"תהום של עצב.

כאב שאיננו ניתן להעברה,

הבולע אותנו מידי פעם,

לעיתים תכופות לאורך זמן,

עד אובדן הטעם בכל דיבור שהוא,

בכל מעשה שהוא,

עד אובדן טעם החיים עצמו"

                         ג'וליה קריסטבה”–שמש שחורה".

דיכאון יכול לצוץ אצל כל אחד מאיתנו,

כולנו חשופים לתחושת התהום הריקני.

אחת הסיבות העיקריות לשכיחות הדיכאון זו התקופה בה אנו חיים.

המאה ה21 מאופיינת בגלובליזציה כלכלית, בשינוי תרבותי,

עליה באלטרנטיביות רוחניות והתפתחויות מואצות.

דבר המוביל אותנו לשאול שאלות של משמעות כמו

מה הטעם לחיי? מי אני? והאם יש לי שליטה על חיי? 

דיכאון נגרם מהתנסויות חוזרות של "אין לי השפעה על חיי", 

"Nothing I do Matter"

האדם מאופיין במצב של חוסר אונים,

בד"כ חש כי אין תקווה והאור בקצה המנהרה כבר לחלוטין. 

המאפיינים מצב של חוסר אונים הם:

• פסיביות

• ייאוש ופסימיות

• התכנסות

• הערכה עצמית נמוכה

• חוסר אמון בכוחות

• אמונה כי דברים לא ישתנו

• שגיאות בשיפוט

• כעס עצמי 

נמצא כי המחשבה היא הקובעת על הרגש שלנו.

לא עוד אני עצוב ולא יודע למה!

המחשבות עוזרות לנו להגדיר את הרגשות שאנו חווים.

המחשבות משפיעות על אופן התנהגותנו,  על בחירתנו ועל העשייה שלנו.

המחשבות ואמונות משפיעות על תגובותינו הביולוגיות.

השפעות סביבתיות ממלאות תפקיד בקביעת הגישות, האמונות והמחשבות שמתפתחות בילדות

נשארות עמנו בבגרותנו. 

התרפיה הקוגניטיבית יכולה לעזור לאדם הדיכאוני לבחון את כל המידע הזמין.

הטיפול אינו חשיבה חיובית גרידא, אלא הבנת חוסר הרציונאליות שבחשיבה

ועיסוק במשמעות וביטול הריקנות, מציאת תקווה והבנה.   

באדם טמונה היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל

שבו בדרך נעימה ומלאת חדוות חיים,

עליו רק ללמוד איך לעשות זאת. 

אשמח לענות על שאלות