100 מיליון איש רואים את סוזן בויל ב-youtube, ואחר כך שוכחים. טוויטר הופך בתוך חודש משפת סתרים הידועה רק למבינים, לשפה השגורה בכל פינת רחוב. כל העולם נטרף משפעת של חזירים, ואז מסתבר שכולנו נדבקנו בשפעת העיתונאים. כוכבים נולדים בפריים טיים וכוכבים נעלמים בנו טיים. והכל קורה בימים, בדקות, בשניות.  

זה עולם מדבק. עולם מוגזם. עולם שהפסיק לעבוד בגלים, ועבר לפעול בצונאמים. וגם אם לא ברור מה יציף אותנו מחר. ברור שזה יהיה גדול. ברור שזה יהיה בכל פינה. ברור שכולנו נדבר על זה. וברור שלרוב זה ייעלם באותה מהירות שזה בא.  

ומה מקומו של השיווק בתוך עולם של צונאמים? אומרים שתפקידו של השיווק המודרני הוא לייצר שיחה (נדמה, אגב, שהשיחה המרכזית בעולם השיווק של היום היא השיחה על השיחה). השיווק החדש מבקש לגרום ליותר צרכנים לדבר יותר על ועם המותג. אם כך, מלחמת השיווק היא כבר לא רק על נתח השוק (Market Share) או על נתח השידור באמצעי המדיה (Share of Voice); בשיווק החדש המלחמה המרכזית של השיווק היא על נתח השיחה (Conversation Share). אלא שהמאבק על נתח השיחה הוא מאבק שונה. הוא אינו מתקיים רק מול המתחרה הישיר בקטגוריה. המאבק על עוגת השיחה מתרחש מול צונאמים כמו סוזן בוייל, החדשות מאירן ויוסי בובליל. וכשהצונאמים שוטפים, אף אחד לא שם לב לאדוות ולגלים.  

מרבית השיווק של היום הוא עדיין שיווק של אדוות וגלים. שיווק צפוי, משעמם, איטי ולא בולט. כזה שעובר ליד האוזן. כזה שלא נותן ערך אמיתי לצרכן. שיווק שהספיק אולי לעולם של אתמול, אך נשטף היום בגל הגדול.  

שיווק בעולם החדש צריך להיות שיווק בשיטת הצונאמי. לא, אין הכוונה שדרושים מיליונים של דולרים כדי לייצר את הרעש הנדרש. גם מיליוני אדוות לא ייצרו צונאמי. מדובר על שיווק מבוסס רעיונות מגנט, קרי רעיונות מוצריים, שיווקים או תקשורתיים, שהצרכן פשוט לא יכול שלא להתייחס אליהם. רעיונות בעלי כוח ממגנט שמייצר שיחה. רעיונות שפשוט אי אפשר להתעלם מהם. 

שיווק בשיטת הצונאמי יכול להיעשות באחת משתי דרכים. בדרך הראשונה, מזהים צונאמי קיים ועולים עליו. הדוגמה הפשטנית לכך, היא לעשות מהלך שיווקי שעושה שימוש בדמויות נושא השיחה או מתייחס לנושא השיחה. כדי לעשות כן דרוש שילוב בין אסטרטגיה ברורה ויציבה עם גמישות ומהירות פעולה. האסטרטגיה הברורה נדרשת כדי שלא לעלות על צונאמי שיסיט אותך מהדרך ומהמטרות השיווקיות. הגמישות והמהירות נדרשות, מכיוון שהצונאמי מתגבש במהירות, ונעלם במהירות. כדי לעלות עליו, יש לזהות אותו במהירות, ולפעול מהר. אכן, השיווק בעולם של צונאמים, צריך לנוע במעגלים הרבה יותר קצרים, וארגונים נדרשים לפתח מערכות ותהליכים המאפשר תגובה ופעולה בזמן אפס.  

בדרך השניה, מייצרים את הצונאמי. כדי לייצר צונאמי צריך לשים במרכז הבמה משהו שהוא כל כך שונה, כל כך בולט, או כל כך בעל תועלת, שפשוט אי אפשר להתעלם ממנו. אפל ייצרו צונאמי עם ה-I-phone; סיימון קאוול יצר את הצונאמי של סוזן בויל, לקידום תוכנית הטלוויזיה שלו; ברגר קינג ייצרו כמה צונאמים תקשורתיים עם מהלכים כמו ה-Whopper Freakout (שזכה לאחרונה בגרנד אפי האמריקאי), ה-Whooper Sacrifice וה-Whopper Virgins; ומשרד התיירות של מחוז קווינסלנד יצר צונאמי בקמפיין "העבודה הטובה ביותר בעולם", שכ"חיפש" עובד לאחד האיים היפים בעולם, וכך ייצר את אחד מקמפייני התיירות הטובים והמדוברים בהיסטוריה. אכן, העולם של היום הוא עולם של צונאמים. שיווק טוב ידע לנצל את הצונאמים לטובת המותגים שלו. שיווק מעולה ידע לייצר אותם. זה האתגר, וצריך להתמודד איתו. מי שיטמון ראש בחול, מי שיתעלם, שלא יתפלא שיום אחד יפתח עיניים, ויראה גל גדול נע במהירות לעברו.