בהקשרים מסוימים מייחסים לתאריך העברי משמעות מיוחדת שהד קדומים ושפע רוחניות נאצל ממנו. לעומת זאת התאריך הלועזי נתפס כמשהו זר. עצם השימוש בביטוי תאריך לועזי  וכנגדו תאריך עברי, יש בו לבטא הבחנה בין השניים. אולם כאשר בודקים את העניין מגלים כי אף פעם לא היה תאריך עברי. החדשים כסלו אייר ניסן  וכך יתר החודשיםהם שמות של חדשים בבליים ואין להם דבר וחצי דבר עם התאריך העברי. במקרא אף פעם לא צויין חודש בשם מוגדר ומובחן. כך למשל פסח לא מוזכר תחת השם ניסן, אלא בשיבוץ המספרי של החודש מחודשי השנה. וכך הוא נקרא החודש הראשון. כך חג הסוכות מופיע במקרא כחג שהוא  בחודש השביעי. מבחינה זו זה  מקביל לימות השבוע שאין להם שם מוגדר אלא בקטגוריה מספרית בלבד ראשון, שני שלישי וכו' .מסתבר שבמשך הזמן התאריך העברי החל להתפתח כפרה קדושה מלאה ודשנה, ומתוך כך הוא מקבל משמעות דתית כאשר מלכתחילה הוא נעדר כליל משמעות כזו.