כבר שלושה חודשים שהם לא מדברים, וכרגיל, אני נקרעת באמצע... לאף אחד מהם אין באמת אומץ לריב איתי, או בכלל להגיד לי משהו אמיתי... זה הפחד הזה... להישאר לבד. וכשאני מסתובבת עם אחד מהם אני יודעת בתוכי שהשני כועס עלי עד אין סוף או יושב ובוכה בחדר על הבדידות שתקפה אותו. כן, יש לי אח, ואני לא אמורה להיות לבד במערכה, אבל ההפרש גילאים גדול מדי, ובסוף נשארתי לבד. אז בדידות, אם כבר, אני נמצאת באי הזה.
אבא ואמא רבו, לפני שלושה חודשים, על מה.. על כלום, או שבעצם, יש שם משהו.. זה היה אז, ביום הולדת שלי. אמא קמה בבוקר הלכה לדודים שהקשר איתם מנותק, מן הסתם ששיקרה לגבי זה.. אבל כשחזרה היתה מאושרת להגיד איפה היא היתה.. זה התחיל ויכוח קל, שאמא היתה יכולה למנוע אם היתה אומרת, טוב, סליחה, או כל דבר בסגנון, הרי כבר היא פגעה בו.. אבל לא כך היה.. הויכוח התלהט, ואני הייתי נוכחת, בסוף אני התחלתי לבכות, חשבתי שזה יעזור, זה לא.. ואז הלכתי מהמקום.. נהרסה יום ההולדת שלי:|
מאז, עברו שלושה חודשים, במידה והם מדברים הם רבים, ואם לא אז זה דרכי.. "ציפי, תגידי לאבא שלך ש...." או "ציפי, תגידי לאמא שלך...." לאחרונה הם התחילו גם לריב דרכי..." ציפי, אמרת לאבא שלך שאנחנו רוצים להתגרש?!" אמא!!! אני לא רוצה להתגרש מאבא!~!! אני לא אמורה להגיד לו את זה!.. אבל כמובן, לא באמת אמרתי לה משהו.. אבל גם לו לא אמרתי כלום...
אבא היה פחות לחוץ, לא ממש אכפת לו.. יש לו אותי בתור גיבוי, הוא לא באמת זקוק לה.. ככה זה היה נראה, הוא לקח אותי לטיולים, וקנה לי מתנות... הבנתי שאני פוגעת בה.. אבל לא האמנתי לכל מה שהיא אמרה עליו, הוא אומר שהיא משקרת, ושכדי לזכות במשהו בגירושים היא תשקר עד הסוף. היא אומרת בדיוק אותו הדבר, רק שהיא מפרטת... קשה לי להאמין לה... כי היא אומרת דברים קשים, דברים שלא כל כך מתאימים לו. אבל אני יודעת שלאבא שלי יש מזג חם מאוד. והוא נוהג להוציא "דיבות" נקרא לזה.. מהפה.. אפשר לומר שהוא לא מדייק בכל דבר שהוא אומר, ואפשר לקחת הכל בערבון מוגבל.
אז למי אני אמורה להאמין עכשיו? ולמה אני בכלל אמורה לבחור?!
אתמול, המריבה עלתה שלב. אמא שיחקה אותה, כאילו מחייגים אלייה, וענתה כאילו היא מדברת עם בחור כלשהו. אבא כנראה קלט, או שסתם זה הציק לו נורא, ועשה בעצמו את אותה שטות, רק אצל אבא דברים באים בגדול. אבא לקח את הטלפון המצלצל, ענה והתסגר בחדר. אחרי 3 שעות בערך הוא יצא, אמר שהוא הולך לקניות, וחזר ארבע שעות אחרי זה. התקשרתי אליו בזמן ה"קניות" שלו, הוא טען שהוא בסופר, אבל זה היה נשמע שהערתי אותו. אני באמת לא יודעת אם הוא בוגד אולי באמא, או שאולי הוא בעצם נרדם באוטו קרוב לבית רק כדי להדאיג את אמא... אבל אני הייתי צריכה להגיד לאמא שהוא היה בכל מני מקומות, שאין לי מושג אם הם הוא היה שם או לא.. וככה "כיסיתי" אותו..
אם הם יתגרשו בסופו של דבר, זה אומר שאמא תמצא חבר חדש.. אמא לא יכולה להסתדר לבד.. אני מאמינה משום מה.. שגם אבא ימצא.. למרות שקשה לי מאוד עם המחשבה.. נמכור את הבית, בחגים יותר לא נהיה ביחד.. ואם עד עכשיו אמא אמרה שאנחנו לבד כי היינו רק ארבעתנו, זה נהיה רק 2 כל פעם, כי בטוח אח שלי ילך למקום אחר..
איפה בכלל אני אשן.. הרי אבא אמר שהוא רוצה שאני אשרת קרוב לבית, ואם כך יהיה זה אומר שאני צריכה לחזור הביתה כל יום. אני צריכה את החדר שלי.. אני לא רוצה גבר חדש בבית.. ובטח שלא אישה חדשה לריב איתה.
אני רוצה את הבית שלי, את ההורים שלי ביחד.. יד ביד בחתונה שתהיה לי. את אח שלי באותו בית, שלא יעבור דירה.
כל מה שנשאר זה להשלים ביניהם, אבל איך עושים את זה!? מה אני יכולה לעשות בתור הבת שלהם.
|