיקי את ענקית! אין עליך!

תודה על השיתוף. התרגשתי ושמחתי לקרא את הבשורות.

מדמיינת אותך ואת איתי מחוללים וצוחקים עד כלות בשכרון חושים.

שיהיו רק ימים יפים!!!

מחבקת את שניכם

דגנית

תודה על שיתוף ,הכח והאמונה.הנכונות לעודד למוך .

ניחנת ביכולת הגדולה -החמלה .

מסיר הכובע .

מתפלל שהגוף שלך לא יאכזב שוב ושלא יאפשר התנכלות חוזרת .חווית מספיק.

הניצחון שלך הוא האור בשבלנו בימים אלה.

גם אני רציתי להצטרף לברכות ולאיחולים. אבל קודם, קצת תודה לחברות, לחברים שקוראים ומגיבים. גם אתם איתנו שם, בכל יום, ובמאבק הארוך. כל תגובה שלכם עודדה, מעודדת ונותנת המון אנרגיה. ביום רביעי וחמישי האחרון מיקי ואני לא ידענו מה קורה איתנו. חשנו מרחפים באוויר. צוחקים, בוכים, לא יכולים להירדם, לא מעכלים. והכל פתאם תמונה אחרת. הצבעים שך אתמול מקבלים גוונים חדשים. הרצינות של אתמול נראית שטות חולפת היום. הפרופורציות משתנות. מיקי היא לוחמת נועזת. היא הכתיבה את סדר היום ומהלך החיים- לא הסרטן, לא הרופאים, לא היועצים! "הבנות לא יראו אותי שוכבת כמו סמרטוט במיטה" כך אמרה ועשתה, אולי חוץ מימים של כימו. עובדת, חיונית, מטפלת בבית, בבנות, בבן הזוג... החיים נמשכו, והסרטן היה בצל של החיים. היום אנחנו רק חוגגים, ומחר, ובעוד שבוע, ועד אמצע ינואר... קצת מרחפים, קצת משוגעים... וביחד מאושרים ואוהבים.

גם אתכם.

איתי לביא

מיקי שלי :)

אהובתי, איזה אושר צף מקריאת הבשורות החדשות, אחרי זמן כל כך ממושך של סבל.

לאורך כל הזמן הזה היה ברור שיגיע הרגע ומיקי החזקה והמדהימה "תראה לו מה זה" אבל יאללה שיגיע הרגע הזה כבר...

וסוף סוף הוא מגיע..משתתפת בשמחתך מרחוק, מתגעגעת, אוהבת וגאה בך על עוצמות אדירות מאין כמוהם!

כרגיל, הכתיבה שלך גורמת להרגיש תחושות לא הרגשתי, ונותנת הרבה נקודות למחשבה..

תמשיכי להיות חזקה, מדהימה, עוצמתית, משפיעה ומחוייכת כמו שתמיד היית,

אוהבת אותך, מעריכה ומעריצה,

מקווה לראותכם בקרוב (בארץ או בארה"ב...)

ד"ש לאיתי (שאני כל כך מתגעגעת גם אליו) ולבנות (אחיותי הקטנות!!!) נשיקות וחיבוקים חמים חמים...

הי מיקי יקרה

עקבתי אחר הבלוג שלך ולא העזתי להגיב

חשבתי עליך המון לא הגבתי אבל קראתי כל מילה והתפללתי  לטוב בשבילך

והיום התרגשות גדולה מלאה אותי עם הידיעה הטובה הזו.

אני מאחלת לך שמכאן תמשיכי רק להתחזק ולצעוד קדימה .

 עםהכוחות שאת נותנת לאחרים  פשוט מדהימה

אוהבת

דליה נאור

אישה יקרה ואמיצה,

אני גאה בך

מקור להשראה

תודה על השיתוף

שבת שלום

מיקי מיקי- איזה אושר!!!!

יקרה שלי האושר על הבשורה הוא צרוף, אמיתי ועצום... ולקרוא כל מה שאת כותבת פשוט מדהים אותי כל פעם מחדש...

לא להאמין כמה כח את מצליחה לתת לאנשים וכמה את מחזקת אנשים ותומכת כשאנשים מבחוץ היו אומרים שבמצבך את צריכה רק לקבל את החיזוקים האלה...

מדהימה שכמוך, תמשיכי לתמוך באנשים לעורר השראה בכל הסובבים אותך

אוהבת אותך המון ומאושרת כל כך על הניצחון הזה שלולא רוח הלחימה והאמונה לא היה אותו הדבר!!!!

ידעתי , ידעתי , ידעתי

את מנצחת גדולה מהחיים

בכל יום שישי אני חושבת עלייך

וזו המתנה הכי גדולה שקיבלתי ליום זה

כאן בבית מרחוק ליבי איתך

שרק תדעי מהיום ימים טובים ונעימים

לך , לאיתי ולבנות הרבה אהבה.

נפגשנו היום בברית של ניב הבן של שלומית

וכולנו יחד התחבקנו ושמחנו עם הבלוג החדש

והבשורה הנהדרת.

אוהבת אותך ומצפה לעוד בלוגים כמו אלה.

שבת שלום יקיריי

מתגעגעת

לילי

יקירתי

מת עלייך, אין כמוך, את גדולה, ענקית...

ידעתי ידעתי שתנצחי

אם רק היית יכולה לראות את החיוך שנסוך על פני ברגע זה

(האזניים שלי משתתפות בו)

מת עלייך ומחכה כבר שתבואו

אבל בינתיים שיר ישן ויפה שמעלה חיוכים

http://www.youtube.com/watch?v=jGI1iRazgZQ

ועד שנתראה בקיץ או לפני רק שתדעי שעשית לי את השבת

ובטח אני לא אפסיק לדבר על זה עוד זמן רב

אז עד אז תשמרי על עצמך, למען כולם ובייחוד למען המלאכים בבית

בי חמודה

מתגעגע

איל

הי מיקי,

שפת השירים מדברת אליך,

והפעם אני שולחת שיר שלא היה לי מוכר לי עד לפני רגע אך, נראה לי כל כך מתאים.

בברכת: שיהיו לך המון המון שעות חסד

שעה של חסד
חוה אלברשטיין
מילים: דליה מגנט

שעה של חסד איש נושם כמו ילד
כוכב נופל ומשאלה נשאלת

לאט לאט בתוך השקט
מגליד הכאב כמו צלקת
הגוף מתחיל לשכוח
רק העור זוכר
גם זה כאב
אבל מסוג אחר

נסה לראות אולי אתה יכול
כיצד העצב כנגיעת מכחול
מתוח בין פינות החדר
כן אני יודעת זה בסדר
מה שכאב אתמול
כואב היום פחות

שעה של חסד איש נושם כמו ילד
ויש כל כך מעט
שעות כאלה