התעוררתי טרם עלות השחר, לגלות שהחושך עודנו איתי.

נעמדתי בשמיים חשופים ומניתי כוכב כוכב,

ואת תרומתם לאור הענוג שעוטף אותי בלילה המתמשך.

הרהרתי בחשיכה ובעלטה המתבוססת.

הבנתי שהשמש מסרבת לזרוח,

חום קרניה כבה עם השקיעה.

אספתי אותם אחד אחד אל תוך מעטפה.

אחזתי אותם ברוך של פרידה, 

חייכתי אל מול בּוֹהָקם הקורן עדיין ממנה.

קפלתי אותה למטוס עדין מנייר.

בהיר כמו האופק אליו שלחתי אותה,

למקום בו השמש טבעה.

ברכתי את עלות השחר,

נעמדתי בשמיים חשופים מכל כוכב.

מחכה  שתזרח שמש, לזרוע אותם בכוכבים.